מאז 7.10 חווינו אובדנים רבים כפרטים וכקהילה. כמטפלים אנו נעים בין הציר האישי והמקצועי, ומנסים לסייע בלתת מקום לאובדן דרך עבודת אבל. התקווה של כולנו היא לאפשר צמיחה במקום שהיה קיטוע, במקום ש'האין' מאיים להכחיד כל משמעות. סדרה זו של מפגשי קהילה נוצרה מתוך הצורך שלנו להמשיך ולחשוב איך לטפל באחרים ובעצמנו סביב ריבוי האובדנים בתקופה זו, מתוך מחשבה שהלמידה יחד תוכל לסייע כשלעצמה בהתמודדות.
בהרצאה אדון במושגים, בהבדלים ביניהם ובזיקה למושג אבל טראומטי, הכל-כך רלוונטי בעקבות ה-7.10. אפרט על השילוב בין תגובה לאובדן ממוות ותגובה לאובדן שליטה בעקבות אירוע טראומטי, על גורמי סיכון וחוסן (וביניהם משתני מצב, אישיות והתקשרות), ועל סיבוכים אפשריים. נבחן את אלו מהעדשות של המודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול על שני מסלוליו- ציר התפקוד וציר הקשר עם המת ואינטגרציה של סיפור המוות. אדגים בחומר קליני את היישום של המודל לצורכי הערכה והתערבות טיפולית.
עובדת סוציאלית קלינית מדריכה ומטפלת אינדיבידואלית, משפחתית וזוגית. מאז מלחמת אוקטובר 1973 תחום התמחותה הוא אובדן ואבל עם דגש מיוחד על טיפולים המבוססים על מודל CBT-REBT. בין ספריה: Cognitive Grief Therapy שראה אור ב-2007. "הפנים הרבות של האובדן והשכול: תיאוריה וטיפול" (2016) שכתבה עם עמיתיה שמשון רובין ואליעזר ויצטום. מאמרים שפרסמה עם עמיתיה בעקבות ה-7.10: השבת השחורה : טראומה, אובדן, ואבל טראומטי על היום שהיה והיום שיהיה שיחות, דצמבר 2023 התערבות אינטגרטיבית וקצרת-מועד בשכול טראומטי לאחר אירועי ה-7 באוקטובר: שימוש במודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול. פסיכולוגיה עברית, מרץ 2-24
אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" יצרו מציאות מורכבת של התמודדות עם טראומה, אובדן ואבל המוניים. כמות האנשים המושפעים מאירועים אלו הולכת וגדלה מיום ליום. לצד העיסוק המוגבר בטראומה והשפעותיה, אנו עדים לצורך בליווי וטיפול השורדים, בני המשפחות, החברים והמכרים של ההרוגים, הנרצחים, הנופלים והנעדרים בהתמודדות עם אבלם. בהרצאה זו תוצג האבחנה החדשה שהוכנסה למגדירים הפסיכיאטריים DSM-V-TR ו- ICD-11 להפרעה באבל "הפרעת אבל מתמשך", ויוצגו עקרונות המודל הטיפולי שפיתחה פרופ' קתרין שיר, Prolonged Grief Treatment (PGT), שנמצא כיעיל ביותר בהפחתת אבל מורכב.
פסיכולוגית רפואית מדריכה (PhD). עוסקת בטיפול פסיכולוגי, בהדרכה, במחקר ובהוראה בתחומים של חולי, נכות, אובדן, אבל ושכול. ראש המגמה לפסיכולוגיה רפואית במכללה האקדמית תל אביב־יפו. מרצה ומרכזת היחידה להוראת פסיכותרפיה במצבי אובדן ואבל במכון "מפרשים" לפסיכותרפיה. עובדת כפסיכולוגית בבית החולים שיבא תל השומר ובקליניקה פרטית בתל אביב. מכהנת כיו"ר הועדה המקצועית לפסיכולוגיה רפואית במשרד הבריאות. מחברת הספר "אובדן שד בעקבות סרטן - תהליכי אבל וייחוס משמעות", שראה אור בהוצאת רסלינג בשנת 2017.
