לדמיין את עצמך מחדש: על התערבות טיפולית בחרדת בריאות

מאת: רן ליטמן, לירון אליבר אהרונסון ודני דרבי

אנשים הסובלים מחרדת בריאות חווים חרדות ודאגות חוזרות ונשנות סביב נושאים הקשורים לבריאות וחולי.

בחלק גדול מהמקרים החרדה נובעת מפירוש של תחושות גופניות, גם אם הן מינוריות מאוד או טבעיות לחלוטין, כסימן למחלה חמורה.

פרשנות זו מובילה את הסובלים מחרדת בריאות לעסוק ללא הרף במצבם הגופני: למשל, לבדוק את לחץ הדם שלהם או לקרוא על מחלות באינטרנט.

כתוצאה מכך הם פונים לעיתים תכופות לרופאים בתחומים שונים, ועל פי רוב גם כאשר בדיקות חוזרות ונשנות שוללות כל ממצא רפואי, החרדה שלהם פוחתת לזמן קצר בלבד.

החשש המתמיד ממצבם הבריאותי גורם לסובלים מחרדת בריאות למצוקה רבה, כמו גם לקשיים משמעותיים בינם לבין הקרובים אליהם בסביבתם המשפחתית, החברתית והתעסוקתית.

פחות אבל עוד כואב

טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל בהפחתת סימפטומים של חרדת בריאות, ונמצא כי ההישגים הטיפוליים נשמרים גם שנים לאחר תום הטיפול אצל כ-75% מהמטופלים. הטיפול מתמקד על פי רוב בזיהוי טעויות חשיבה אשר מולידות את תחושות החרדה והצעת הסברים אמינים יותר, מלבד קיומה של מחלה חמורה, לתחושות אותן חווה המטופל. במקביל לעבודה זו, המטופל עובד במסגרת הטיפול ומחוצה לו על שינוי דפוסי התנהגות אשר מעודדים את המשך העיסוק בסוגיות בריאות ותורמים להישנות החרדה.

אולם, למרות יעילותו של הטיפול, מחקרים פסיכולוגיים מראים כי מקצת מהמטופלים מפיקים רק באופן חלקי מן הטיפול, ומדווחים על הקלה מסויימת במצוקתם אך לא על הפוגה מלאה מהקושי ומהסימפטומים. ממצאים אלו הובילו לחיפוש אחר טכניקות טיפוליות חדשות אשר יכולות להשתלב באלו הקיימות על מנת לספק טיפול מיטבי גם למטופלים אלו. טכניקה אחת שכזו הינה טכניקת השכתוב-בדמיון, עליה נרחיב כאן.

אם זכרוני הראשון אינו מטעה אותי

אנשים רבים הסובלים מחרדת בריאות מוצאים את עצמם לא פעם מדמיינים סיטואציות הקשורות לחולי, כמו מצבים בהם הם חולים במחלה קשה, מטופלים בבתי חולים, סובלים ממגוון מכאובים ועוד. דימויים מסוג זה הינם נפוצים גם אצל הסובלים מסוגי חרדה אחרים, כגון אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית ומדמיינים את עצמם מובכים בפומבי או אנשים הסובלים מאגורפוביה ומדמים את עצמם מוקפים בקהל רב של אנשים ללא אפשרות להימלט. דימויים אלו הם חוזרים ונשנים, מטרידים מאוד ומעוררי מצוקה, וככאלה הם תורמים להישנותה של הפרעת החרדה. באופן מעניין, נמצא כי אותם דימויים נוצרו לא פעם מתוך זיכרונות מוקדמים מתקופת הילדות של אירועים בהם נחוותה מצוקה גדולה, וכי על פי רוב האדם הסובל מחרדה אינו מודע לקשר שבין אותם זיכרונות מוקדמים לדימויים מעוררי החרדה המפחידים אותו בהווה.

