כשפחות זה יותר: פרדוקס הבחירה

אילו אסוציאציות עולות אצלכם כשאתם שומעים את המילה בחירה? אולי חופש? ריבוי אפשרויות? אושר? הכתבה הזו תראה בדיוק את ההפך. כלומר, שדווקא ריבוי בחירה עלול להוביל לשיתוק ולחוסר שביעות רצון. החיים המודרניים משופעים באפשרויות בחירה בכל תחום, ועם זאת, אנשים רבים מאי פעם סובלים מדיכאון, חרדה, OCD ומצוקות נפשיות אחרות. מדוע זה קורה? איזה מחיר אנחנו עלולים לשלם על ריבוי אפשרויות הבחירה שיש לנו כיום בתחומים כמו השכלה, קשרים חברתיים, בחירת בני זוג, מוצרים בחנויות האופנה או בסופרמרקט?

אינספור אפשרויות. טוב, חלק אפשר לספור אבל הן רבות ממש.

בכל צומת החלטה, קטנה או גדולה, עומדות בפנינו אופציות רבות שסקירה או בדיקה של כולן כמעט בלתי אפשרית. כמו כן, נראה שבמרבית המקרים אנחנו אפילו מתקשים להעריך את כמות האופציות העומדות בפנינו ולכן אנחנו טועים לחשוב כי אנחנו מסוגלים לקבל החלטה אחרי שבדקנו את כל האופציות. לשם הדוגמה, בדקנו במהלך הכנת הכתבה את שוק מעדני החלב בארץ. שאלנו מספר אנשים הנוהגים ללכת לסופרמרקט בעצמם את השאלה הבאה: עד כמה המגוון של כל מעדני החלב בסופרמרקט גדול בישראל? התשובות שקיבלנו היו בטווח של 30 – 150, אך רק תשובה אחת הייתה מעל 100. בכמה אתם מעריכים את מספר מעדני החלב השונים הקיימים בשוק?….

מסתבר שישנם מעל 310 (!) כאלה בסופר שלנו, מספר שהפתיע גם אותנו. מותגים שונים, טעמים, אחוזי שומן שונים, יוגורטים במארזים, מועשר בחלבון, עם תוספות וכו'. זו כמובן לא תופעה ייחודית לעולם מוצרי החלב. עומדות בפנינו מאות אפשרויות של משקאות קלים, מתוכם עשרות סוגים חדשים וישנים של מים (מינרלים, מזוככים ובטעמים), ועשרות רבות של חטיפים. זה המצב גם בבגדים ואפילו בעולם הדייטינג. הרי בפני כולנו עומדת האפשרות לראות מאות ואף אלפי בני זוג פוטנציאליים בלחיצת כפתור מהטלפון הנייד שלנו. הצדדים החיוביים של ריבוי אפשרויות הבחירה ברורים: ריבוי אופציות מאפשר עצמאות וחופש התורמים לאיכות החיים שלנו. אבל כפי שמיד נראה, ליותר מידי אפשרויות בחירה יש צדדים שליליים ואפלים.