אבדן ואבל הם חלק ממרקם הקיום, ועבודת האבל כאשר זוכים למופעה המיטיב, יכולה להוות המשך לקשר ולחיבורים שהיו. לעיתים, ולמרבה הכאב, בייחוד בתקופה הקשה שעוברת עלינו, אובדנים רבים נחווים כגדיעה והאבל עומד מלכת בתהליך האבל.
במפגש זה אתייחס לרעיונות אודות אבל ואובדן דרך פריזמה של עיבוד חוויתי ממוקד רגש וקשר. דרך תיאור קליני אבקש לתת השראה להתערבות גופנפשית מיטיבה ומשקמת.
*ההרצאה של ד"ר נירית אברהם תהיה זמינה רק לחודש מרגע קיומה.
ד"ר לפסיכולוגיה קלינית, מטפלת ומרצה בארץ ובעולם. ממקימות קהילת ה-Aedp בארץ. עוסקת בהכשרה והטמעת גישות ממוקדות רגש והיקשרות. מפתחת מודל ״תיקוני אטצמנט״ ופרוטוקול ״עבודה חווייתית בבית הפנימי" ומנחה ריטריטים בהשראתם. מרצה בכירה באקדמיה ובתי ספר להכשרת מטפלי גופנפש. משתדלת להרבות טוב, ומיטיבת לכת בשבילי הנפש
בתוך השדה המחקרי והקליני התפתחו בשנים האחרונות מושגים שמחדדים סוגים שונים של אובדנים – אובדנים שכרוכים במוות ושאינם כרוכים במוות; אובדן מרובה (multiple loss); אובדן עמום (ambiguous loss); אובדן מתמשך בהקשר של אובדנים- שאינם כרוכים במוות (nonfinite loss); עומס אבל (grief overload). כל אלו יכולים לעזור לנו לחדד את ההקשבה, האמפתיה ודרכי ההתערבות המותאמות בבואנו לחדר-הטיפולים לאחר 7.10.
בהרצאה אתייחס למושגים השונים, ואדגים אותם באמצעות דוגמא טיפולית של התמודדות עם ריבוי אובדנים מסוגים שונים במשפחה בפרק זמן קצר. דרך כך, נתייחס לעבודה הטיפולית עם עומס אבל תוך הדגשת הצורך לארגן מחדש את המציאות הפנימית והמשפחתית, התמקמות מחדש ביחסים (revise attachment bonds), עיבוד רגשות קשים כמו אשמה, כעס וחרדה, ולצד מאבקים לשימור תחושת תקווה ולמציאת משמעות מחודשת.
ד"ר עינת יהנה – פסיכולוגית שיקומית-מדריכה ונוירופסיכולוגית קלינית. מרצה בכירה וחברת סגל בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב-יפו, ומרצה ומדריכה במכון "מפרשים" לחקר והוראת הפסיכותרפיה. ד"ר יהנה מייעצת לארגוני בריאות, חברות טכנולוגיה וגופים נוספים בנושאי הסתגלות למשבר ואובדן, ומשמשת כראש תחום שיקום במערך הבריאות של מטה משפחות החטופים והנעדרים. כמו כן, היא חברה בוועד המנהל של הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים (CareGivers Israel) ומטפלת בפסיכותרפיה אינטגרטיבית בקליניקה פרטית בהרצליה. בעלת ניסיון קליני רב שנים בעבודה עם מבוגרים, ילדים ומשפחות במצבי טראומה (גופנית ונפשית), שכול, אובדן ושינוי, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. ניסיון זה כולל עבודה במרכז לשיקום לוינשטיין, במרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק (NYUMC) ועשור כפסיכולוגית בכירה במרכז הרפואי שיבא. מחקריה מתמקדים במיפוי משתנים פסיכולוגיים ואישיותיים המשפיעים על תגובות אבל ותהליכי החלמה במגוון מצבים, בהם מוות, פציעה, גירושין, מחלה, והגירה. המחקרים מתבצעים במסגרת המעבדה לחקר הסתגלות לאירועים משני-חיים (www.alicelab.org) באקדמית תל אביב-יפו.
