אם אתם מרגישים חרדה במצבים רבים, היא מובילה לסבל או להימנעות מאותם מצבים – יתכן שאתם סובלים מהפרעת חרדה. מהן הפרעות חרדה וכיצד להתמודד איתן?
חרדות – למה צריך את זה?
חרדה היא מנגנון מועיל של הגוף בהתמודדות עם מצבים מאיימים. חרדה פועלת כמערכת אזעקה, והיא מפעילה מערכת שנקראת המערכת הסימפתטית ותפקידה הוא להכין את הגוף להתמודדות עם איום. הגוף מתכונן להתמודדות במגוון פעולות, כולל דריכות בשרירים, העלאת קצב הנשימה ודפיקות הלב (כדי לאפשר ליותר חמצן להגיע לשרירים, כך שיוכלו לפעול ביעילות) והזעה (שנועדה לקרר את הגוף בשעת מאמץ ולהקשות על אויב לתפוס את האדם).
כשמדובר באיום פיזי ממשי, כמו התמודדות עם תוקף, השינויים פיזיים שמתרחשים בזמן חרדה מאפשרים להגיב ביעילות באחת מהדרכים הבאות: לחימה, בריחה או קפיאה במקום. כל אחת מהדרכים מתאימה להתמודדות עם איום אחר, אך בדרך כלל מוחו של כל אדם נוטה יותר לדרך תגובה מסוימת, וכשהאדם נמצא במצב שהוא חווה כמסוכן הוא יטה באופן אוטומטי לתגובה זו.
מערכת זו קיימת אצל כל בעלי החיים, ביניהם גם בני אדם. בעבר לא הייתה בעיה עם כך, כמו בעלי חיים אחרים, האדם היה צריך להתמודד עם איומים פיזיים רבים והשינויים הגופניים שמתעוררים בזמן חרדה סייעו להתמודדות טובה עם איומים כמו חיות טרף, מלחמה, בריחה מאיתני טבע ועוד. כיום יש עדיין איומים פיזיים שתחושת חרדה והשינויים הפיזיים שבאים עמה עוזרים להתמודד עמם, אך קיימות גם סיבות רבות אחרות לחוש חרדה: פחד מדחייה חברתית, לחץ בעבודה, דימוי עצמי נמוך, קושי להשלים משימות ועוד ועוד.
מה קורה כשהחרדה מתעוררת במצב לא מתאים?
כשתחושת החרדה והשינויים הפיזיים מגיעים במצבים שלא מהווים סכנה ממשית לגוף החוויה הרגשית והפיזית יכולה להיות מאוד לא נעימה ולגרום לאדם להרגיש במצוקה. מעבר לכך, כשהסימפטומים הפיזיים מגיעים בסיטואציות שונות האדם עלול לחשוש מהם או מההשלכות שלהם על גופו או תפקודו. כך למשל, אנשים עם התקפי חרדה סבורים פעמים רבות כי הם יכולים להתעלף, ליפול או ללקות בליבם, ואנשים עם חרדה חברתית חוששים שהסימפטומים יפריעו להם לדבר או יגרמו להם להיראות מוזרים והדבר יוביל לשיפוט שלילי שלהם.
אם התחושות הלא נעימות והפרשנויות המאיימות גורמות למצוקה ניכרת, מובילות להימנעות או לאימוץ עקבי של "פטנטים" שונים כדי להפחית את החרדה (למשל לקחת כדורי הרגעה לפני עמידה מול קהל) ופוגעות בשגרת ואיכות החיים, ניתן לאבחן הפרעת חרדה. על אף השוני בין הפרעות חרדה שונות, בכולן תגובת החרדה אינה הולמת את המצב ומובילה למצוקה ופגיעה בתפקוד. הימנעות ו"פטנטים" שונים להתמודדות פוגעים ביכולת התפקוד ואף גורמים להחרפת ההפרעה, כיוון שהאדם נהיה משוכנע יותר ויותר כי אינו יכול להתמודד בצורה טובה עם המצב, ואם לא יגן על עצמו הדבר יוביל לתוצאות שליליות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הוא הטיפול הפסיכולוגי האפקטיבי ביותר בחרדות כיום. טיפול זה מתמקד בדפוסי חשיבה ורגש הכרוכים בחרדה, ועובד בעיקר על שני מוקדים:
1. הטיפול יוצר כיול מחדש של מערכת האזעקה על ידי חשיפה הדרגתית ובטוחה למצבים מעוררי החרדה. חשיפה עקבית והדרגתית מבלי להימנע או להשתמש ב"פטנטים" שונים מאפשרת לאדם לראות שעוצמות החרדה ירדו מעצמן עם הזמן, ושהוא יכול לתפקד בזמן זה, הבנות שמובילות לירידת החרדה כשהוא מתנסה בכך שוב ושוב.
2. שינוי הפרשנויות. כאמור, לסובלים מהפרעות חרדה יש פרשנויות מרחיקות לכת ומאיימות לגבי מצבים שונים, ואחרי שהם מרגישים את החרדה – גם לגבי ההשפעות שלה. בטיפול הם לומדים לאתגר את הפרשנויות שלהם, לראות מתי הן קיצוניות מדי, ולשקול אפשרויות אחרות, סבירות יותר. שינוי עקבי של הפרשנויות מוביל לירידה ברמת החרדה באותם מצבים והגברת הנכונות להתנהג בצורה שונה, שסביר להניח שתוביל לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך (למשל לדבר עם אנשים במפגש חברתי במקום להסתגר בצד ולא לדבר עם איש).
