מאפיינים של דאגה בחרדה מוכללת

מכירים את האנשים האלו שדואגים כל הזמן? בסביבה שלכם קוראים לכם לפעמים הדאגן/נית? כנראה הכתבה הזו בשבילכם. אז מה זו בכלל דאגה? כולנו חוששים שדברים רעים יקרו לנו, אך דאגה היא חשש מפני אירוע שלילי שמתבטא במחשבות חוזרות על מה יכול לקרות ואילו דברים עלולים להשתבש. דאגנים שמבלים את רוב הזמן במחשבות על דברים שעלולים להשתבש בתחומים שונים על חייהם, באופן שגורם למצוקה ומפריע לשגרת היום-יום, כנראה סובלים מהפרעת חרדה מוכללת.

הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder) מתבטאת בדאגה כרונית, מוגזמת ובלתי נשלטת על נושאים רבים. לעיתים היא מלווה גם בתסמינים קשורים אחרים כמו בעיות ריכוז, קשיי שינה ועייפות. כמה מבדיל בין 'דאגנים' לאנשים הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת? כמה מחקרים ניסו לענות על השאלה הזו

לדוגמה, אייל הוא מהנדס בן 27, ולאחרונה שם לב שדאגות על נושאים רבים מטרידות את מנוחתו רוב הזמן והוא לא מצליח להפסיק לחשוב עליהן ולהתרכז במשהו אחר. בעקבות הדאגות הוא מתקשה להתרכז בעבודה, וגם בלילה המחשבות מבקרות והוא מתקשה להירדם.

מהצד השני יש את אחותו ענת, בת 32, היא הדאגנית של המשפחה. זו שתמיד בודקת מה שלום כולם והאם כולם בסדר. אבל לעומת אייל, ענת מצליחה להפסיק לחשוב על הדאגות, להתרכז בעבודה ולישון טוב בלילה. כשהרגיש אייל שהדאגות הבלתי פוסקות השתלטו לו על החיים הוא החליט לפנות לטיפול ולאחר פגישת הערכה אובחן כסובל מהפרעת חרדה מוכללת.

האם אייל שסובל מהפרעת חרדה מוכללת מודאג ממספר נושאים גדול יותר מאשר ענת אחותו הדאגנית? או האם אייל פחות מצליח לשלוט במחשבות המדאיגות שצצות בראשו כאשר מנסה להתרכז במשהו אחר? והאם ייתכן שאייל פנה לטיפול כי הרגשות שקשורים לדאגה עוצמתיים יותר וקשים יותר (כמו חרדה ודכאון) מאשר ענת אחותו, שגם היא דואגת כל הזמן אך לא מרגישה צורך לפנות לטיפול?

מחקרים שהשוו בין קבוצת מטופלים שאובחנה עם הפרעת חרדה מוכללת לבין 'דאגנים' שלא אובחנו כסובלים מהפרעה זו, מצא שמי שאובחן עם הפרעת חרדה מוכללת דיווח על יותר מחשבות חודרניות שליליות. מחשבות אלו הן מחשבות מדאיגות שחוזרות על עצמן, מעוררות מצוקה וקשה להשתחרר מהן.

במחקרם של הירש ועמיתיו, רצו לבדוק מהם המאפיינים של דאגה אצל אנשים המאובחנים עם הפרעת חרדה מוכללת לעומת נבדקים 'דאגנים' שדואגים באותה החומרה אך אינם מתאימים לאבחנה של הפרעת חרדה מוכללת.

במחקר נתנו למשתתפים למלא מספר שאלונים שהעריכו מאפיינים שונים של דאגה ורגשות הקשורים אליה.

לדוגמה, שאלון לאבחון מידת הדאגנות ("מהרגע שאני מתחיל לדאוג אני לא יכול להפסיק"), שאלון למדידת רמת החרדה, שאלון להערכת סימפטומים דיכאוניים, שאלון להערכת שליטה בקשב ("אני יכול לעבור בין מטלה אחת לאחרת בקלות") ושאלון לבחינת הנושאים המדאיגים.