CPT הינו טיפול קצר-מועד וממוקד מטרה לאנשים הסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית (PTSD), דיכאון, תגובות אבל טראומטיות והפרעות נלוות. CPT הוא אחד הטיפולים הנחקרים ביותר כיום והוא אחד מטיפולי הבחירה של משרד הביטחון האמריקאי ומערך ה-VA בארה"ב. הטיפול נחקר וניתן ליישום בפורמט פרטני ופורמט קבוצתי ומתאים למגוון אוכלוסיות שעברו טראומה צבאית, טראומה מינית (כולל טראומה מורכבת) נפגעי אלימות ועוד. בהרצאה נתייחס בקצרה למודל ולפרוטוקול הטיפולי, ונתמקד בעבודה עם נקודות היתקעות (stuck points) כדרך להחלים מטראומה ואבל טראומטי בכלל ובתוך הקונטקסט של אחרי 7.10.
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, ד”ר למיניות האדם. מומחה לטראומה נפשית והפרעות חרדה. מייסד ומנהל בית קוגנטיקה ומנהל שותף בבית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות. ד"ר דרבי עבד עם פרופסור פטרישה רסיק במרכז להחלמה מטראומה באוניברסיטת מיזורי שבסינט לואיס, ויחד עמה פרסמו את הספר "אופקים חדשים – טיפול בתסמונת פוסט טראומטית בעזרת עיבוד קוגניטיבי". עם שובו לארץ עבד במרכז לחקר טראומה נפשית והפרעות חרדה בקהילה (בבית החולים הדסה עין כרם) שם עסק במחקר וטיפול, באנשים המתמודדים עם תסמונת פוסט טראומטית. כיום ד”ר דרבי מוביל פרויקט של הטמעת הטיפול בעזרת עיבוד קוגניטיבי במערכת הבריאות. הפרויקט הוא חלק מפרויקט IIAPT ישראל אותו מוביל פרופ’ יונתן הפרט.
ההרצאה תעסוק במשמעות ובהתמודדות עם כריתת איבר מתוך הפריזמה של אובדן ואבל. ההרצאה תתאר את הרקע לקישור בין אובדני איבר וגוף לאובדן ואבל באמצעות תיאור גישות גופאניות העוסקות בביטויים גופניים של אבל ובתיאור תגובות של אבל סביב פציעה, עד לכדי אינטגרציה. בנוסף, יתוארו אובדנים שונים במרחב הגופני, פיזי, תפקודי, ויזואלי, והקשר שלהם לתחושת אובדן זהות, ליצירת ספקטרום שבו אובדנים בגוף ושל הגוף נחווים כאובדנים ומובילים לתהליכי אבל וייחוס משמעות. בהרצאה יובאו דוגמאות לעבודה טיפולית בהתערבויות ממוקדות אבל במצבי אובדן גופניים שונים.
פסיכולוגית רפואית מדריכה (PhD). עוסקת בטיפול פסיכולוגי, בהדרכה, במחקר ובהוראה בתחומים של חולי, נכות, אובדן, אבל ושכול. ראש המגמה לפסיכולוגיה רפואית במכללה האקדמית תל אביב־יפו. מרצה ומרכזת היחידה להוראת פסיכותרפיה במצבי אובדן ואבל במכון "מפרשים" לפסיכותרפיה. עובדת כפסיכולוגית בבית החולים שיבא תל השומר ובקליניקה פרטית בתל אביב. מכהנת כיו"ר הועדה המקצועית לפסיכולוגיה רפואית במשרד הבריאות. מחברת הספר "אובדן שד בעקבות סרטן - תהליכי אבל וייחוס משמעות", שראה אור בהוצאת רסלינג בשנת 2017.
