דימויים מדאיגים ומשפטים חיוביים: על שיטת התערבות בטיפול בחרדה כללית

מאת: רן ליטמן וד"ר דני דרבי

חרדה כללית (Generalized Anxiety Disorder – GAD) מתאפיינת בדאגות וחששות חוזרים ונשנים אשר האדם חווה לאורך זמן ובאופן תדיר. במקרים רבים, דאגות וחששות אלו משפיעים על תפקודו היומיומי. אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית דואגים לעיתים קרובות ובאופן מופרז לגבי עניינים הקשורים לכספים, בריאות, עבודה, יחסים בין אישיים ועוד.

מספר מאפיינים מרכזיים נמצאו כעומדים בבסיסן של הדאגות העקביות בחרדה כללית. מאפיין אחד כולל הטיות בעיבוד הרגשי, אשר גורמות לאנשים לפרש אירועים העשויים להשתמע לשתי פנים כאירועים מאיימים ולחוש דאגה וחרדה כאשר הם חושבים על אירועי עתיד שתוצאתם אינה ודאית. למשל, בשיחת טלפון בה הבוס הזמין את ניב לפגישה בהמשך השבוע, תמיר שם לב כי הבוס היה חסר סבלנות. ניב החל לחשוב כי הבוס הולך לפטר אותו, מחשבה אשר הפכה במהרה לעובדה כמעט מוגמרת עבורו ועוררה בו דאגה וחרדה רבה לאורך כל השבוע.

מאפיין שני בחרדה כללית קשור לקושי בוויסות קשבי, אשר גורמת למתמודדים עם חרדה כללית להפנות את מירב משאבי הקשב שלהם למחשבות, רעיונות או דימויים מעוררי דאגה, וכאשר הם מודאגים או חרדים אנשים אלו מתקשים להפנות את הקשב ואת תשומת הלב שלהם לכל דבר אחר מלבד מושאי הדאגה שלהם. למשל, בימים שלאחר שיחת הטלפון ניב התקשה להסיט את מחשבותיו מהמחשבה לפיה הוא צפוי להיות מפוטר או לשקול כי הבוס מזמין אותו לשיחה בגלל סיבות אחרות. בנוסף, אותה מחשבה השתלטה על הקשב שלו כך שניב התקשה במהלך אותו שבוע להתרכז בדברים אחרים בעבודה, כאשר נפגש עם חברים או כאשר בילה עם ילדיו.

המאפיין השלישי של חרדה כללית, קשור לנטייה לדמיין את התוצאות שליליות ומעוררות הדאגה בצורה מילולית וכוללנית. אנשים הסובלים מחרדה כללית נוטים לנסח את הדאגות בראשם כמשפטים כוללניים. למשל, לאחר השיחה עם הבוס, המשפט "מחר הבוס יפטר אותי.. בטוח שהוא הולך לפטר אותי" עולה בראשו של ניב ללא הרף. נקודה זו היא משמעותית כאשר משווים בין דאגות העולות בראשנו כמשפטים לעומת כאלו אשר עולות כדימויים ויזואליים (כמו תמונה).

מספר מחקרים מצאו כי בעוד שדאגות המיוצגות בצורה מילולית מעוררות פחות דאגה מיידית בהשוואה לדימויים ויזואליים מדאיגים, בטווח הארוך דאגות המיוצגות בצורה מילולית הינן מטרידות יותר ומשתמרות לאורך זמן רב יותר מדאגות העולות כדימויים ויזואליים. ממצאים אלו מצביעים על כך כי גם אם הנטייה לייצג דאגות בצורה מילולית בראשנו מעוררת פחות מצוקה מיידית מאשר דימויים וויזואליים, לאורך זמן נטייה זו תורמת לשימור ולחיזוק החרדה והדאגות.

במחקר שנערך לאחרונה בקרב כ-150 משתתפים המתמודדים חרדה כללית נבחנו ההשפעות של מספר טכניקות להחלפת דאגות שליליות במחשבות מסתגלות וחיוביות. בתחילת המחקר המשתתפים התבקשו לזהות שלושה נושאים מרכזיים של דאגה שהיו מטרידים במיוחד עבורם ובהם יתמקדו במסגרת המחקר. לאחר מכן המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות. בקבוצה אחת המשתתפים אומנו להחליף את הדאגות שלהם בדימויים ויזואליים של תוצאות חיוביות אלטרנטיביות.

למשל, משתתף בקבוצה זו למד להחליף מחשבות לפיהן הבוס עומד לפטר אותו בדימוי שלו ושל הבוס בשיחה בה הוא מתבשר כי הבוס מעוניין לקדם אותו לתפקיד בכיר יותר. בקבוצה השנייה, המשתתפים אומנו להחליף את דאגותיהם בייצוגים וורבליים אלטרנטיביים וחיוביים. למשל, משתתף בקבוצה זו תרגל להחליף מחשבה כמו "הבוס הולך לפטר אותי" במחשבה "הבוס עומד להציע לי קידום". בקבוצה השלישית, המשתתפים התאמנו על להחליף את מחשבותיהם מעוררות הדאגה במחשבות בעלות תוכן חיובי אשר אינן קשורות באופן ישיר לתוכן הדאגות שלהם.