במהלך המחקר הנבדקים ביצעו "מטלת דאגה" שהורכבה משלושה חלקים: 5 דקות בהן הנבדקים התבקשו להתרכז בנשימות שלהם, 5 דקות של דאגה ו-5 דקות לאחר הדאגה ששוב היו צריכים להתמקד בנשימות. צלילים שהושמעו לנבדקים במהלך זמן הנשימות סימנו להם שעליהם לדווח האם הקשב שלהם ממוקד בנשימה או האם ממוקד במחשבה שעלתה לראשם.

אם הקשב הופנה למחשבה הם היו צריכים לדווח האם חיובית, שלילית או ניטרלית ולתת תיאור קצר שלה. לדוגמה, אחת הנבדקות ענתה שהקשב שלה הופנה למחשבה חיובית- 'יציאה לחופשה'.

בזמן הדאגה הנבדקים התבקשו לזהות נושא שמדאיג אותם כרגע ולדאוג לגביו למשך 5 דקות. לאחר מכן התבקשו לחזור ולהתמקד בנשימות. בסוף הניסוי הקריאו לנבדקים את המחשבות שעלו להם במהלך הניסוי והם התבקשו לתאר מה עבר להם בראש באותו הרגע. לפי תיאור המחשבות נקבע האם המחשבה הייתה חיובית, שלילית או ניטרלית, ואם המחשבה הייתה שלילית עד כמה.

אז מי דואג יותר? התוצאות הראו שלנבדקים עם הפרעת חרדה מוכללת יש גם יותר מחשבות שליליות וגם עוצמתן גדולה יותר מאשר אנשים 'דאגנים'. זאת אומרת שאייל גם דואג יותר מענת וגם חושש מאירוע שלילי עוצמתי יותר.

לדוגמה: אולי שניהם דואגים מבריאותה של אימם, אך אייל חושב על כך כמעט כל היום וגם חושש שהיא תתאשפז בקרוב ותזדקק לסיעוד בעוד ענת חושבת על אימם בעיקר בבוקר ולא מעמיקה בתרחישים קטסטרופלים.

ולכן, למרות שדאגנים ובעלי הפרעת חרדה מוכללת תואמים במידת הדאגנות, תוכן המחשבות של בעלי הפרעת חרדה מוכללת הוא יותר שלילי ויותר תכוף. יתרה מזאת, נבדקים עם הפרעת חרדה מוכללת מודאגים מנושאים רבים יותר והם בעלי רמות גבוהות יותר של חרדה ודיכאון.

האם אפשר לשלוט בדאגה? מרכיב מרכזי בהפרעת חרדה מוכללת היא ההרגשה שהדאגה היא בלתי נשלטת. ואכן, המחקר הראה שנבדקים עם הפרעת חרדה מוכללת הם יותר חרדים ופחות יכולים לשלוט במחשבות.

מתי מתעורר הצורך לגשת לטיפול? בעלי אבחנה בהפרעת חרדה מוכללת שפנו לטיפול והשתתפו במחקר דיווחו על קושי לשלוט בקשב ולהתעלם ממחשבות לא רצויות ועם צורך גדול יותר לשלוט במחשבות. הקושי לשלוט במחשבה יחד עם הרצון לשלוט בה גורמים לאדם לפנות לטיפול.

טיפול יעיל להפרעת חרדה מוכללת הוא טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי).

החלק החשיבתי משנה את היחס למחשבות הפולשניות ומעניק כלים המאפשרים לשהות עם הדאגה, במקום לנסות להעלימה. ואילו החלק ההתנהגותי נועד כדי שהאדם ילמד לשנות בפועל את צורת ההתנהגות שפוגעת באיכות חייו.+

ביבליוגרפיה

Hirsch, C. R., Mathews, A., Lequertier, B., Perman, G., & Hayes, S. (2013). Characteristics of worry in generalized anxiety disorder. Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry, 44(4), 388-395.‏