אוקסיטוצין הוא הורמון טבעי המופרש בתחילת קשרים רומנטיים, באורגזמה, בהנקה ובמצבים חברתיים אחרים וזכה לכינוי "הורמון האהבה". בצורה פשטנית מאוד, תפקידו של הורמון זה הוא ליצור תחושת קירבה ולסייע לקשרים חדשים להתפתח למרות המכשולים שבהם (למשל להמשיך להרגיש חיבה לתינוק למרות שהוא צרח חלקים נכבדים מהלילה). אוקסיטוצין מופרש גם במצבי מתח ומוביל לחיפוש קשר עם אנשים אחרים, התנהלות שנמצאה במחקרים כמפחיתה את רמת הלחץ ואת ההשפעות השליליות ארוכות הטווח של לחץ.
הכרת ההשפעות של אוקסיטוצין מעוררת עניין רב בקרב חוקרים ובקרב אנשים שסובלים מקשיים שאוקסיטוצין עשוי לעזור להם. דוגמא טובה לעניין שאוקסיטוצין מעורר היא מספר החיפושים בגוגל על מונחים כמו "אוקסיטוצין ואוטיזם", "אוקסיטוצין וחרדה חברתית" או "ספריי אף של אוקסיטוצין" שעלו ב-5000% מ-2004 ל-2011.
מחקרים רבים כיום בוחנים את הפוטנציאל של אוקסיטוצין לטיפול במצבים שונים. אחד הכיוונים שנבחנים הוא האפשרות שאוקסיטוצין יסייע לאנשים המתמודדים עם חרדה חברתית, היות והורמון זה מגביר תחושת שייכות וקירבה לאחרים ויכול להקל כתוצאה על אינטראקציות חברתיות. אולם, מחקרים שנערכו על אוקסיטוצין וחרדה חברתית או על אוקסיטוצין ותפקוד חברתי לקוי (למשל באוטיזם או סכיזופרניה) גילו ממצאים לפיהם נטילת אוקסיטוצין לא מובילה דווקא לתחושת שייכות והקלה, אלא עלולה להחריף חרדה חברתית.
בניסוי בו 82 אנשים נטלו אוקסיטוצין חלק מהאנשים החלו לפתח פוביה חברתית. האוקסיטוצין הגביר את רמת הרגישות שלהם לאחרים לרמה גבוהה מהצפוי, כך שהם קלטו בחדות מחוות וניואנסים שאחרים היו מתעלמים מהן. מחוות קטנות שרוב האנשים היו מתעלמים מהן הפכו לבולטות והם החלו לחפש מה פשר הדבר, כשחלק מהפרשנויות שהעלו הן שליליות (למשל חיוך קטן של אדם שעובר מולם ברחוב יכל להתפרש כ"הוא צוחק עלי").
כריסטופר קרדאסו, החוקר הראשי, מדבר על אוקסיטוצין ורגישות יתר לרמזים חברתיים
במחקר אחר שנערך על בעלי חיים, החוקרים הופתעו לגלות כי אוקסיטוצין "קיבע" זיכרון של חוויות לא נעימות, כך שעכברים שקיבלו אוקסיטוצין נרתעו יותר לחזור למקום בו חוו חוויות שליליות בעבר. מחקר נוסף בדק רמות של אוקסיטוצין אצל אנשים עם חרדה חברתית ומצא רמות אוקסיטוצין גבוהות יותר אצל אנשים עם רמות גבוהות של חרדה חברתית, ושביעות רצון נמוכה יותר שלהם מקשריהם החברתיים.
לצד מחקרים אלו, קיימים מחקרים שמראים כי אוקסיטוצין מפחית חרדה חברתית. אז מה האמת? מודל שמנסה לפתור שאלה זו טוען כי התפקיד של אוקסיטוצין במצבים חברתיים אינו עקבי, והשפעותיו שונות בהתאם למאפייני האדם והמצב. במידה ומודל זה ימצא מדויק, הוא יכול לאפשר לנבא מתי אוקסיטוצין מועיל ומתי הוא מזיק לאנשים עם חרדה חברתית ובהתאם, לאפשר פיתוח טיפולים תרופתיים חדשים.