למשל, משתתף בקבוצה זו התאמן על להחליף את המחשבה לפיה הבוס עומד לפטר אותו במחשבה לפיה בתו מצליחה מאוד בפסיכומטרי ומתקבלת לאוניברסיטה שכל כך רצתה. במסגרת המחקר המשתתפים למדו אצל אנשי מקצוע טכניקות לשינוי יעיל של תוכן מחשבותיהם והחלפתן באחרות והתבקשו להתאמן באופן יומיומי במשך שבוע על יישום אותן טכניקות.

החוקרים העריכו את מידת החרדה והדאגה שחוו המטופלים, וכן את יכולתם לייצר מחשבות חיוביות אלטרנטיביות במקום מחשבות שליליות בשלושה מועדים: לפני תחילת הניסוי, עם תום הניסוי (כעבור שבוע) וחודש לאחר תום הניסוי.

הממצא המרכזי במחקר היה שאצל כל שלוש הקבוצות נרשמה ירידה משמעותית בכמות ובתדירות המחשבות השליליות שעלו. כמו כן, חל שיפור ביכולתם של המשתתפים ליצור מחשבות חיוביות במקום המחשבות השליליות האוטומטיות שעולות בהם. לעומת זאת, המחשבות השליליות עדיין נתפסו על ידי המשתתפים כשליליות כפי שהיו בהתחלה, מה שמצביע על כך כי ההתערבות הטיפולית אינה משנה את תוכן המחשבות או את הצורה בה הן נחוות, אלא מפחיתה את התדירות שלהן ומסייעת למטופלים להתרחק מהן בקלות רבה יותר במקום לעסוק בהן לאורך זמן.

הישגים אלו נשמרו גם בהערכה שנעשתה חודש לאחר סיום המחקר. בשונה מציפיות החוקרים, ירידה זו נרשמה בקרב כל שלושת הקבוצות וללא הבדלים משמעותיים ביניהן. ממצאים אלו מצביעים על כך ששינוי זרם המחשבות המילוליות השליליות והחלפתו בכל סוג של רעיונות חיוביים, בין אם אלו מיוצגים ויזואלית, וורבלית, או שאינם קשורים ישירות למושא הדאגה, תרמו להפחתה בתדירות ובעצמה של הדאגות.

הערכה מחדש של תוכנן ומשמעותן של מחשבות בלתי יעילות ומעוררות מצוקה הינו אחד המוקדים המרכזיים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה כללית. למשל, המטופל והמטפל יכולים לשקול יחד האם ישנן עוד אלטרנטיבות למצב מלבד אלו שעולות בראשו של המטופל ותופסות את מירב משאבי הקשב שלו. בדוגמה שלנו, ניב קיבל שיחת טלפון מהבוס בה התבקש להגיע לשיחה אישית אתו בהמשך השבוע. מאחר שהבוס נשמע חסר קר וחסר סבלנות, ניב הסיק כי הבוס מתכוון לפטר אותו והסתובב לאורך כל השבוע עם המשפט "הבוס הולך לפטר אותי" בראש.

במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המטופל לומד לזהות כי המחשבה האוטומטית והשלילית שעולה בראשו אינה דווקא נכונה במציאות. למשל, ניב למד לשקול את האפשרות כי הבוס היה לחוץ ועצבני בשעה שהתקשר בלי שום קשר אליו, או שאולי הבוס בכלל מתכוון להציע לניב קידום בתפקיד והשתדל לשמור על קרירות ולקצר את השיחה על מנת שלא להסגיר את כוונותיו.

עבודה מסוג זו מסייעת למתמודדים עם חרדה כללית לבחון האם התחזיות העולות בראשם אמנם מייצגות וודאות מציאותית, מה ההשפעה של עיסוק בתחזיות שליליות אלו על חייהם, והאם ניתן להחליף את התחזיות הללו, או לפחות לשקול במקביל אליהן תחזיות נוספות שאינן שליליות וקטסטרופליות.

אם גם את/ה מתמודד עם חרדות או חווה דאגות רבות ונשנות אשר מלוות אותך באופן יומיומי ורוצה לשמוע גם על טכניקות נוספות לטיפול בחרדה כללית, פנה/י למרכזנו לפגישת הערכה אצל מטפלים המתמחים בעבודה עם קשיים מסוג זה.

ביבליוגרפיה:

Eagleson, C., Hayes, S., Mathews, A., Perman, G., & Hirsch, C. R. (2016). The power of positive thinking: Pathological worry is reduced by thought replacement in Generalized Anxiety Disorder. Behaviour research and therapy, 78, 13-18.

Hirsch, C. R., & Mathews, A. (2012). A cognitive model of pathological worry. Behaviour research and therapy, 50(10), 636-646.