כל אדם חווה חרדה במהלך חייו: לפני מבחן, לפני ראיון עבודה חשוב, לפני יציאה לדייט, על כביש סואן, לקראת מעבר דירה, לקראת נישואין. התחושות יכולות ללוות כל אירוע בעל משמעות, אירועים בעלי פוטנציאל להיות מסוכנים או אירועים שהאדם חש שהוא עלול להיכשל בהם או שיגרם לו נזק. אומנם חרדה אינה תחושה נעימה כל כך, אולם אין בעיה התחושה זו כשלעצמה – היא חלק מהחיים.
תוכן הדאגות של אדם עם חרדה יכול להיות דומה לתוכן הדאגות אצל אדם לא חרדתי, אולם העוצמה, התדירות וההשפעה על החיים היא נרחבת. אצל אדם שאינו סובל מהפרעת חרדה הדאגות והחרדות מוגבלות לנושאים או זמנים ספציפיים ולרוב עוצמתן אינה פוגעת בתפקוד. לעומת זאת, אצל הסובלים מהפרעות חרדה החרדות נמשכות מספר חודשים לפחות, עוצמתן גבוהה יותר, הן תופסות פרק זמן ניכר בחיי היומיום, פוגעות בתפקוד או גורמות מצוקה ניכרת. בנוסף החרדות עלולות לפגוע בתפיסה העצמית של האדם, כשהביטחון העצמי והדימוי העצמי יפגעו.
לחרדה יש מאפיינים פיזיים, רגשיים, קוגניטיביים (הקשורים במחשבה) והתנהגותיים:
סימפטומים פיזיים של חרדה. בעת חרדה מתעוררים מגוון סימפטומים פיזיים כולל דופק גבוה, נשימות מואצות, מתח בגוף כאבי בטן או ראש, בחילות, תחושת עילפון ועוד. התקף חרדה הוא הדוגמא המובהקת לשינויים אלו, אך גם בהפרעות חרדה אחרות,כגון חרדה חברתית, סימפטומים אלו יתעוררו (במידה פחותה או מלאה) כשהאדם יתקל בגירוי המעורר אצלו חרדה..
סימפטומים רגשיים של חרדה. בחלק זה הכוונה היא לרגש של פחד, אימה, חרדה או דאגה המגיע כשהאדם נחשף לגירוי (בין אם מדובר באובייקט פיזי, מחשבה או סיטואציה מסוימת). כך למשל, בהתקף חרדה האדם יחווה תחושה של אימה בזמן התקף. בחרדה חברתית האדם יחווה פחד בזמן שעליו לדבר עם אדם לא מוכר למשל.
מאפיינים קוגניטיבים של חרדות. אנשים הסובלים מהפרעת חרדה נוטים לראות את המצב או האובייקט שהם חרדים ממנו כמאיים (למשל "רופאי שיניים הם סדיסטים", "אתנהג באופן מוזר ואנשים ישפטו אותי לרעה"), בעוד שאנשים ללא הפרעות חרדה רואים את אותם מצבים בצורה נטרלית או פחות מאיימת (למשל "טיפול אצל רופא שיניים הוא לא נעים, אבל לא נורא"). בנוסף, אנשים עם הפרעות חרדה נוטים לראות את הסימפטומים הפיזיים של החרדה כמסוכנים לגופם או כעלולים להוביל לתוצאות שליליות אחרות. למשל אדם עם פחד כלבים יכול לחשוב כי "כלבים מריחים פחד ולכן אני נמצא בסכנה לתקיפה". בהתקף חרדה האדם יכול לחשוב כי "אם אמשיך להרגיש חרדה אני עלול להשתגע".
מאפיינים התנהגותיים של חרדות. אנשים עם הפרעות חרדה נוטים להימנע או לברוח ממצבים שמעוררים אצלם חרדה, או להתמודד באמצעות התנהגויות שונות שבפועל מגבירות את הקושי. כך למשל ,אדם עם חרדה חברתית יכול להימנע מללכת לאירועים חברתיים שונים, להסתגר בתוך עצמו כשהוא מונע אופציה לקשר, או לשתות אלכוהול כדי להרגיש יותר בנוח. אדם הפוחד לחוות התקף חרדה יכול להימנע ממקומות הומי אדם או מלהתרחק מהבית, או לצאת מהבית כשהוא מצויד בבקבוק מים וכדורי הרגעה למקרה שיחווה התקף חרדה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) משלב מודעות לחשיבה שלילית ועבודה לשינוייה, עם עבודה התנהגותית. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול להפחית את רמות החרדה, ולאפשר לאדם להתמודד עם סיטואציות מלחיצות בחייו מבלי לחוש שהוא מאבד שליטה. אין פירוש הדבר שהחרדה תיעלם, יתכן שהיא עדיין תהיה שם, אך העוצמות לא יהיו עזות ומשתקות כבעבר. במקרים של חרדה חריפה, כשהפרעת החרדה קיימת זמן ממושך או אם היא מלווה בדיכאון או מצבים אחרים, יתכן ויהיה צורך ללוות את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בטיפול תרופתי על מנת לאפשר לסובל מהחרדה לרכוש את הכלים בצורה יעילה.