למשל, כשהיה אביתר בן 5 עבר ניתוח תוספתן דחוף. הוא זוכר כיצד כאבה לו הבטן פתאום וכשאמר לגננת, היא חיבקה אותו ונתנה לו לשתות מים, אך לא ייחסה לכך חשיבות נוספת. בסוף היום, כשאמא שלו באה לאסוף אותו הוא הרגיש ממש רע ואחרי כמה שעות, מצא עצמו שוכב על מיטה בבית חולים שלא הכיר ועד היום זוכר את התחושה שהרבה אנשים שאינו מכיר רוכנים מעליו ובודקים אותו ומאוד מאוד כואב לו ומפחיד. הניתוח עבר בהצלחה וחוץ מצלקת קטנה מאוד לא נותרו השפעות בריאותיות, אך בערך מגיל 12, החל אביתר לשים לב לתחושות הגופניות שלו ולהיבהל מהן. זה התחיל כשאכל משהו מקולקל וכאבה לו הבטן. גם אחרי שעבר הוא נותר בחששות שאולי זה לא רק קלקול קיבה אלא משהו חמור יותר והוא צריך ללכת לבדוק. מאז פחות או יותר, אביתר סובל מחרדת בריאות. בכל פעם שהוא מרגיש תחושה פיזית לא רגילה, אפילו אפצ'י קטן – עולות בו התחושות שהיו לו בהמולה שהיתה לפני הניתוח ובעקבותיהם מתעוררת חרדה גדולה ועולה מחשבה שהוא חייב ללכת לרופא לבדוק שהכל בסדר.

וזכרוני השני עוזב אל סיכוני הזמן

מחקר עכשווי בתחום חרדת הבריאות בחן את השימוש בטכניקת השכתוב-בדמיון (imagery rescripting), בקרב אנשים הסובלים מחרדת בריאות. טכניקה זו נמצאה בעבר כיעילה בטיפול בהפרעות אחרות כגון חרדה חברתית, פוסט-טראומה ו-OCD. במסגרת המחקר, קבוצה של משתתפים הסובלים מחרדת בריאות נשאלו באופן פרטני על המחשבות שעוברות בראשם בשעה שהם חווים חרדה הקשורה לבריאותם, ובנוסף נשאלו האם עולים בראשם הדימויים והתמונות כשהם חווים חרדה. כל משתתפי המחקר דיווחו כי הם חווים דימויים כאלה. בהמשך התבקשו המשתתפים לתאר את אחד הדימויים שעלה בראשם בזמן האחרון, מה היה הדבר הגרוע ביותר בתמונה שראו ומה המשמעות של זה עבורם.

המשתתפים גם דירגו עד כמה הדימויים שתיארו היו מעוררי מצוקה עבורם. בשלב הבא, משתתפי המחקר עברו את טיפול השכתוב-בדמיון. טיפול זה מורכב משלושה שלבים; חוויה מחדש, השגת שליטה וחמלה. בשלב החוויה מחדש, המשתתפים התבקשו לחזור ולדמיין זיכרון מוקדם בו חשו מצוקה, בגיל שבו הוא קרה ומנקודת מבטם כילדים. המשתתפים התבקשו לתאר את הזיכרון בזמן הווה כמו למשל "אני רואה את עצמי שוכב על המיטה, הוא חיוור, מזיע ומתקשה לנשום, ואני מפחד". בשלב השגת השליטה, המשתתפים התבקשו לדמיין את אותו מקרה, אך הפעם כמתבוננים מהצד בגילם הנוכחי, המתבוננים בעצמם כילדים החווים את הסיטואציה. המשתתפים התבקשו לתאר מה קורה ל"עצמם הצעיר", לתאר את תחושותיהם כלפיו ולחשוב כיצד כמתבוננים מהצד הם מסוגלים לעזור לאותו ילד. רובם של המשתתפים בחרו ליצור קשר עם אותו ילד (שהוא למעשה הם בצעירותם), לפנות אליו ולהסב בו תחושת ביטחון, וכן לעודד אותו לפעול באופן אסרטיבי בסיטואציה המפחידה. למשל, במהלך הטיפול הפסיכולוגי של אביתר, הוא בחר להיות אחד הרופאים שמבקש מהרופאים האחרים לזוז אחורה ולבדוק את אביתר בעדינות תוך כדי שהוא מצחיק אותו ומסביר לו בדיוק מה קורה ונוסך בו תחושה שהכל יהיה בסדר.

