כמו בכל תכונה אנושית אחרת, אנו שונים זה מזה גם ברמת הביישנות. יש אנשים שקל להם להתיידד עם אנשים חדשים, מוצאים את מקומם בקבוצה גדולה של אנשים ונהנים להרצות מול קהל. אחרים מופנמים יותר ומרגישים מבוכה במגוון מצבים חברתיים כמו דיבור בקבוצה, יצירת קשר עם אנשים חדשים וכן הלאה.
בקצה הקיצוני של הסקאלה נמצאים אנשים הסובלים מחרדה חברתית – הפרעה בה האדם מרגיש חרדה עזה לפני ובזמן מצבים חברתיים שונים, הגורמת לו סבל רב ו/או מגבילה את תפקודו בתחומים שונים. אדם עם חרדה חברתית ימנע ממצבים שונים כמו הרצאות, דיבור בקבוצה, מפגשים בהם יצטרך ליצור קשר עם אנשים חדשים, דיייטים ועוד, או יתנהל בהם בצורה שלא משקפת את היכולות האמיתיות שלו. כתוצאה, עלולה להיגרם פגיעה בתחומי חיים שונים כמו תעסוקה, יחסים חברתיים וזוגיות.
ביישנות בפני עצמה לגיטימית כמו כל תכונה אחרת, ואם היא אינה גורמת לסבל או פגיעה בחיי האדם אין צורך לזעוק חמס ולרוץ לטיפול. בניגוד לביישנות, חרדה חברתית גורמת כאמור לסבל, נוטה להחמיר עם השנים, והאדם עלול לפתח הפרעות נוספות כגון דיכאון עקב ההגבלות שנובעות מהחרדה החברתית וביקורת עצמית על עצם הקושי.
מידת הביישנות והקושי של האדם במצבים שונים אינה יכולה לקבוע אם כדאי שיפנה לטיפול או לא. השאלות החשובות הן – האם אני סובל? האם התפקוד והמטרות שלי נפגעים כתוצאה מהקושי? האם חיי הסובבים אותי נפגעים בשל הקושי?
נשווה למשל בין שני אנשים: הראשון מתקשה בהיכרות עם אנשים חדשים, בשיחות בקבוצה קטנה ומגוון קשיים נוספים, והשני מתפקד טוב ברוב המצבים החברתיים פרט לעמידה מול קהל. למרות שיותר דברים נמנעים מהשני, הפגיעה בחייו קטנה יותר כיוון שחייו לא דורשים ממנו להתמודד עם המצבים עמם הוא מתקשה, ואילו האדם השני נדרש להעביר פרזנטציות לעיתים תכופות במסגרת עבודתו.
יתכן והאדם אינו מרגיש פגיעה בחייו כיוון שבנה סביבה המאפשרת לו להתנהל בלי להתמודד עם מצבים המעוררים בו חרדה, אולם חיי הקרובים לו יפגעו. למשל אדם הנמנע ממפגשים חברתיים גדולים בשל הקושי, ואינו מעוניין לשנות זאת כשלעצמו, אולם הימנעות זו פוגעת בחיי הזוגיות כיוון שבת זוגתו נהנית ממפגשים אלו ואינה יכולה להגיע אליהם איתו, ובפעמים הנדירות שהוא מגיע – הוא אינו משתתף בפעילות והיא מודעת לסבל שלו ומרגישה לא בנוח בשל כך. במקרים אלו האדם יצטרך לשקול אם הוא באמת נמנע מפעילויות שונות מבחירה מלאה, או על מנת להימנע מהחרדה, ולשקול את מחיר השינוי לעומת מחיר הפגיעה בקשר.
מלבד מדדים סובייקטיביים אלו, ישנם שאלונים שונים הנמצאים ברשת ומאפשרים אבחון עצמי ראשוני. שאלון ליבוביץ' הוא שאלון המומלץ לצורך זה. השאלון סוקר מגוון מצבים הבעייתים לאנשים עם חרדה חברתית, ובודק את מידת המצוקה שהם גורמים לאדם ועד כמה הוא נמנע מהם. המבחן נותן לאדם משוב מיידי – האם הוא סובל מחרדה חברתית, ובמידה וכן – מה עוצמתה. במידה והשאלון מצביע על חרדה חברתית, והאדם מרגיש פגיעה בחייו – כדאי לפנות לפגישת הערכה עם גורם מקצועי בעל ניסיון בטיפול בחרדה חברתית.
