1. כשמישהו מתקשר במקום לסמס.
סיריוסלי, אתה מצפה ממני לדבר? כאילו, עם הקול שלי?
2. להגיע למקום ציבורי כמו מסעדה, הופעה, בית קפה או מסיבה לפני שהאנשים שאתה מכיר הגיעו.
איך אראה יותר טמבל, אם אשב לבד ואנסה להראות עסוק בהתכתבות סלולרית סוערת או אם אשב על ספסל בחוץ?
3. ללכת כשאנשים אחרים רואים.
לפני רגע הקטע של ידיים ורגליים עבד יופי, אבל ברגע שאתם הולכים לקראת מישהו הן עוברות מאוטומט להפעלה ידנית, ונשימה מהאף הופכת להיות משימה כמעט בלתי אפשרית, כך שאתה נראה כמו הכלאה של זומבי וצ'יוואווה.
4. לקבוע את רמת ההיכרות.
האם ללחוץ ידיים, לתת חיבוק, נשיקה או פשוט להגיד "היי". ואם לא מדובר בחבר אלא במכר שפגשתם במקרה, האם להגיד "היי" ולהמשיך הלאה, או שמצפים שאעצור לשיחה?
5. סמול טוק.
איך לכל הרוחות עושים את זה?
6. ללכת לספר/קוסמטיקאית.
כל כך הרבה זמן ביחד עם אדם לא מוכר, שתיקה מביכה זה אנדרסטייטמנט, אבל על מה אמורים לדבר? מה בעצם רע בתספורת תוצרת בית?
7. לפגוש אדם שאתם מכירים היכרות שטחית ברכבת או אוטובוס.
אם לא אשב לידו זה יראה רע, אבל גם לבלות את כל הנסיעה בשתיקה מביכה זה לא שוס גדול.
8. ואם כבר התחלנו בזה, מה עם נסיעה באוטו עם אדם שאתם בקושי מכירים?
נכון, קאר פול זה יופי לאיכות הסביבה וחוסך כסף, אבל בינינו, מה באמת יותר חשוב, חיים של עץ או שקט בדרך לעבודה?
9. חוסר הבנה מוחלט אם הצד השני מפלרטט או פשוט ידידותי.
נכון, אם לא מנסים כנראה שלא יקרה כלום, אבל לא עדיף לשמור על תקווה, שלא לדבר על להימנע מהסכנה של מבוכה מרסקת?
10. תגובה למחמאה.
אוקי, ברור שהמחמאה לא מוצדקת, אבל אם אתווכח ואסביר למה זה לא נכון זה יוביל לשיחת שכנוע מביכה. מצד שני, מה, להגיד תודה כשברור שזה לא נכון? ומה עם האפשרות המבעיתה שלא הבנתי את הצד השני נכון וארצה לקבור את עצמי מבושה.
11. לרקוד.
כל מילה מיותרת.
12. להחליט מה לעשות כשאתם הולכים לקראת נתיב התנגשות עם אדם אחר.
הרי ברור שאם תזוזו הצידה גם הוא יזוז ואתם תהיו בדרך לשבירת שיא עולם בהיתקעות זה מול זה.
13. כשאתם לא בטוחים אם אתם מכירים את האדם שהולך לקראתכם ברחוב או לא.
לנופף? למלמל לעצמכם "היי"? לחייך חיוך קטן ונבוך? כבר מאוחר מדי להעמיד פנים שלא ראיתם אותו?
*בהשראת buzfeed
