התקפי חרדה היא הפרעה שפעמים רבות חל עיכוב רב באבחון שלה. הדבר נובע מכך שקיים דמיון רב בין סימפטומים גופניים של התקפי חרדה לבין סימפטומים של נפילת סוכר, יתר לחץ דם, מחלות לב ומחלות או בעיות פיזיות אחרות.
בזמן התקף חרדה יש הפעלה של המערכת הסימפטטית של הגוף, המערכת שאחראית להכין את הגוף להתמודדות מול איום. למעשה, יש בזמן התקפי חרדה סימפטומים זהים לסימפטומים שאדם חווה בזמן שהוא נבהל או נדרך נוכח איום חיצוני או פעילות פיזית אינטנסיבית, למשל דפיקות לב מהירות, רעד בשרירים ונימול באצבעות או בכף היד כולה. אם יש איום חיצוני גלוי או הפעלה של הגוף, כמו בריצה או פעילות בחדר כושר, האדם ישייך את הסימפטומים אליהם. אך אם אין איום גלוי ולכאורה אין סיבה נראית לעין שהאדם ירגיש כך הוא יחפש הסבר אחר, פנימי, כך שבזמן התקפי חרדה סימפטומים אלו יפורשו על ידי האדם כבעיה פיזית. סימפטומים פיזיים אלו מופיעים גם בהפרעות חרדה אחרות, כגון חרדה חברתית, אך שם הפרשנות של האדם והחששות שלו שונים.
כתוצאה מפרשנות שגויה, האדם יעשה פעולות שונות על מנת לשמור לכאורה על שלמותו הפיזית. אדם החווה בזמן התקפי חרדה, סיפמטומים של חולשה וסחרחורת יחשוב שיש לו נפילת סוכר, ישב כדי לא ליפול ויאכל משהו מתוק. אדם החווה בזמן התקפי חרדה סימפטומים של מערכת הנשימה כגון תחושת מחנק או יובש בגרון ינשום בצורה מהירה, יבלע רוק או ישתה מים. כשההתקף נגמר בסופו של דבר האדם מייחס זאת להתנהגויות שביצע, וכך מתחזקת התפיסה שלו שאכן מדובר בבעיה פיזית ועליו להמשיך עם התנהגויות אלו על מנת להגן על עצמו.
חלק מהאנשים הסובלים מהתקפי חרדה מגיעים לרופא או למיון כדי לטפל בבעיה הפיזית לכאורה. לרופא אין דרך לדעת מיידית במה מדובר, כיוון שכאמור, קיים דמיון בסיפטומים. גם אם הרופא חושד שיש לאדם התקפי חרדה, סימפטומים לבביים למשל עדיין מחייבים התייחסות רצינית. עדיף לרופא להתייחס לסימפטומים כמו כאבים בחזה ונימול כאל סימפטומים של התקף לב ולתת טיפול מתאים, גם אם הוא חושד שמדובר בהתקף חרדה, בשל מחיר הטעות: אבחון שגוי של התקפי חרדה כהתקף לב יגרום אומנם לאי נוחות, אולם לא יוביל לנזק פיזי או מוות כמו במקרה ההפוך.
פניות חוזרת ונשנות לקבלת טיפול רפואי מבלי שנמצא גורם פיזי יכולות לעורר אצל הרופא חשד כי האדם מתמודד עם התקפי חרדה. סימפטומים רבים מוסברים על ידי התקפי חרדה בצורה טובה ואם נשללה בעיה רפואית- המחיר מתהפך. אם בפעם הראשונה היה סביר להניח שמדובר בבעיה רפואית והמחיר של אבחון שגוי היה גדול, אם המצב ממשיך שליחה לבדיקות רפואיות מיותרות ולעיתים פולשניות יכולה לגרום סבל פיזי לאדם. כמו כן, כאמור, אצל אדם המתמודד עם התקפי חרדה סימפטומים פיזיים מתפרשים כסימן לבעיה רפואית חמורה, והתייחסות דומה של הרופא תזין את מעגל החרדה. הדבר עלול להוביל להחמרת תדירות הסימפטומים, עוצמתם, העיסוק המחשבתי של האדם בהם והגבלות תפקודיות שייקח על עצמו כדי להימנע מהם. במצב זה, על הרופא להעלות חשד כי מדובר בהתקפי חרדה על מנת למנוע את הנזקים שפורטו לעיל מהאדם.
גם כשהרופא מסביר לאדם כי בזמן התקפי חרדה סימפטומים הדומים לסימפטומים של מחלות לב או מחלות אחרות עלולים להופיע אצלו ולהסביר את המחיר של טיפול שגוי, האדם לא יקבל זאת בהכרח. החוויה הפיזית העוברת על האדם כל כך חזקה שהוא יכול להיות משוכנע לחלוטין כי אין סיכוי שתופעה נפשית גורמת להם, לחשוב שהרופא אינו מקצועי ולפנות לאחר. הפחד שיגרם לו נזק פיזי כל כך גדול שהוא לא מוכן לקחת את הסיכון. כמו כן, אנשים רבים נרתעים מלראות עצמם כסובלים מבעיות פסיכיאטריות: כיוון שיש זהות בין סימפטומים של התקפי חרדה, סימפטומים של התקפי לב או סימפטומים של מחלות אחרות, האדם יכול "לבחור" אם הוא מעדיף להיות חולה פיזית או סובל מהפרעה פסיכיאטרית, ואנשים רבים יעדיפו את האופציה הראשונה.