בימים אלו, של אבדנים יום יומיים קשים וחמורים, אנו, קהילת המטפלים עסוקים יותר מאי פעם בסוגיית התגובה לאבדן – האבל. כיצד נמשכת תנועה וחיות בחיים שלאחר אבדן כבד. מעבר לגישות, יש הסכמה כי יצירת משמעות, תיקון סימבולי לאבדן, והשארת חותם פיזי או רוחני, יכולים לסייע בתהליכי האבל. אנו נחשפים כיום לאין ספור מפעלי הנצחה בעקבות האבדנים הרבים שפקדו אותנו מאז השבעה באוקטובר. הנצחה היא למעשה טקס של קבלת האבדן ובחירה במתן משמעות גם לסוף. נתבונן באפשרות של הנצחה כדרך מועילה מזוויות תיאורטיות שונות בפסיכולוגיה.
כמו כן, נציג דוגמא בהשתתפות מור נויפלד, מעצבת אשר איבדה בילדותה את אביה, ובעקבות טיפול, הגישה עבודת גמר באחת ממחלקות העיצוב, בה הציגה ספר למילוי עצמי כתהליך הנצחה מובנה עבור ילדים. היא תשתף בחוויתה האישית של התפתחות היכולת שלה לחוות רגשות בעקבות האבדן וכמובן, תציג גם את הספר שהיא יצרה.
פסיכולוג קליני מומחה-מדריך, מייסד וראש צוות עמיתים לטיפול, מחקר והוראה בתחום ה-DBT. מוסמך בין לאומית לטיפול בגישה על ידי מועצת ההסמכה מטעם מפתחת הגישה (DBT-LBC). מאז 7 באוקטובר מטפל בניצולים ומשפחות חטופים
במפגש יציג דני היבטים מחקריים וקליניים הקשורים ללידה שקטה כחוויה טראומטית. נדון ב PTSD לאחר לידה שקטה, ובגורמי הסיכון לפתח את ההפרעה בעקבות חוויה זו. בהמשך, יוצגו מקטעים מכמה מקרים טיפוליים עמם עבד דני, המציגים היבטים שונים של התופעה: טיפול ממוקד-טראומה באשה לאחר לידה שקטה, טיפול בגבר, ועבודה עם זוג שבהיסטוריה שלנו היה אובדן הריון מאוחר. נדבר על ההיבטים הייחודיים של העבודה הטיפולית במקרים אלה, בדילמות קליניות, וביישום של פסיכותרפיה ממוקדת-טראומה בעבודה אחרי לידה שקטה.
*ההקלטה של ההרצאה של פרופ’ דני חורש תעבור עריכה כך שלא תכיל את המקרה הטיפולי.
פסיכולוג קליני מומחה, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית וראש המעבדה לחקר טראומה ודחק במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מחקריו עוסקים בזיהוי של גורמי פגיעות וחוסן אל מול דחק טראומטי בהקשרים שונים, וכן בטראומטיזציה משנית ובטראומה בתוך המשפחה. פרופ' חורש הוא נשיא העמותה לפסיכוסומטיקה במיילדות וגינקולוגיה בישראל (ISRAPOG) ומייצג את ישראל ברשת COST של האיחוד האירופאי, העוסקת במחקר וטיפול בתחום הדחק האמהי והשפעתו על התינוק.
אירועים טראומטיים מורכבים כוללים לעיתים קרובות אובדן, ומשמעותם חורגת מהמאבק הפיזי להינצל. בזמן האירוע האקוטי, ההישרדות היא מטרה ברורה ואקטיבית: אנו נלחמים כדי לשרוד ולמצוא מקום בטוח. אך כשהמשבר חולף והמערכת מגיעה לרגיעה, עשויות לעלות אצל הניצולים מחשבות ותחושות מורכבות הנוגעות לעצם הישרדותם, במיוחד לנוכח אובדן של אחרים. תחושות אלו עשויות לכלול אשמה מייסרת ואף פציעה מוסרית, המהווה מעין שבר ערכי או רגשי על כך שלא עשינו משהו אחרת או על כך שלא פעלנו על פי ערכינו.
