פחד קהל הוא פחד נפוץ, הפוגע בחיי אנשים רבים. טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוא טיפול קצר ויעיל בפחד קהל המאפשר שיפור משמעותי תוך 12-24 פגישות. אצל חלק מהסובלים מפחד קהל הפחד מוגבל לעמידה מול קהל בלבד, ואצל אחרים הפחד הוא חלק מחרדה חברתית כוללת הקיימת בתחומי חיים נוספים. במידה ומדובר בתופעה רחבה יותר, הטיפול יכול להיות ממושך יותר, בהתאם לחומרת ההפרעה.
פחד קהל הוא פחד אינטנסיבי ממצבים בהם האדם יצטרך לתפקד מול קהל. ההגדרה ל"קהל" שונה מאדם לאדם, כשחלק מהסובלים מפחד קהל יפחדו להרצות מול כיתה, ואחרים יראו כל קבוצה הגדולה מארבעה או חמישה אנשים כקהל ויחוו פחד כשיצטרכו לדבר בקבוצות אלו.
פחד קהל מתבטא במספר מישורים: רגשי, פיזי, קוגניטיבי (מחשבתי) והתנהגותי:
רגשי. האדם יחווה פחד אינטנסיבי כשייאלץ לעמוד מול קהל, וחרדה או פחד בשלבים המקדימים – כשהוא מתכונן להרצות. הפחד המקדים, הנקרא חרדת ציפייה, יכול להימשך זמן רב.
פיזי. חרדה ופחד מתבטאים גם בצורה פיזית, וכך, האדם יחווה מגוון סימנים פיזיים כגון דפיקות לב מואצות, הזעה, רעד, הסמקה או קשיי נשימה.
קוגניטיבי. האדם שוקע במחשבות המגבירות את החרדה שלו לפני ובזמן העמידה מול הקהל. כך למשל, בשלב ההתכוננות הוא ידמיין את עצמו מפשל ואנשים לועגים לו, ובזמן ההרצאה יתמקד באנשים שלא נראים קשובים ב-100% ויניח שהדבר באשמתו וששופטים אותו לשלילה.
התנהגותי. האדם יבצע התנהגויות לא אפקטיביות שונות שנועדו כביכול להכין אותו למצב או לאפשר לו לעבור אותו בשלום. למשל יתכונן בצורה מופרזת תוך הזנחת שעות שינה ופגיעה בתזונה, דבר שיפגע באפקטיביות שלו, או ימנע מלהזיז את ידיו מפחד שיראו שהן רועדות, דבר שיגרום לו להיראות נוקשה ויפחית את האטרקטיביות של ההרצאה. אסטרטגיית התמודדות נוספת, המגיעה לפעמים באופן בלעדי, ולעיתים יחד עם התנהגויות נוספות היא הימנעות.
הימנעות אינה מוגבלת רק להימנעות מעמידה בפני קהל בפני עצמה, אלא יכולה לכלול מגוון הימנעויות שיפגעו ביכולתו לעמוד מול קהל בצורה ישירה, או הגבלות רחבות שיפגעו באיכות חייו. כך למשל, אדם עם פחד קהל יכול להימנע מהתכוננות להרצאה כיוון שהדבר מאיים עליו, וכך יגיע לא מוכן ורמת הפחד תעלה. הגבלות רחבות על חיי האדם כוללות הימנעות ממסלול לימודים הדורש העברת מצגות, או בחירת תחום מקצועי בו לא יצטרך לנהל אנשים, להעביר הרצאות, או להציג בישיבות צוות או פגישות הנהלה.
כיצד נוצר פחד קהל?
