ביטחון עצמי וחרדה הם מצבים הקשורים זה בזה באופן הדוק אצל חלק מהסובלים מהפרעות חרדה שונות. כמובן שיש אנשים עם ביטחון עצמי נמוך שאינם סובלים מהפרעת חרדה, כפי שיש אנשים עם הפרעת חרדה וביטחון עצמי גבוה. אולם במקרים ואחד המצבים קיים, כדאי לשים לב אם הוא מופיע לבדו או מלווה בשני.
גם ביטחון עצמי נמוך וגם הפרעות חרדה יכולות לפגוע בתפקוד האדם ובאיכות חייו ולגרום לו סבל רב. אם זה המצב, כדאי לפנות לטיפול כדי להבין את הבעיה ולמצוא דרכי התמודדות עמה. ההגדרה חשובה על מנת להחליט איזה טיפול יכול לסייע, איך הוא יתנהל ומה יהיה משכו. להלן מספר מצבים אפשריים, ומה הטיפול המתאים:
הפרעות חרדה שונות עלולות לפגוע קשות בחיי האדם ולהשפיע גם על הביטחון העצמי. עם הפרעות אלו ניתן למנות חרדה חברתית, התקפי חרדה, חרדה כללית ו-OCD (שאינה בהכרח הפרעת חרדה, אולם נכנסת לקטגוריה זו כיוון שחלק מהאנשים תופסים אותה כהפרעת חרדה). הביטחון העצמי נפגע כתוצאה ממספר השלכות של הפרעת החרדה:
פגיעה בתפקוד ובפוטנציאל של האדם
הפרעות חרדה עלולות לפגוע בתפקוד, להוביל לויתור על פעילויות מהנות, קשרים חברתיים ו/או לימודים או תפקידים שיכלו להתאים לו כיוון שהם גורמים לחרדה וקושי. כשהאדם מרגיש שאינו מממש את יכולותיו עלולה להיגרם פגיעה בביטחון ובדימוי העצמי שלו, והוא עלול להרגיש נחות לעומת אנשים אחרים שמתנהלים כפי שהוא היה רוצה להתנהל.
פגיעה בתחושת המסוגלות
הפגיעה בתפקוד של האדם והקושי שלו להתמודד מול הפחד עלולים לפגוע בתחושת המסוגלות של האדם. העובדה שחייו מושפעים מהחרדה והוא אינו מצליח להתמודד איתה עלולה לגרום להיווצרות תפיסות שונות כגון "אני חלש", "אני לא מסוגל", "אני לא יכול להתמודד" ולהשליך על תחומים נוספים מעבר להפרעת החרדה עצמה.
שונות מהסביבה
ההתנהגות של האדם שונה לפעמים מזו של הסביבה, לדוגמא אנשים עם חרדה חברתית משדרים לעיתים ביישנות או ביטחון עצמי נמוך בהתנהגויות או הימנעויות שונות, למשל הימנעות מיצירת קשר עין, דיבור מועט ובקול חלש, קושי לדבר עם אנשים חדשים ועוד. אנשים עם OCD מבצעים לעיתים טקסים הנראים משונים מהצד, וגם האדם עצמו מכיר במוזרות שלהם אך אינו יכול להפסיק זאת.
התנהגויות אלו גוררות לעיתים תגובות מצד הסביבה, המובילות למבוכה ותחושה של האדם כי הוא חריג ומוזר. גם אם הסביבה אינה מעירה על כך, האדם שופט את עצמו לעיתים בחומרה ומבקר עצמו על התנהגותו. כשיש ביקורת פנימית או חיצונית לעיתים תכופות, הביטחון העצמי של האדם עלול להיפגע.
במקרים בהם הפרעת החרדה היא הבעיה המרכזית, הטיפול יתמקד בה, מתוך מחשבה ששיפור בהפרעת החרדה יאפשר לאדם לממש את הפוטנציאל שלו בתחומי החיים השונים, יגביר את תחושת המסוגלות שלו ויערער תפיסות לפיהן הוא שונה או חריג. כלומר, יכולת טובה יותר להתמודד עם החרדה צפויה ליצור אפקט דומינו שישליך על הביטחון העצמי של האדם. במידה ולאחר הטיפול בחרדה נותרו סוגיות של דימו עצמי או ביטחון עצמי נמוכים, בין אם כתוצאה מהתמודדות ארוכת שנים עם הפרעת חרדה שיש צורך לעבוד על השלכותיה, או מכיוון שמקורות הביטחון העצמי עמוקים יותר – ניתן להמשיך ולטפל בקשיי ביטחון עצמי.
טיפול זה מתבצע בשלב אחד או בשני שלבים. השלב הראשון הוא טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) – טיפול הממוקד במתן כלים להתמודדות עם הפרעת החרדה. טיפול זה הוא טיפול קצר טווח הנמשך לרוב כ-12-24 מפגשים (בטיפול ב-OCD מדובר פעמים רבות בטיפול ממושך יותר). השלב השני של הטיפול, במידה ויש בו צורך, הוא פחות מוגדר – במידה ומדובר בפגיעה קלה יחסית בדימוי העצמי שנוצרה עקב הפרעת החרדה, יתכן ומספר מפגשים יאפשרו שיפור ניכר. במידה ומדובר בקשיים עמוקים ומהותיים יותר, יתכן ויהיה צורך בטיפול ממושך כפי שיפורט בהמשך, בטיפול בביטחון עצמי נמוך.
בחלק מהמקרים להפרעת החרדה יש שורשים עמוקים, למשל חלק מהסובלים מחרדה חברתית "זכו" לביקורת נוקבת מהוריהם או דמויות משמעותיות אחרות בגיל צעיר, שגרמה להם להרגיש חסרי ערך, רעים, מעוותים וכן הלאה. במקרים אלו, למרות שיש הפרעת חרדה, לא תמיד נכון לעשות טיפול ממוקד, כיוון שהשינוי עלול להיות קוסמטי בלבד, כלומר, לסייע לאדם לתפקד יותר טוב, אולם הוא עדיין עלול להרגיש חרדה במצבים שונים, ולסבול מדימוי וביטחון עצמי נמוכים.
במקרים אלו הטיפול צריך לכלול התייחסות ועבודה על הפרעת החרדה, לרוב באמצעות טיפול CBT, אולם אין די בכך. בנוסף יש צורך בעבודה על דפוסים עמוקים יותר, למשל טיפול סכמות או טיפול דינאמי. יש אפשרות לשלב שני טיפולים במקביל, אצל מטפלים בגישות שונות (חשוב לוודא שהמטפלים מסכימים לכך ויש תיאום ושיתוף פעולה ביניהם), או לעשות את הטיפול בשלבים לפי תוכנית פעולה שתורכב עם המטפל.
במידה ומדובר באחד מהמצבים בלבד, יש להתאים את הטיפול אליו. בטיפול בהפרעת חרדה ממוקדת הטיפול המועיל ביותר הוא טיפול CBT, בטיפול בביטחון עצמי נמוך אין בלעדיות לגישה מסוימת, וניתן לשקול טיפול בכל אחת מהגישות השונות שפורטו לעיל.
