למערכת היחסים שלנו עם אוכל יש השפעה אדירה על איכות חיינו. אוכל מיועד להיות הדלק של הגוף ונועד לשמור עלינו חיים וחיוניים, אך ישנם מצבים שמערכת היחסים עם האכילה נעשית מורכבת, ואוכל הופך להיות יותר מרק מקור אנרגיה. במאמר זה נתייחס למערכת היחסים הרגשית עם אוכל בכלל, ואכילה רגשית בפרט. כמו כן, נרחיב על הגישה הדיאלקטית התנהגותית (DBT) כדרך יעילה לטיפול באכילה רגשית.
אכילה רגשית מוגדרת כנטייה לאכילה בתגובה למצבים רגשיים כמו חרדה ודכאון, ועל רקע רגשות שונים כמו: עצב, כעס ואפילו שמחה. לעתים, אכילה רגשית מכונה "אכילת בינג׳" והיא כוללת בתוכה ספקטרום של התנהגויות אכילה מופרזת לרוב של מגוון מזונות בטווח זמן קצר. רבים מהמטופלים שסובלים מאכילה רגשית מתארים התמודדות עם התקפי אכילה – אכילה ללא שליטה בתגובה לחוסר נוחות. הטריגר לאכילה רגשית יכול להיות ויכוח עם בן או בת הזוג, יום מתוח במיוחד, תחושת בדידות ושעמום ועוד. לפעמים הטריגר לאכילה לא ברור, והחוויה היא צורך ודחף לאכילה או תחושה פיזית של רעב מוגבר שלא נרגע גם לאחר האכילה. המכנה המשותף שמוביל אל מצבים אלו הוא תחושה או רגש בלתי מווסת שקשה לשאתו. חלק מהאנשים מתארים את התחושות הלא מווסתות כחוויה רגשית כמו עלבון, כעס, בושה, חוסר אונים, תשוקה או חרדה. אלו שמצבים רגשיים אינם נגישים להם באותם הרגעים, לרוב מתארים תחושה כללית של חוסר שקט או חוסר נוחות.
בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות על האפקטיביות של טיפול דיאלקטי התנהגותי – DBT – בשיפור הוויסות הרגשי של הסובלים מאכילה רגשית והפחתת ההתנהגויות הקשורות לאכילה רגשית.
טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) היא גישה טיפולית שמשויכת לגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. הגישה פותחה במקור ע"י ד"ר מרשה לינהן עבור מתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, והחלה להיות מיושמת בטווח רחב של קשיים כמו הפרעות אכילה, שימוש לרעה בחומרים, התמכרויות ועוד. גישה זו מתמקדת בהקניית כישורים ומיומנויות וויסות אדפטיביות להתמודדות עם רגשות, וקיבלה תוקף מחקרי רב.
על פי DBT, שילוב של נטייה ביולוגית מוקדמת לפגיעות רגשית גבוהה, יחד עם חוסר תיקוף רגשי מהסביבה (סביבה המגיבה לתגובות רגשיות בביטול, זלזול או באופן לא עקבי) עשוי להוביל לליקוים משמעותיים בתפקוד מערכת הוויסות הרגשי. כך, שאנשים עם ליקוים בתפקוד מערכת הוויסות מתמודדים עם מידה רבה של תגובתיות רגשית – חוויה קבועה של רגשות אינטנסיביים וקשיים בסבילות אל מול רגשות אלו – וכן קושי בהבחנה וזיהוי של רגשות וחוויות פנימיות.
על פי המודל הטיפולי של הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי, אכילה רגשית משמשת להקלה על חוסר הנוחות הרגשית ומציעה דרך להימנעות זמנית מתחושות ורגשות בלתי נעימים. יש מצבים בהם רגשות שכבר הודחקו במהלך השנים לא מצליחים להיות מורגשים ובמקומם עולה תחושת ריקנות בגוף שמתבטאת בחוסר שקט ורצון לאכול עוד ועוד.
מאחר ואוכל משפיע באופן פיזיולוגי על המערכת העצבית האוטונומית, אפשר להבין מדוע אכילה רגשית משמשת כמקור ויסות רגשי גופני והפגת מתחים. למעשה, בעת אכילה מאוקטבת המערכת הפרה-סימפתטית האחראית על עיכול ורגיעה, וכך נוצר ויסות בין מערכת זו לבין המערכת הסימפתטית – שמגבירה הורמוני מתח. זוהי למעשה אסטרטגיה לא יעילה לניהול רגשות לטווח הקצר.
אם כי אכילה רגשית עשויה להקל באותו הרגע, להסתמכות זו על מזון כמקור ויסותי עלולות להיות השלכות מזיקות על הבריאות הפיזית והנפשית. בטווח הארוך הפנייה לאכילה כמקור לוויסות רגשי מובילה לחרטה עמוקה, עצבות ובושה לצד שלל בעיות גופניות. אכילה ללא שליטה לא פעם גוררת הפחתה בדימוי העצמי ובדימוי גוף ומגבירה את הסיכוי לחזור אל האכילה במפגש הבא עם רגשות כואבים ועם תוספת של כאב והלקאה עצמית. DBT מציעה לפגוש מקרוב רגשות גם אם הם בלתי נעימים, ומעודדת למידת ניהול נכון יותר של רגשות אלו.
בטיפול DBT ישנו דגש רב על התנהגויות הנובעות מקשיים בוויסות הרגשי ועל כן הוא נמצא יעיל במיוחד עבור מטופלים המתמודדים עם סוגים שונים של אכילה רגשית.