פחד קהל יכול לנבוע ממקורות שונים, כשלא תמיד אפשר לקבוע בבירור את מקור הפחד. בין הסיבות ניתן למנות: חוויה שלילית שהאדם עבר מול קהל, או חוויות חברתיות שליליות שונות שהובילו לפחד חברתי רחב יותר. החוויות השליליות לא חייבות להיות ישירות, גם צפייה באדם הזוכה ללעג וביקורת כשהוא עומד מול קהל, או היחשפות לרכילות על אדם כזה יכולים להוביל להתפתחות פחד קהל. למידה – האדם למד מאנשים החשובים לו שצריך לפחד מעמידה מול קהל, למשל אדם שאחיו הגדול שמהווה עבורו דמות חיקוי שיתף אותו בפירוט בפחד הקהל שלו. פגיעות מולדת או מוקדמת – האדם נולד עם נטיות מסויימות וקווי אופי מרכזיים מתגבשים אצלו בשלבים מוקדמים בחיים. אדם שהיה מופנם יותר כבר בילדותו, או למד להיות ביישן בשלבים מוקדמים בחייו יהיה מועד יותר לחשוש במצבים חברתיים שונים, בין היתר גם מול קהל כמובן.
מהרגע שנוצר פחד קהל, הוא נוטה להתגבר ולהחריף ולא לעבור לבד. הסיבה לכך היא שנוצר כדור שלג הכולל את כל מרכיבי הפחד: מחשבה, רגש, תגובות פיזיות והתנהגות, כשכל מרכיב מגביר ומחזק את האחרים. נסתכל למשל על סיפורו של רונן, סטודנט שהיה צריך להעביר הרצאה קצרה בקורס שלקח. רונן מעולם לא אהב תשומת לב, והמחשבה על עמידה מול קהל הייתה מאיימת מאוד עבורו. הוא השתדל להרגיע את עצמו ולהגיד שזה בסדר, כולם מתרגשים ועוברים את זה, אך ביום שמועד ההרצאה הגיע ליבו פעם בעוז מהבוקר, ובזמן ההרצאה ידיו וקולו רעדו. הוא היה בטוח שכולם שמו לב עד כמה הוא מתוח ולועגים לו או מרחמים עליו.
כחלק מהקורס הוא היה צריך להעביר הרצאה נוספת בסמסטר השני. הפעם מחשבות מאיימות על ההרצאה החלו כבר מתחילת הסמסטר, הוא התקשה להתרכז בשיעורים ולא למד מספיק בבית כיוון שגם שם המחשבות על ההרצאה הפריעו לו להתרכז. כשמועד ההרצאה התקרב, רונן כבר היה בפיגור בחומר, מה שהגביר את הפחד שלו, שהיה גבוה בכל מקרה כתוצאה ממחשבות שלו על כך שהוא ירעד, יתבלבל ובגדול – יעשה מעצמו צחוק מוחלט.
בכל פעם שהוא חשב על הנושא לעומק ליבו היה מתחיל לפעום בחוזקה, דבר ששכנע אותו שהסימפטומים הפיזיים יחזרו בפעם הבאה. בסופו של דבר רונן החליט שהוא לא יכול לעמוד בכך, דיבר עם המרצה, הסביר לו את קשייו וקיבל אישור להגיש עבודות בכתב במקום להרצות. הפעם רונן "ניצל", אך התפיסה שעמידה מול קהל היא דבר בלתי נסבל התקבעה, ואם הוא יצטרך לעמוד מול קהל בקורסים אחרים או בעבודות בהמשך חייו – הוא יהיה בבעיה.
למה לא להשתמש בכדורי הרגעה או "פטנטים" אחרים בפחד קהל?
אנשים רבים הסובלים מפחד קהל סבורים שלא יצליחו לתפקד מול קהל, וכשאין להם ברירה אלא לעשות זאת, הם מוצאים פטנטים שונים שיסייעו להם לעמוד במצב ולתפקד בו או מנסים לשלוט בפחד דרך תרופות או "ריפוי עצמי".
בתחום התרופתי חלק מהסובלים מפחד קהל לוקחים כדורי הרגעה שונים כגון וואליום, קסנקס, חוסמי בטא (למשל פרופרנולול, הידועה גם כדרלין), או משתמשים בכדורים טבעיים כמו רגיעון מתוך מחשבה שכדורים טבעיים הם יותר "בסדר" מכדורים הניתנים במרשם. אחרים פונים לפתרונות פחות ממסדיים ושותים אלכוהול כדי להרגיע את החרדה ולהגביר את בטחונם העצמי.