בפאנל ייחודי זה, ד"ר דני דרבי ישוחח עם פרופ' שמשון רובין וד"ר ארי לואל על אשמת הניצול כנקודת תקיעות המקשה על תהליך האבל וההחלמה. הפאנל ידון בחשיבותם של ההיבטים הבינאישיים בטיפול במטופלים המתמודדים עם אשמה לאחר טראומה, ובפוטנציאל הטיפולי הגלום בעבודה עם תכנים אלו – לא רק כדרך לשיקום, אלא גם כהזדמנות לצמיחה
פרופ’ שמשון רובין • פסיכולוג קליני, ראש המעבדה הבינלאומית לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי בבית ספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה; אחראי על הכשרה עבור אובדן טראומטי בתכנית זרמים ללימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית; ופרופ’ לפסיכולוגיה חינוכית ורפואית במכלל עמק יזרעאל. הגה ופרסם על המודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול. ביחד עם ד"ר רות מלקינסון ופרופ' אליעזר ויצטום פרסם מאמרים רבים על אובדן ואובדן טראומטי. Traumatic and Non-traumatic loss and bereavement " (2000) Working with the Bereaved (2012). "הפנים הרבות של האובדן השכול: תיאוריה וטיפול" (2016). "אובדן ושכול בחברה הישראלית" (1993) ד״ר ארי לוואל • פסיכולוג קליני מומחה בהערכה וטיפול בטראומה ודיכאון. טיפל וניהל תוכניות לבתי חולים בתחום ענייני חיילים משוחררים (Veterans Affairs) מאז 2019, שימש כמנהל התוכנית הבינתחומית לבריאות התנהגותית (BHIP) במספר מרכזי VA ומנהל התוכנית PTSD Residential Rehabilitation Treatment (PTSD-RRTP) ב- Lt. Col. Luke Weathers, Jr. VA Medical Center in Memphis, Tennessee. בנוסף, לוואל עוזר פרופסור לפסיכיאטריה במרכז מדעי הבריאות של אוניברסיטת טנסי. בעבר שימש כמנהל שותף של המרכז לחיילים משוחררים של קולומביה, לקח חלק מתוכנית המחקר והטיפול ב-PTSD במכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק, ועוזר פרופסור לפסיכיאטריה במרכז הרפואי Irvine של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. לואל לקח חלק במחקרים רבים בניסיון ללמוד על הגורמים ולהשפעות של PTSD, פרסם והרצה רבות על PTSD, טראומה, פסיכותרפיה בין-אישית ל-PTSD וטיפול בעזרת סוסים ל-PTSD, וממן מענק למתן טיפול עבור יוצאי צבא ובני משפחותיהם. בנוסף, טיפל וביצע מחקרים על אלו שהושפעו ישירות או בעקיפין מאירועי ה-11 בספטמבר.
כיצד לפגוש כאב בנוכחות מלאה ואומץ? בפאנל ייחודי עדי כהן וד"ר דני דרבי ישוחחו עם ד"ר סטיבן פולדר וד"ר יסמין פולדר כיצד החשיבה והפרקטיקה הבודהיסטית והיבטים טיפוליים מתוך טיפול קבלה ומחויבות (ACT) יכולים לסייע לנו במפגש שלנו עם אובדן ואבל.
