אסרטיביות היא צורת תקשורת בה אנו מביעים את רצונותינו באופן ברור, תוך התחשבות ברגשות וברצונות האדם עימו אנו משוחחים. פעולה זאת נשמעת פשוטה וקלה ליישום לחלק מהאנשים, אך רבים חשים קושי להגיע לאיזון בין שמירת זכויותיהם לבין צמצום הפגיעה באחר.
כמה פעמים חשבתם לעצמכם אחרי שיחה עם הבעל, האישה, עמית לעבודה, או סוכן מכירות: "הייתי צריך להגיד…" או "חבל שהתרגזתי כל כך"? לעיתים באינטראקציות עם אחרים, אנחנו מרגישים שהמסר שלנו לא עובר באופן שאנו רוצים, בין אם הוא מבוטא באגרסיביות, ובין אם אנחנו מגיבים בפאסיביות וחוששים להביע את רצונותינו האמיתיים.
מדוע כה קשה להגיב באסרטיביות באינטראקציות בהן אנו מרגישים שזכויותינו עלולות להיפגע או שמזלזלים בנו? ראשית, תגובות פאסיביות או אגרסיביות אינן קשורות רק למצב הנוכחי, אלא משקפות לרוב בעיות בהערכה העצמית. עבור רבים מאלו הנוטים לתקשורת פאסיבית, תחושת הערך העצמי תלויה ב"מה אחרים חושבים עלי". לכן, סירוב לבקשות האחר גורם להם להרגיש רע לגבי עצמם, או לפחד שסירובם יפגע בקשר עם הצד השני. גם אנשים הנוטים לתקשורת אגרסיבית סובלים מערך עצמי ירוד, וסיטואציות בהן הם מתבקשים לעזור או לוותר נתפסות כניסיון לנצל אותם מתוך זלזול בהם. אנשים עם שני סגנונות אלו יתקשו לתקשר באופן אסרטיבי, כל אחד מסיבות אחרות.
שנית, תקשורת פאסיבית או אגרסיבית מעניקה חיזוקים מידיים. אנשים הנוטים לתקשורת פאסיבית, מתוגמלים בדחיית או מניעת עימות ממנו הם חוששים. אדם הנוטה להגיב בצורה אגרסיבית מתוך חשש כי מזלזלים בו, מבטיח בתגובה אגרסיבית שבטווח המידי הוא לא ייפגע. כמובן שלתגובות אלה, על אף הרווח המיידי, יש מחיר בטווח הארוך: אנשים הנוטים לתקשורת פאסיבית לא יקבלו את מבוקשם, והקבלה ללא סייג של רצונות האחר תיצור אצלם עם הזמן תחושת התמרמרות, שעלולה לבסוף להתפרץ באגרסיביות. תקשורת אגרסיבית עלולה בטווח הארוך לגרום לפגיעה ואף להרס של מערכות יחסים אישיות ומקצועיות.
שלישית, הסביבה הבינאישית והמקצועית עלולה לשמר דפוס התנהגות מסוים, ואף להתנגד לניסיון לשנותו. אישה, המחליטה לשנות את גישתה הפאסיבית ולעמוד באסרטיביות מול חמותה, בעלה, או הילדים, עלולה למצוא את עצמה מול משפחה המתנגדת לערעור מערך הכוחות והעלאת רמת העימותים. גם לגבי תקשורת אגרסיבית, ישנם מקומות עבודה שמעריכים ומתגמלים כספית גישה יותר תחרותית ואף אגרסיבית. במצב זה, שינוי התקשורת מאגרסיביות לאסרטיביות עלולה להתבטא בהפסד כספי.
אם כך, האם ניתן לשנות את דרך התקשורת שלנו? בוודאי! יתכן שיהיה קשה מדי לעבור לסגנון אסרטיבי בכוחות עצמנו, לא קל לשנות דפוסים שקיימים אצלנו לאורך שנים, אולם טיפול ממוקד בהחלט יכול לסייע לפתח אסרטיביות. למרות שסגנון תקשורת מושפע מגורמים פסיכולוגיים, הוא אינו קבוע באישיותנו ולמעשה גמיש למדי. בעוד שלכל אדם סגנון תקשורת אופייני, ישנם מצבים או אנשים מסוימים מולם קשה לנו לעמוד על זכויותינו, או שיודעים "ללחוץ לנו על הכפתורים" ומוציאים מאיתנו תגובות אגרסיביות. מכאן, שאם נבין את הטריגרים שלנו לתקשורת פאסיבית או אגרסיבית, נוכל להתמודד איתם בהצלחה. לאחר הסרת המשוכות הפסיכולוגיות, הטיפול מתרכז בלימוד טכניקות בתקשורת אסרטיבית כולל תרגול העברת מסר ישיר, כן, ומתחשב, שלא דורש מן הצד השני "לקרוא את מחשבותינו".
על מנת לתקשר באופן אסרטיבי, חשוב באותה המידה לפתח מודעות למסרים לא מילוליים המלווים את השיחה, כלומר שפת הגוף כפי שמתבטאת ביציבה, תנועות הידיים, טון ועוצמת הדיבור. לסיום, חשוב לזכור, שאין כזה דבר "תשובה מושלמת", אך תקשורת אסרטיבית היא כישור נלמד, ותרגול יכול לשפר ולפתח אותו אצל כל אחד מאתנו.
מבוסס על: P.Jakubowski & A J. Lange. The Assertive Option: Your Rights and Responsibilities (1978)
