טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בחרדות אחרי לידה מסייע לאם להבין איך תפיסות מוקצנות או שגויות שלה יוצרות את החרדה או מגבירות אותה. לאחר איתור והבנת התפיסות השגויות נעשית בטיפול עבודה להגמשתן על מנת ליצור תמונה ריאלית ומאפשרת יותר של תפקידה כאם, הסיכונים הנשקפים לרך הנולד או כל נושא אחר המעורר חרדה מופרזת אצל האם.
לדוגמא, תפיסה פרפקציוניסטית של האם לפיה עליה להיות זמינה לתינוק בכל עת ולהגן עליו מכל סכנה ותסכול תבחן לעומק, ויחד עם המטפל האם תבדוק האם הדבר אפשרי, מה המחיר שניסיון להתנהג לפי תפיסה זו גובה ממנה, והאם זה באמת מה שהתינוק צריך כדי להתפתח בצורה תקינה. כמובן שדוגמא זו היא שטחית ועל קצה המזלג, ובמהלך הטיפול האם תלמד לבחון מחשבות שהיא רואה כאמת מוחלטת, להטיל בהן ספק, לראות אפשרויות נוספות ובהדרגה ליצור מודל של אמהות המתאים לה ולמשפחתה.
כמו כן, יבחנו בטיפול מקורות האינפורמציה של האם ובמידה והמידע שברשותה אינו מדויק, היא תקבל מידע מדויק יותר, וסביר להניח גם פחות מעורר חרדה. למשל האם שסבורה שהיא צריכה להשגיח על ילדה בכל עת תלמד על המושג "אם טובה דיה" של הפסיכולוג דונלד וויניקוט לפיו התפקיד של האם אינו רק לספק את צרכי התינוק, אלא ללמד אותו על ידי כשלים ותסכולים לא מכוונים (למשל הזנתו מספר רגעים לאחר שהחל להיות רעב כיוון שלא הייתה ערוכה לכך) לווסת את רגשותיו ולדחות סיפוקים – מיומנויות חיוניות להמשך חייו.
בנוסף לחלקים הקוגניטיבים (הקשורים במחשבות) של הטיפול יהיו בו גם חלקים התנהגותיים בהם דרך טבלאות מעקב וניתוח אירועים שונים יאותרו התנהגויות של האם וסביבתה המגבירות את החרדה והיא תלמד כיצד לשנות התנהגויות אלו שלה וכיצד לשים גבולות לסביבה במידת הצורך. כך למשל, יתכן כי אישה המתייעצת לעיתים תכופות עם אימה לגבי הטיפול בילד ומקבלת ממנה סיוע רב בטיפול בו תווכח כי העצות של אימה מגבירות את החרדה שלה לעיתים והסיוע הרב גורם לה להרגיש כי אינה מסוגלת לטפל בבנה בכוחות עצמה. הבנה זו תאפשר לה לשנות את האופן בו היא נעזרת באימה, כך שהעזרה אכן תתמוך בה, אך לא תגרום לתלות ופגיעה בבטחונה העצמי.
