אייל הגיע לטיפול כשהוא סובל רבות ממחשבות טורדניות על נטייתו המינית, יחד עם טקסים מרובים שהקשו על התנהלותו היומיומית. נוסף על אלו, היו לאייל מצמוצים תכופים ובלתי נשלטים בעיניו (טיקים) ומצב רוחו היה ירוד למשך תקופה. אייל חיפש עזרה ומצא כי טיפול פסיכולוגי בגישת CBT (טיפול התנהגותי-קוגניטיבי) יכול לסייע לו.
הוא פנה לטיפול פסיכולוגי ולאחר פגישת ההיכרות, אובחן כסובל מOCD (הפרעה טורדנית-כפייתית), דיכאון, וכן מטיקים. לאור מכלול הסימפטומים ורמת המצוקה הגבוהה ממנה סבל, הומלץ לו להתחיל בטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי להפרעה טורדנית כפייתית – OCD וכן בטיפול תרופתי אצל פסיכיאטרית כאשר נפגש עם הפסיכיאטרית בפעם הראשונה, היא נתנה לו מרשם לשתי תרופות ציפרלקס 30 מ"ג (Ecitalopram) עם נטילה הדרגתית עד להגעה למינון המלא) ואריפליי (אריפריפרזול, במינון 2.5 מ"ג). כשאייל הגיע הביתה, הוא החל לקרוא בפורומים אינטרנטיים אודות התרופות החדשות שקיבל והופתע ממה שקרא.
מטופלים שיתפו אודות מינונים קטנים בהרבה משלו, ותרופת אריפליי תויגה כתרופה להפרעות פסיכוטיות, כאשר הוא בכלל סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. בעקבות הלחץ, אייל פנה שוב לפסיכיאטרית ושיתף אותה בחששותיו. לגבי הציפרלקס, הפסיכיאטרית הסבירה שזהו מינון מקובל בOCD וכן שאנשים אשר מתמודדים עם טיקים יכולים להפיק משילוב (אוגמנטציה) של ציפרלקס ואריפליי.לכן, הסיבה שהוא מקבל תרופה זו אינה בשל פסיכוזה או חשש לפסיכוזה אלא בשל הערך המוסף שיש לה אצל אנשים עם OCD שגם סובלים מטיקים.
בדומה לאייל, מטופלים רבים חשים מבולבלים כאשר הם מקבלים מרשם לתרופה פסיכיאטרית. מעבר לשם הרע שמוצמד לעיתים לתרופות אלו, עצם העובדה שמקבלים תרופה עם שם לא מוכר ומינון שנשמע גבוה, יכולה להלחיץ. אם אתם שותפים לתחושות אלו, מומלץ לשתף את המטפל/ת שלכם, בין אם אתם פונים לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי.
אז למה אייל קיבל מינון שנשמע גבוה ביחס לאחרים? ומדוע רשמו לו תרופה אנטי-פסיכוטית אם הוא בכלל סובל מOCD? בשני המקרים, התשובה נמצאת במינונים. תרופות רבות נחקרו במינונים נמוכים מכיוון שתמיד מתחילים ממעט, ולאט לאט מגבירים. מסיבה זו, רופאים רבים נותנים מינונים נמוכים בלבד.
הבעיה היא, שמינונים נמוכים לעיתים קרובות בכלל לא יוצרים שינוי בסימפטומים! ואיך פסיכיאטרים יודעים איזה מינון מומלץ לתת? אחת לכמה שנים, איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי (APA) מפרסם הנחיות אודות המינונים המומלצים עם עדכונים בעקבות המחקרים והניסיון העדכניים ביותר. כך לדוגמה, בתחילה, ציטלופרם הומלץ רק במינונים נמוכים של כ40 מ"ג, כפי שאייל קרא באינטרנט. מאז הנחיות 2007 לעומת זאת, כבר מקובל לתת מינון של 120 מ"ג, ולעיתים אף יותר.
ומה בנוגע לתרופה 'אריפליי' (שתויגה כ'אנטי=פסיכוטית')? גם כאן, התשובה נמצאת במינונים. אכן, במינונים גבוהים תרופה זו משמשת על מנת להפחית תסמינים של פסיכוזה. אולם במינונים נמוכים, התרופה נמצאה כמועילה במגוון בעיות שהתאימו בדיוק לסימפטומים של אייל. אריפליי במינון נמוך משפרת את יעילות הטיפול בOCD, משפרת את מצב הרוח, ובמקרים מסוימים אף מפחיתה טיקים כדוגמת המצמוצים של אייל.
התרופות הקלו מאוד את הסימפטומים של אייל, עזרו לו להתמיד ולהשקיע יותר בטיפול ההתנהגותי והביאו לשיפור דרמטי באיכות חייו. לעיתים קרובות אנו חוששים מדברים שאנו לא מכירים, בדיוק כפי שאייל חשש מתרופות. עם הכוונה נכונה אנו יכולים לגשת לנטילת תרופות באופן מודע, ולראות שיפור אמיתי באיכות חיינו ובמקרים רבים אף להוריד את התרופות בהדרגה ועם טיפול וליווי נכון.
אם גם אתם סובלים ממצוקה רגשית אך חוששים מההשפעות של תרופות פסיכיאטריות, צרו קשר עם אנשי טיפול שיוכלו לתת מענה למימדים השונים של הטיפול הנפשי. אנו בקוגנטיקה מציעים מסגרת טיפולית שמשלבת בתוכה הן את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי והן את הטיפול התרופתי על ידי מיטב אנשי המקצוע, ונשמח לעמוד לרשותכם.
| שם התרופה | מינון התחלתי (MG PER DAY) | מינון מטרה סטנדרטי (MG PER DAY) | מינון מקסימלי סטנדרטי (MG PER DAY) | מינון מקסימלי שניתן לעיתים (MG PER DAY) |
| Citalopram ציפרמיל | 20 | 40 to 60 | 80 | 120 |
| Clomipramine אנפרניל | 25 | 100 to 250 | 250 | |
| Escitalopram
למשל ציפרלקס או אסטו |
10 | 20 | 40 | 60 |
| Fluoxetine למשל, פרוזק, פריזמה או פלוטין | 20 | 40 to 60 | 80 | 120 |
| Fluvoxamine
פבוקסיל |
50 | 200 | 300 | 450 |
| Paroxetine
למשל סרוקסט |
20 | 40 to 60 | 60 | 100 |
| Sertraline למשל לוסטרל | 50 | 200 | 200 | 400 |
| הטבלה תורגמה מתוך האתר של ארגון הפסיכיאטריה האמריקאי (APA) | ||||
Gerasch, S., Kanaan, A. S., Jakubovski, E., & Müller-Vahl, K. R. (2016). Aripiprazole improves associated comorbid Conditions in addition to Tics in adult patients with Gilles de la Tourette Syndrome. Frontiers in neuroscience, 10, 416.
Fineberg, N. A., Reghunandanan, S., Simpson, H. B., Phillips, K. A., Richter, M. A., Matthews, K., … & Sookman, D. (2015). Obsessive–compulsive disorder (OCD): practical strategies for pharmacological and somatic treatment in adults. Psychiatry research, 227(1), 114-125.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.