מאת: רן ליטמן, ד"ר דני דרבי וענבל סורוקר
עם פרוץ משבר הקורונה, התפרסמו מספר מאמרים בספרות המדעית כמו גם טורים בעיתונות אשר חזו את ההשפעה שעלולה להיות למגיפה העולמית על אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית–כפייתית (OCD). המאמרים הללו חזו כי המגיפה תביא להחמרה משמעותית בתסמינים של המתמודדים עם OCD, וכן לעלייה של אבחנת OCD באוכלוסייה הכללית.
תחזיות אלו התבססו על העובדה כי עבור חלק מן המתמודדים עם OCD, המחשבות האובססיביות וההתנהגויות הכפייתיות סובבות סביב סוגיות של זיהום, ניקיון, והימנעות מפגיעה או גרימת נזק לעצמי או לאחרים. מתוך כך נולדה הציפיה כי מגיפה עולמית אשר ממוקדת בדיוק באותן סוגיות של זיהום וחשש לפגיעה תביא להחמרה סימפטומטית אצל אנשים המתמודדים עם קשיים בתחומים הללו באופן יום יומי.
קורונה ו- OCD, מה קיבלנו ?
בתום שנה מפרוץ המשבר בו COVID 19 נכנס לחיינו בעוצמה, התמונה המתקבלת ממגוון מחקרים אשר בחנו את השפעת המגפה על המתמודדים עם OCD הינה תמונה מורכבת יותר משחזו בתחילתה; עבור חלק מהמתמודדים משבר הקורונה הוביל להחרפה סימפטומטית, אצל אחרים לא חל כל שינוי בתסמיני ה- OCD וחלק מן המתמודדים אף דווחו על הקלה בתסמינים לאורך המשבר. ממצאים אלו הובילו מטפלים ב- OCD וחוקרי OCD להתמקד בגורמים מסוימים אשר עשויים להסביר את ההשפעות השונות של משבר הקורונה על תסמיני OCD, ולחפש מהם גורמי הסיכון וגורמי ההגנה אשר עשויים להגביר או להפחית את סיכוייו של אדם לחוות החרפה סימפטומטית.
שני גורמי הגנה אפשריים אשר נמצאו כבעלי פוטנציאל להפוך את התמודדותם של הסובלים מ- OCD ליעילה במהלך המשבר הם ניסיונם בביצוע חשיפה ומניעת תגובה (exposure and response prevention – ERP), וכן מיומנותם בהתמודדות עם תחושות מצוקה וחוסר וודאות.
חשיפה ככלי שמלמד לשאת אי ודאות
חשיפה ומניעת תגובה הינה אחד הכלים המרכזיים אשר משמשים במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי ב- OCD ובהפרעות חרדה. תוך השימוש בכלי זה האדם חושף את עצמו באופן יזום ורצוני לתכנים מעוררי מצוקה, כשהוא מנסה להימנע מלהגיב באופן כפייתי. חשיפה יכולה להתבצע מול גירויים חיצוניים ומעוררים מצוקה אצל האדם כמו חומרים שמרגישים מלוכלכים או תכנים בלתי נעימים, אך גם מול גירויים פנימיים כגון מחשבות לא נעימות או בלתי מוסריות. מניעת תגובה עשויה להיות הימנעות מביצוע טקסי ניקיון כפייתיים לאחר חשיפה לגירוי מלוכלך (למשל הימנעות משטיפת ידיים מיותרת בזמן שנמצאים בבית לבד, או הימנעות מעיסוק חזרתי ומעגלי במחשבות מטרידות ובלתי נעימות). ככל שמטופלים מתרגלים באופן שיטתי והדרגתי את טכניקת החשיפה ומניעת התגובה, הם נוכחים לדעת כי התחושות השליליות שמתעוררות בעקבות החשיפה לגורם המטריד פוחתות ונעלמות מאליהן ומבלי שיהא עליהם לבצע מגוון טקסים כפייתיים.
כפועל יוצא, יכולתם של המטופלים לשהות ולהתמודד באופן יעיל עם תחושות מצוקה עולה ומתחזקת. כמו כן, גם יכולתם לשאת חוסר וודאות הולכת ומתפתחת (למשל ללמוד לשאת את חוסר הוודאות לפיה אולי אכן לא נעלתי את הדלת או אולי התלכלכתי ולא ניקיתי את עצמי באופן מושלם), ותחושות אי הנוחות שמתלוות לא פעם לחוסר ודאות פוחתות.
במסגרת החיפוש אחר גורמים העשויים להסביר את ההשפעות השונות של משבר הקורונה על אנשים המתמודדים עם OCD, מספר חוקרים הצביעו לאחרונה על ניסיון בחשיפה ומניעת תגובה, ועל יכולות התמודדות עם מצוקה ועם חוסר וודאות אשר מתפתחות בעקבותיו, כמאפיינים אשר עשויים להוות גורמי הגנה מפני ההשפעות הנפשיות של משבר הקורונה. חוקרים אלו הציעו כי דווקא אותם מטופלים אשר פיתחו מיומנויות להתמודדות עם מצוקה וחוסר וודאות במסגרת טיפול ב- OCD עשויים להיות מיומנים יותר בהתמודדות עם היבטים מעוררי מצוקה וחוסר וודאות שמעוררת המגיפה העולמית. חלק מאותם חוקרים ומטפלים אשר בחנו את ההיבטים הללו הציעו כי מטופלים אשר צברו ניסיון רב בחשיפה למצבי קושי וחיזקו את יכולות ההתמודדות שלהם ואת יכולתם לשאת חוסר וודאות עשויים להיות אף חסינים יותר לקשיים הנפשיים שעלולים להתעורר בעקבות משבר הקורונה בהשוואה לאנשים שאינם מתמודדים עם קושי נפשי וכן מנוסים פחות בהתמודדות אפקטיבית עם מצבי מצוקה וחוסר וודאות.
אימון בחשיפה ומניעת תגובה, חיזוק היכולת להתמודדות עם מצוקה וחיזוק היכולת לשאת חוסר וודאות הינם כמה מן המרכיבים המרכזיים אשר בונים טיפול קוגניטיבי התנהגותי מוצלח. רבים מן המטופלים המסיימים טיפול מסוג זה מוצאים עצמם מתמודדים באופן אדפטיבי ויעיל יותר עם מצבי מצוקה וחוסר וודאות ובצורה שונה מהותית מזו שהתמודדו בעזרתה בעבר. במקרים רבים, מטופלים מוצאים כי יכולות התמודדות אלו משפרות את איכות חייהם באופן מהותי ומאפשרת להם לחזור ולנהל את חייהם במקום בו נוהלו, לעיתים לאורך שנים רבות, ע"י תחושות חרדה, מחשבות אובססיביות, ודחפים לבצע טקסים כפייתיים.
Kuckertz, J. M., Van Kirk, N., Alperovitz, D., Nota, J. A., Falkenstein, M. J., Schreck, M., & Krompinger, J. W. (2020). Ahead of the Curve: Responses From Patients in Treatment for Obsessive-Compulsive Disorder to Coronavirus Disease 2019. Frontiers in Psychology, 11.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.