סכרת היא מצב רפואי כרוני, בו נפגעת היכולת של הגוף לייצר או להשתמש באופן יעיל באינסולין, ההורמון המווסת את רמות הסוכר בדם. קיימים שני סוגים של מחלות סכרת. הראשון, "סכרת נעורים", מאובחן בדרך כלל בגיל הילדות או ההתבגרות, וקשור לנטיות גנטיות. הסוג השני של מחלת הסכרת נגרם לרוב מאורח חיים לא בריא, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית ועוד. סכרת היא מחלה קשה ומורכבת, הפוגעת במיליוני אנשים ונשים ברחבי העולם, ועלולה לגרום למגוון רחב של בעיות בריאות, גופניות ונפשיות.
ברמה הגופנית, סכרת עלולה לגרום לשורה של סיבוכים רפואיים חמורים, ביניהם מחלות לב וכלי דם, נזק לכליות, נזק עצבי, פגיעה בראיה, ובמקרים חמורים אף נמק בגפיים. ההתמודדות עם המחלה דורשת מהאדם לנהל אורח חיים מותאם ומבוקר, הכולל נטילה של תרופות, הקפדה על תזונה, פעילות גופנית קבועה וניטור רמות הסוכר בדם על מנת לעקוב אחר מצבו ולטפל בהתאם.
מעבר לכך, תוצאות של מחקרים רבים הולכים ומתגבשים לכדי הבנה כי ישנו קשר הדדי בין מחלת הסוכרת לבין מצב נפשי. הנטייה למחלה אינה קשורה למצב נפשי, אך הנטייה להתפרצות או החמרה של סימפטומים עלולה להיות מושפעת מגורמים כמו סטרס, דיכאון, מתח, טראומה ועוד.
לסכרת השפעה נרחבת ומשמעותית על המצב הנפשי של האדם המתמודד, כפי שניתן לראות במספרם של החולים המאובחנים גם בחרדה, דיכאון, דימוי גוף נמוך והפרעות נפשיות נוספות, אשר עולה בהרבה על שכחותן של הפרעות אלו באוכלוסייה הכללית.
כאשר אדם מאובחן בסכרת, עליו להתמודד עם ההבנה כי הוא חולה במחלה כרונית, וכן עם העובדה כי אורח חייו והרגליו צריכים להשתנות בהתאם לתנאי המחלה. מעבר לאתגרים הפרקטיים הנוגעים לכך, השינויים הללו עלולים להשפיע גם על מצבו הנפשי של האדם, האופן בו הוא תופס את עצמו ואת חייו. בשלב האבחון של המחלה, אנשים רבים חווים עליה משמעותית ברגשות של ייאוש, כעס, תסכול, חרדה ודיכאון.
הדרישה לשנות את חייו ולאמץ הרגלים חדשים, עלולה לעורר תחושות של תסכול, כעס, עצבנות, מתח ודכדוך. בנוסף, האדם מתמודד עם תהליך של אבל על אובדן הבריאות והחיים כפי שהכיר אותם עד כה. כל אלו, עלולים להוביל לפגיעה משמעותית בתחושת הערך והדימוי העצמי של האדם, וכן בתחושת השליטה על חייו.
ניהול מחלת הסכרת הוא משימה מורכבת, הדורשת מוטיבציה, אחריות ומשאבים רבים. למרבה הצער, בשל הקשיים וההשלכות הנפשיות הכרוכות בהתמודדות עם מחלה כרונית מורכבת, אנשים הסובלים מסכרת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דיכאון, חרדה והפרעות נפשיות נוספות אשר עלולות להקשות על היכולת לנהל את המחלה. מצבים של חרדה ודיכאון מאופיינים בנטייה לחוסר מוטיבציה, כוחות ואנרגית נפשיות. אדם הסובל מדיכאון או חרדה, יתקשה לשמור על אורח חיים בריא, מה שעלול להוביל להחמרה במצבו הפיזי. בשל כך, ישנה חשיבות לשלב את המעקב והטיפול רפואי עם טיפול פסיכולוגי.
אחד הטיפולים המותאמים להתמודדות עם מצבים אלו הוא טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). בתהליך הטיפול, המטופלים לומדים על האופן ההדדי והמעגלי בו הנפש משפיעה על הגוף במצב הרפואי עמו הם מתמודדים. המטופל לומד לזהות את המחשבות והאמונות השליליות אשר מאפיינות אותו, אשר משפיעות לרעה הן על מצבו הנפשי והן על האופן בו הוא מנהל את המחלה. למשל, מטופל מספר כיצד בכל פעם שהוא מתקשה לשלוט ברמות הסוכר, הוא מאמין כי משמעות הדבר היא ששום דבר לא יעזור לו ואין כל טעם להתאמץ. המטפל מסייע למטופל לזהות כיצד מחשבות אלו מוטות, ולא רק שאינן נכונות באופן אובייקטיבי, הן מובילות אותו לפעול בדרכים שאינן מיטיבות עם מצבו. בנוסף, הטיפול כולל פיתוח של מיומנויות ניהול מחלה, אסטרטגיות לפתרון בעיות והתמודדות עם מצבי משבר באופן יעיל, שימוש ביומנים לניטור של דפוסי אכילה ופעילות גופנית, ועוד.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.