לבסוף, בשלב החמלה, המשתתפים התבקשו לדמיין שוב את הזיכרון כילדים אבל הפעם כשאותו מבוגר, שהוא למעשה הם, נוכח איתם באירוע, ולבדוק אילו פעולות נחוצות כדי שהילד ירגיש טוב ובטוח יותר. ברוב המקרים, דמות הילד באירוע הייתה זקוקה לחמלה, תמיכה וקרבה מדמות המבוגר, והמשתתפים התבקשו לדמיין את דמות המבוגר מעניקה לדמות הילד את החמלה לה הוא זקוק. אביתר דמיין שהוא מחזיק את ידו שלו כילד, מספר לו שהוא מבין כמה הוא מבוהל עכשיו ושהוא יכול ללחוץ את ידו חזק כדי להרגיש מעט יותר ביטחון.

בסיום הטיפול, המשתתפים התבקשו לדווח על מספר מדדים הנוגעים לחוויית חרדת הבריאות שלהם. ראשית, המשתתפים דיווחו כי לאחר ההתערבות, אותו זיכרון ילדות עורר פחות מצוקה עבורם, למרות שעדיין זכרו אותו באופן ברור ומדויק. כלומר, לא הזיכרון עצמו השתנה, אלא המטען הרגשי אשר היה קשור אליו. שנית, המשתתפים דיווחו על ירידה משמעותית בתסמיני חרדת הבריאות שלהם, ירידה אשר נשמרה גם בהערכה נוספת שבוע לאחר הטיפול. ממצאים אלו מצביעים על כך שבדומה לטיפול בהפרעות אחרות, שכתוב-בדמיון יכול להיות טכניקה יעילה גם בטיפול בחרדת בריאות, ולהשתלב באופן אפקטיבי בטכניקות ה-CBT הקיימות.

לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער

טכניקת השכתוב-בדמיון נמצאה כאמור יעילה כחלק מתהליך טיפולי במספר קשיים והפרעות, ומשמשת בעת הצורך בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. ממצאי המחקר העכשווי מצביעים על כך שהיא עשויה להיות יעילה גם בטיפול בחרדת בריאות, וייתכן שביכולתה לסייע למטופלים שאינם מפיקים מספיק מסוגי התערבות אחרים. הבחינה המתמדת של טכניקות התערבות חדשות על מנת לייעל את אלו בהן אנו משתמשים כיום הינה חשובה וקריטית על מנת להמשיך ולפתח שיטות טיפול אשר ביכולתן לסייע למטופלינו. בקוגנטיקה – המרכז הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ישנו צוות מטפלים אשר הינו בעל ניסיון טיפולי עשיר מחד, ומאידך מתעדכן באופן תדיר בממצאי המחקר העכשוויים בתחום הטיפול על מנת להמשיך ולשכלל את שיטות הטיפול בהן אנו עושים שימוש.

אם גם את/ה סובל/ת מתסמינים של חרדת בריאות או סוג אחר של חרדה, פנה/י למרכזנו כדי לקבוע פגישת הערכה אצל מטפלים המתמחים בסיוע בקשיים מסוג זה.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657

ביבליוגרפיה:

Hackmann, A., Clark, D. M., & McManus, F. (2000). Recurrent images and early memories in social phobia. Behaviour research and therapy, 38(6), 601-610.

Nilsson, J. E., Knutsson, J., Jalamo, B. S., & Lundh, L. G. (2019). Imagery rescripting of early memories in health anxiety disorder: A feasibility and non-randomized pilot study. Journal of behavior therapy and experimental psychiatry, 101491.

Weck, F., Nagel, L. C., Höfling, V., & Neng, J. (2017). Cognitive therapy and exposure therapy for hypochondriasis (health anxiety): A 3-year naturalistic follow-up. Journal of consulting and clinical psychology, 85(10), 1012.

Weck, F., Neng, J., Richtberg, S., Jakob, M., & Stangier, U. (2015). Cognitive therapy versus exposure therapy for hypochondriasis (health anxiety): A randomized controlled trial. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 83(4), 665.