מרבה דעת (אפשרויות) – מרבה מכאוב

ראשית, ריבוי אפשרויות מקשה במיוחד על אנשים שמחפשים ומוכנים לקבל רק את הטוב ביותר – אנשים כאלה מכונים מֵמַקְסֵמִים (maximizers). ממקסמים רוצים להיות בטוחים שכל החלטה שהם מקבלים היא הטובה ביותר שהם יכולים לקבל. הדרך היחידה לדעת שאפשרות מסוימת היא הטובה ביותר היא כמובן לבדוק את כל האפשרויות האחרות. לכן, הצורך למקסם החלטה הופך למרתיע יותר ויותר ככל שמתרבות האפשרויות. כאמור, האפשרויות בעידן המודרני רבות ומתרבות. במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה עלה כי ככל שהציעו לעובדים מספר גדול יותר של קרנות השקעה פנסיוניות, כך קטן שיעור העובדים שבחרו בהשקעה כזו, גם כאשר חלק מכספי ההשקעה היו אמורים להגיע ממקום העבודה. כלומר עצם הצורך לבחור מתוך כמות גדולה של קרנות הביא להפסד כספי ישיר. נראה שלמרות שמעסיק חושב שהוא מיטיב עם העובדים כאשר הוא מציע להם עשרות אפיקי השקעה, במבחן התוצאה הוא מזיק להם, לפחות לחלקם. לרוב העובדים עדיף להסתפק בשתיים שלוש אפשרויות השקעה בהשוואה לעשר, עשרים או חמישים. ככל שמספר האפשרויות גדל, כך יותר עובדים ידחו את ההחלטה החשובה וחלקם ידחו אותה פעם אחר פעם כיוון שקשה יותר לבחור מתוך חמישים אפשרויות בהשוואה לבחירה מתוך מספר אפשרויות בודדות.

ואם הייתי יכולה להשיג יותר טוב?

הצורך למקסם נובע, בין היתר, מפחד מהחמצה (FOMO: fear of missing out). ככל שיש לנו יותר אפשרויות, הרבה יותר קל לדמיין בחירה שתהיה טובה יותר מזו שאנחנו עומדים לבחור או מזו שכבר בחרנו. ככל שיש יותר אפשרויות, אמיתיות או מדומיינות, כך גדל הסיכוי להתחרט לאחר ביצוע ההחלטה. כדי לבדוק אם אתם מֵמַקְסֵמִים, שאלו את עצמכם האם כשאתם מנסים לקבל החלטה אתם מנסים לדמיין את כל יתר האפשרויות, אפילו כאלו שאינן זמינות לכם. לדוגמה, האם כשאתם בדייט, אתם מדמיינים בן זוג אלטרנטיבי שעשוי למצוא חן בעינכם יותר? או כשאתם נוסעים במכונית- האם גם כשיש שיר שאתם נהנים ממנו, תחליפו תחנות כדי לראות האם במקרה מתנגן בהן שיר אפילו טוב יותר מזה שאתם שומעים? אם כן, ייתכן שגם אתם מתאפיינים בנטייה למקסם.

מקסימום בדיקות, מקסימום תסכול

למעשה, הצורך למקסם בעולם שהוא מרובה אפשרויות מעלה את כמות הזמן והבדיקות שאנחנו מבצעים לפני קבלת כל החלטה. לפעמים אנחנו בודקים אפשרויות אחרות גם לאחר קבלת ההחלטה, כדי לוודא שאכן קיבלנו את ההחלטה הנכונה. גם לאחר קבלת החלטה טובה ואפילו מצוינת, כמות הזמן שהשקענו בבדיקות עלולה לעורר תסכול. הספק שמנקר בנו שאולי קיימת בחירה טובה יותר, יכול להתעורר ולגרום לנו למצוקה. אנחנו עלולים ללכת ברחוב וכל הזמן לבחון האם מישהו עשה בחירה טובה יותר משלנו. בדרך כלל הבדיקות האלה לא מרגיעות אלא רק מגדילות את הספק שגם ככה קיים. בנוסף, נראה שיש להן השלכה שלילית נוספת: ריבוי אופציות, כמו בדוגמת מעדני החלב במקרר בסופר, מעלה בנו את התחושה שכנראה יש מעדן אחד מושלם שמתאים במיוחד בשבילנו. במלים אחרות, הציפיות שלנו לגבי כמה טובה אמורה להיות הבחירה שלנו עולות. לכן, גם אם בפועל בחרנו במשהו טוב או אפילו מצוין, הוא כנראה לא יהיה הבחירה המושלמת ולא יעמוד בציפיות שלנו. כתוצאה, אנחנו צפויים לחוש תסכול רב, והמחשבה על כל האופציות האחרות רק תעלה את האכזבה שלנו מהבחירה שלנו. מחקרים מראים קשר בין נטייה למקסום וחיפוש אחר הטוב יותר לבין סימפטומים של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) ושל דיכאון. העלייה במספר האופציות הניצבות בפנינו הופכת רבים מאיתנו לפגיעים לתחושות חוסר אונים, תסכול וייאוש שעלולות להוביל למצוקות נפשיות משמעותיות. לכן, פיתוח מתמיד של היכולת לקבל החלטות מספקות, ללא בדיקות אינסופיות של אלטרנטיבות רבות לפני ולאחר קבלת ההחלטה, עשוי לסייע לנו לתפקד ואף לשפר את איכות החיים ומצב הרוח שלנו.

