למרות שרובנו לא אוהבים לכעוס ומנסים להימנע מהתחושות השליליות שמלוות אותו, אנחנו מרגישים אותו מעת לעת. ויודעים משהו? זה לא רק רע. כעס הוא רגש חיוני להישרדות האדם. למעשה, בזכות תחושת הכעס, אנו מבינים שמשהו אינו כשורה וכי עלינו לשנות את התנאים הקיימים. כך, הכעס מסייע לנו להתפתח ולנתב את דרכנו לעבר מציאות שבה נרגיש טוב יותר.
כל עוד הכעס מתעורר מדי פעם וגם ברור לנו מה הסיבה לו, הכל בסדר. הרגש עושה את תפקידו ההישרדותי ואנחנו את תפקידנו :). אבל מה קורה כאשר אנחנו כועסים רוב הזמן? כשכל דבר קטן גורם לנו להתפוצץ ושתחושה של עצבנות ומתח מלווה אותנו רוב שעות היום? כשאנחנו מוצאים את עצמנו מרגישים כעס אבל לא בטוחים למה?
דקלה החליטה לפנות לטיפול כשפתאום שמה לב שבמשך כמה חודשים היא כל הזמן כועסת. 'מה נשמע?' שואלת אותה חברה והיא כמעט תמיד עונה 'לא משהו, אני עצבנית'. יום אחד חברתה שאלה אותה למה בעצם היא עצבנית, מה קרה שעצבן אותה. דקלה חשבה רגע והופתעה לגלות שהיא לא יודעת.
זה פשוט הרגש שמלווה אותה רוב שעות היום: גם בעבודה וגם בבית. במקרים או תקופות שהכעס מגיע באופן תדיר ואנחנו גם לא בטוחים מה הסיבה לו, הוא עלול להישאר ולהתגבר ולגרום לנו למצוקה רבה, כי אנחנו לא כל-כך יודעים מה לעשות איתו. הכעס לא ממלא את תפקידו ההישרדותי ומפריע לנו לבצע את התפקידים שלנו.
מספר מחקרים שנעשו בתחום מצאו כמה גורמים אפשריים לכעס שלכאורה אין לו סיבה. כשמוצאים את הסיבה, אפשר לשנות את הגורמים בחיים שמעוררים את הכעס. לעיתים אנו מצליחים לעשות זאת בעצמנו, לעיתים אנו זקוקים לטיפול פסיכולוגי שיסייע לנו בתהליך.
אז מה יכול להכעיס אותנו כל-כך?
1. קושי להציב גבולות ברורים. להגיד 'כן' כאשר מה שאתם באמת רוצים להגיד זה 'לא'. כשאנחנו עושים דברים בשביל אחרים, גם בזמנים שלא מתאימים לנו או שלא נוח לנו לעשות, אנחנו עלולים להישאר מותשים וחסרי אנרגיות ואין לנו את מי להאשים. מצב כזה יכול לעורר כעס ועצבים שאין להם 'כתובת'. כשאנשים מבקשים מאיתנו עזרה ואנחנו לא יודעים להגיד לא, הבקשה נתפסת כתקיפה או דרישה וזה מעורר כעס. אבל כשהכעס מתעורר, לא ברור לנו על מה, כי לכאורה לא תקפו אותנו.
2. תשאלו כמעט כל אמא שיש לה תינוק קטן והיא תגיד לכם שהכי קשה זה לא לישון. עייפות מהווה מקור ידוע לתחושה של כעס וחוסר סבלנות. מכירים את ההורים שכשהילד שלהם מתחיל לצרוח או לבכות ללא סיבה? הם בדרך כלל אומרים 'הוא כבר צריך לישון'. חוסר שינה מתמשך משפיע באותו האופן גם על מבוגרים – יש לנו פחות כוחות להתמודד עם היום-יום, פשוט מתוך חוסר אנרגיה.
3. קוצר רוח ועצבים הם סימפטומים פחות ידועים של דיכאון. חשוב לשים לב אם לתחושת הכעס מתלווים גם קשיים נוספים כמו קושי להתרכז, שינויים בהרגלי השינה ו/או האכילה וחוסר הנאה. כשאדם כועס, הוא מקבל פחות אמפתיה מהסביבה מאשר אדם שבוכה ולא יוצא מהמיטה ולכן חשוב לשים לב האם הכעס שלו נובע מדיכאון, על מנת שלא להחריף את המצב.
4. בדומה לחוסר הכוחות שמופיע במצבי עייפות, גם רמות גבוהות של חרדה לוקחות מאיתנו אנרגיה רבה. במצב כזה, כשאנו נתקלים בקושי, קל ככל שיהיה (נגמר החלב במקרר), ייתכן ויתעוררו כעס או רגזנות.
אז איפה החלק שהכעס אמור לעזור לי…?
כמו שאמרנו בהתחלה, הכעס הוא רגש הישרדותי שמסמן לנו שמשהו אינו מתנהל כשורה. בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מטפלים בכעס בשני חלקים. בחלק הראשון (הקוגניטיבי) מנסים להבין מה הסיבה האמיתית לכעס. לפעמים מספיק להבין שהעייפות היא זו שגורמת לכעס שלי כדי לחוש הקלה. ואז אפשר לחשוב איך אני יכול להשיג לעצמי יותר מנוחה, או איך אני מקבל את המצב הקיים עד שהוא ישתנה (למשל, אמא שמתעוררת רבות לבנה בלילה, תוכל לחוש פחות עצבנית וכועסת מעצם הידיעה שהרגש השלילי נובע מעייפות ולקבל זאת ביותר קלות בידיעה שככל שהילד יגדל, היא תישן יותר). אם הסיבה לכעס היא אחרת, כמו קושי לשים גבולות או דיכאון, נוסף לטיפול גם החלק ההתנהגותי, של שינוי דפוסי התנהגות. למשל, אדם שמתקשה לשים גבולת לאחרים, יתבקש באופן הדרגתי לעשות זאת. בהתחלה מול אנשים לא קרובים ולמול דברים קטנים וחסרי חשיבות ובהמשך, להעמיד גבולות גם מול אנשים קרובים, יחד עם הפחד שכרוך בכך.
הכתבה מבוססת על-
https://psychcentral.com/blog/angry-all-the-time-for-no-reason-this-might-be-why/