בתחום ה"פטנטים" יש אינסוף טקטיקות שאנשים מנסים להשתמש בהן על מנת להפחית את החרדה או למנוע את התחזיות המאיימות שלהם. בין הפטנטים הנפוצים אפשר למצוא את ההתנהגויות הבאות: אמונות תפלות ופעולות מאגיות כמו הליכה עם בגד מסוים שאמור להביא מזל, תפילה והבטחות שונות לאל או לעולם אם ההרצאה תעבור בשלום. הימנעות מהזזת הידיים, יצירת קשר עין ופעולות אחרות שהאדם עושה בדרך כלל, על מנת לא לחשוף את הפחד שלו. שינון בעל פה של החומר ודבקות מוחלטת בו, ללא אופציה לסטיות. הימנעות ממענה על שאלות של הקהל. דיבור מהיר או חלש.
קל לראות איך שתיית אלכוהול לפני עמידה בקהל יכולה לפגוע בכישוריו של האדם, אך גם טיפולים תרופתיים אחרים ו"פטנטים" עושים זאת. כדורי הרגעה או חומרים טבעיים יכולים להפוך את האדם למעורפל – חדות המחשבה והדיבור יכולות להיפגע, קולו של האדם יהיה נטול רגש (או עם פחות רגש ואינטונציות). בתחום ה"פטנטים" – כשהאדם נמנע מלהזיז ידיים או ליצור קשר עין דיבורו הוא מלאכותי, והמחסור במחוות יכולות להפוך את ההרצאה למשעממת. גם פטנטים אחרים פוגעים בתפקוד, כל אחד בדרך אחרת – למשל דיבור מהיר מקשה על היכולת להבין את האדם, והיצמדות לנוסח שהאדם הכין מראש יקשה עליו להתמודד עם שינויים לא צפויים, כך שיהיה חסר אונים מולם.
אם תפקודו של האדם נפגע, הוא לא יסיק שהדבר אירע כתוצאה מכך שהשתמש באסטרטגיות לא מועילות, אלא יניח שהדבר אירע כי הוא לא מסוגל להתמודד עם המצב בשל הפחד.
אם האדם הצליח לעבור את ההרצאה בשלום, הוא לא יסיק מכך שהפחד שלו היה מופרז או שיכולת ההתמודדות שלו גבוהה מכפי שחשב. במקום, הוא ייחס את ההצלחה לאסטרטגיות בהן נקט.
כפי שאפשר להסיק מסקירה של ההשפעות שפורטו לעיל, אסטרטגיות אלו יכולות להוביל לאחת משתי התוצאות הבאות: האדם יתבצר באמונתו שיש לפחד מעמידה מול קהל וכי אינו יכול להתמודד עם המצב. הוא ימנע ממצבים אלו ככל יכולתו, ובמידה והימנעות אינה אפשרית, הפחד שלו ירקיע שחקים. לחילופין, האדם יפתח אמונה שהוא יכול להתמודד רק בעזרת פטנטים או חומרי הרגעה, יפתח תלות בהם, וימשיך לשמר את התפיסות השליליות לגבי עצמו, כך שיכולת ההתמודדות שלו לא תשתפר.
במידה והאדם צריך או בוחר להתמודד ולעמוד מול קהל, הדבר יגרום לו חרדה עזה, העלולה להתחיל זמן רב לפני כן, ולהגיע לשיאה בזמן ההרצאה. כלומר, האדם חווה סבל רגשי עז. כדור השלג שתואר לעיל, הפטנטים ושימוש בחומרים עלולים לפגוע בתפקודו של האדם ולהוביל לתוצאות שליליות כמו ציון נמוך או קושי להעביר את רעיונותיו בצורה ברורה בישיבת צוות, כך שלא יתקבלו. דברים אלו יגבירו את החרדה והסבל בפעם הבאה, ועלולים לפגוע בהערכתו העצמית של האדם.
הימנעות מעמידה מול קהל עלולה להוביל לכך שהאדם יוותר על מטרות או אפשרויות שמעניינות אותו או להסתבך בצרות. ויתור על תפקיד קוסם כיוון שהוא כרוך בהרצאות, כליאה בכלא צבאי כיוון שחייל סירב ללכת לתפקיד הדרכה, ויתור על קריירה מקצועית שהאדם מעוניין בה כיוון שהלימודים כרוכים בעמידה מול קהל – כל אלו הן דוגמאות לוויתורים בגלל פחד קהל.