איך יודעים מתי להחליט?

התעסקות יתר בקבלות החלטות בדרך כלל אינה נעימה, מפחיתה את ההנאה שלנו מעצם הבחירה ובנוסף רק מעלה את רמת הציפיות שלנו ממנה. לבסוף, הציפיות הגבוהות מגבירות את התסכול מאיכות הבחירה ומפחיתות את שביעות הרצון ממנה, גם במקרה של תוצאות טובות למדי. במקרים אחרים, החיפוש אחר הטוב ביותר מוביל לחוסר יכולת להחליט ולתחושות חרטה חוזרות ונשנות, כיוון שייתכן שישנה אופציה טובה יותר (האמת היא שכנראה שיש אופציה כזו). כדאי לזכור שהתועלת שלנו אינה נובעת רק מאיכות הבחירה או תוצאותיה, אלא גם מהציפיות שלנו ומההתעסקות בתהליך של לפני ואחרי קבלת ההחלטה. לכן, כיוון שבכל מקרה כנראה שאיפשהו קיימת אופציה טובה יותר מזו שבה נבחר, כדאי להתמקד בשתיים-שלוש אפשרויות ואם מצאנו משהו שבסך הכול עונה על הצרכים הבסיסיים שלנו, יכול להיות שזה הסימן שאפשר להפסיק לחפש.

אז מה עושים?

אם אתם מתמודדים עם הפחד להחמיץ FOMO, או עם הרצון למקסם ניתן לשנות את המסלול הזה ולצאת מהמעגל האכזרי של חוסר שביעות רצון ותחושת החמצה. קחו על עצמכם אתגר ונסו להפחית את כמות האלטרנטיבות אותם אתם בוחנים. אם קניתם ואתם לא לגמרי מרוצים, הרשו לעצמכם לחוש את חוסר הנוחות ולחיות עם הבחירה ו אם אתם מאלו שמעבירים תחנות, אמנו את עצמכם להישאר על תחנה אחת ולהאזין לשירים המושמעים בה, ומה לעשות עם האפשרות שיש שיר טוב יותר בתחנה אחרת. תנו לעצמכם לחיות איתה להיות איתה. בטווח הקצר בחירות כמו אלו יגרמו לכם להרגיש לא נוח, אך בטווח הארוך ועם אימון הם מבטיחים יכולת יותר טובה להנות מהרגע בו אתם נמצאים ולחיות בשלום עם הבחירות שאתם עושים.

אם אתם מסתבכים או נראה שזה לא הולך, ניתן לשפר יכולת זו גם באמצעות טיפול פסיכולוגי נכון. טיפול כזה יתן כלים מעשיים להתמודדות במצבי התלבטות, במטרה לשפר את מיומנויות קבלת ההחלטות הקטנות והגדולות יותר שלכם. לקריאה נוספת מוזמנים להיכנס לכאן.

בהכנת הכתבה התבססנו על:

Schwartz, B. (2004). The paradox of choice: Why more is less. New York: Ecco.

https://www.ted.com/talks/barry_schwartz_on_the_paradox_of_choice?language=he

Oren E, Dar R and Liberman N (2018) Obsessive–Compulsive Tendencies Are Related to a Maximization Strategy in Making Decisions. Front. Psychol. 9:778. doi: 10.3389/fpsyg.2018.00778