ד"ר סטיבן פולדר. מורה לבודהיזם ומדיטציית מיינדפולנס כבר קרוב ל40 שנה. מקים עמותת תובנה, העמותה הגדולה בישראל המקדמת לימודי בודהיזם ומיינדפולנס ברחבי הארץ. מלמד קורסים וריטריטים במסגרות רבות בארץ ובחו"ל. גר בכליל ומתרגל הלכה למעשה את אורח החיים שמלמד. פירסם עשרות ספרים באנגלית ובעברית, כולל רב המכר "ערות בחיי היום יום". ד"ר יסמין פולדר-הד, פסיכולוגית ייעוצית (DPsych מאנגליה). מטפלת, מרצה ומדריכה בגישות CBT, ACT ו-FAP. מטפלת בנוער ומבוגרים. מנהלת תכנית הכשרה בפסיכותרפיה CBT מבוסס מיינדפולנס ו-ACT במרכז שילוב. מומחית מדריכה באיט"ה. גרה בכליל.
חוויית האובדן נמצאת בלב ההתפתחות של היצור האנושי – מרגע הפרידה של התינוק מחוויית ההרמוניה והחסד ברחם אמו אל תוך משטח המציאות הגסה, מכאובי הגוף והחסך, הסוציאליזציה והעימות עם אתגרי הקיום, ובראשם המוות, ידיעת הסופיות והתהום הפעורה לתוך האין (nothingness) הניצבת במרכז מציאות חיינו. האובדן מוביל את האדם לחוות באופן ישיר ולא מתווך את שורש ה"אין" (nothing) הטמון ב"אני", ועל ידי כך עשוי לשמש גם ככוח חיובי המניע את האדם לאופן חיים גבוה יותר של הגשמה, השלה של הזדהויות עם אידיאלים כלליים וחתירה לחיים אותנטיים ויצירתיים. במסגרת ההרצאה נעסוק באובדן ובאבני הבניין לגילוי משמעות.
פסיכולוג רפואי ומוסמך באנליזה קיומית ולוגותרפיה. פסיכולוג ראשי, בית חולים מדיקל קר. מנהל היחידה הקלינית במכון מצפן לפיתוח חקר ויישום משמעות בחיים. מרצה ומנהל אקדמי של תוכניות הכשרה באנליזה קיומית ולוגותרפיה במסגרת מכון מצפן. מרצה ליבה בתוכנית ללוגותרפיה-מתקדמים באוניברסיטת תל אביב.
"הרה אותו ומות איתו, והיוולד מתוך מותו" (דויד גרוסמן)
אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת אילצו כל אדם בישראל לסלול לעצמו דרך שתאפשר לו להתמודד עם מצבי אימה, הלם ושכול. מטפלים רבים בחרו באומץ-לב לחשוף עצמם לסבל אנושי בצורתו הגולמית ביותר, ופתחו את דלתות הקליניקה ואת דלתות הלב לנפגעים שחוו אובדנים קשים מנשוא.
בהרצאה אבקש להתבונן על המתחולל בנפשו של המטפל הנחשף לאובדנים המצטברים של מטופליו – בזמן שהוא עצמו נפגע מלחמה הנדרש לאחות את הסדקים הנפערים בנפשו שלו. אתאר את האתגרים הרגשיים והמקצועיים בעבודה הטיפולית, ואציע אופניות התמודדות שונות. לבסוף, אגע גם באופן בו הטיפול באובדן ובשכול הינו בעל בפוטנציאל טרנספורמטיבי-מרפא על המטפל עצמו.
פסיכולוגית קלינית מדריכה. מנהלת המערך הקליני ב"7 פלוס - מעגלים של תקווה", מיזם הסיוע לנפגעי הטבח והמלחמה. מורה ומדריכה בתוכנית הפסיכותרפיה של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי וחקר הסובייקטיביות. מורה ומדריכה בטיפול CBTובטיפול בחשיפה ממושכת (PE) בנפגעי טראומה. עוסקת בהמשגה, כתיבה והדרכה על "הטיפול המאחד" – טיפול הממזג בין פסיכולוגיית העצמי לבין התערבויות מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. עוסקת בטיפול ובכתיבה על ליווי של הנוטים למות ובני משפחתם.