טיפול DBT משלב אלמנטים של קבלה ואסטרטגיות של תיקוף בנוסף לשימוש בטכניקות CBT קלאסיות. במהלכו, נתמקד בלהרגיש את הרגשות שלנו לצד הדחף לעשות שימוש באוכל כדי להימנע מהם. כדי שיתאפשר להרגיש רגשות ללא הצפה נלמדים כלים וטכניקות המסייעים למטופלים לווסת רגשות בצורה יעילה מתוך עמדה דיאלקטית וחשיבה גמישה, המאפשרת להחזיק במספר נקודות מבט במקביל. למשל – ההכרה בצורך לשינוי התנהגויות האכילה המזיקות, לצד קבלה עצמית שלנו כפי שאנחנו ברגע זה. המטרה הטיפולית ב-DBT היא ללמוד לחוות, לשיים, לתקף ולווסת רגשות וכך – לשאת מידות גדולות יותר של חרדה ומצוקה מתוך טיפוח עמדה של חמלה וקבלה עצמית
טיפולי DBT נערכים במתכונת קבוצתית ו/או אישית. ברוב המסגרות הייעודיות לעבודת DBT מיושם טיפול רב-מערכתי מקיף הכולל לימוד מיומנויות בקבוצה, טיפולים פרטניים, שיחות טלפוניות בין הפגישות, התייעצויות עמיתים בין מטפלי DBT השונים. הפורמטים השונים מיועדים להקניית מיומנויות כמו: מיינדפולנס (קשיבות לרגע ההווה), מיומנויות ויסות רגשי וטכניקות לעמידה מול מצבים ורגשות כואבים או בלתי נעימים לצד מתן מסגרת אינטנסיבית, מחזיקה ומתקפת לצד שמירה על גבולות.
נגה, מטופלת צעירה שנמצאת במהלך תקופת מבחנים לחוצה, מדווחת על אכילה בלתי נשלטת לאחרונה. נגה איננה בקשיבות לרגע הנוכחי (מיינדפולנס) וכמעט שאינה מסוגלת להתבונן ממרחק על תגובתה ההתנהגותית (האכילה) לאירועים וחוויות החיים (לחץ מהמבחנים). בכל פעם שהיא עומדת מול אתגר בלימודים, היא איננה מודעת לחוויה הפנימית שמתעוררת בה ולהשפעה הרבה שיש למתח בסביבתה על מידת המצוקה שהיא חווה. לפעמים נגה מרגישה שאינה רעבה ושהיא אוכלת סתם, כדי להתמודד עם הלחץ, למרות ההבנה היא ממשיכה לאכול ולא מצליחה לנהל את האכילה שלה בצורה שבה הייתה רוצה.
לנגה יכולת לקויה לשאת חוויה רגשית לא נעימה (קוושי בויסות רגשי) והיא מתקשה לקבל רגשות שליליים, כך שתגובתה הרגשית למתח ומצוקה נוטה להיות בלתי יציבה ועוצמתית. חוסר קבלתה את החוויה הרגשית מוביל אותה לעתים קרובות לשימוש במזון כדרך למזער ולהימנע מחוויה של רגשות קשים. בנוסף, בעקבות היסטוריה מרובה של פנייה למזון כדרך לנחמה, נגה איננה מאמינה שתוכל להתמודד עם רגשותיה בדרך אחרת. האכילה הרגשית אמנם מובילה את נגה להפחתה זמנית של החוויה הרגשית, דרך הימנעות ממפגש ישיר עמה ובריחה מה׳כאן ועכשיו׳, אך בטווח הארוך היא מעוררת רגשות מורכבים כמו אשמה ובושה, שמובילים בתורם לאכילה רגשית נוספת ולתחושת חוסר אונים.
במהלך המפגשים הטיפולים ב-DBT נסייע לנגה לפתח יכולת התבוננות בלתי שיפוטית של החוויה ברגע ההווה ועיכוב התגובה האוטומטית אל חוויה זו, נתרום להגברת המודעות לדחפים פנימיים כמו הצורך לאכול בתגובה לרגש, ונאפשר בדרך זו הפחתה של הקול הביקורתי. צעד צעד, נחזק את מערכת הוויסות הרגשי על ידי למידה של שיום רגשות, תיקוף, כמו גם הבנה טובה ויעילות רבה יותר של ניהול הרגשות. נשים דגש על ניתוק הקשרים בין הצפה רגשית ובין הפנייה למזון לצד למידה של דרכי תגובה חדשות להתמודדות עם רגשות עוצמתיים. לבסוף, נתמקד בפיתוח סבילות לאי נוחות ומצוקה במצבים שונים, בדגש על קבלה של אותם הרגשות והיכולת לעמוד מול מצבים שאינם ניתנים לשינוי באותו הרגע, במטרה לעצור החמרה של התחושה על ידי אכילה רגשית בלתי נשלטת.
*תודה לחיה שוויגר, דיאטנית קלינית על התוספות החשובות בכתיבת המאמר
Bankoff, S. M., Karpel, M. G., Forbes, H. E., & Pantalone, D. W. (2012). A systematic review of dialectical behavior therapy for the treatment of eating disorders. Eating disorders, 20(3), 196-215.
Braden, A., Ferrell, E., Redondo, R., & Watford, T. (2020). Dialectical behavior therapy skills and behavioral weight loss for emotional eating and obesity: A case study. Journal of Contemporary Psychotherapy, 50(3), 177-186.
Glisenti, K.; Strodl, E. (2012). Cognitive Behavior Therapy and Dialectical Behavior Therapy for Treating Obese Emotional Eaters. Clinical Case Studies, 11(2), 71–88. doi:10.1177/1534650112441701
Lammers, M. W., Vroling, M. S., Crosby, R. D., & van Strien, T. (2020). Dialectical behavior therapy adapted for binge eating compared to cognitive behavior therapy in obese adults with binge eating disorder: a controlled study. Journal of eating disorders, 8(1), 1-11.
