הערכת הגוף, היא מושג נוסף המתייחס למערכת היחסים המורכבת והמפותלת שיש לכל אדם עם גופו. הערכת הגוף היא עמדה, בה אדם מחזיק בדעות חיוביות כלפי גופו שלו, ללא תלות במראה החיצוני שלו או באופן בו חלקים שונים בגופו עומדים, או דווקא סוטים, מהסטנדרטיים והאידיאלים על פיהם מוגדר מודל היופי בסביבתו. בעמדה זו, האדם חש ומביע כבוד והערכה כלפי גופו והאופן בו הוא מתפקד, פועל על מנת היות קשוב לצרכיו, תחושותיו ומאווי, ועוסק בהתנהגויות אשר מקדמות את בריאותו, שומרות על גופו מוגן ובטוח הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשי.
עמדה זו איננה מצב סטטי בו האדם נמצא או לא נמצא. למעשה, הערכה הגוף דורשת תרגול מתמיד בקשיבות לגוף, הכרה בערכו וחשיבותו, סינון של "רעשים" מבפנים ומבחוץ- קולות ביקורתיים, השוואה, הקטנה, סטנדרטים לא מציאותיים ובחירה יום יומית לשמור על הגוף ועל מערכת היחסים איתו.
כאשר אדם מעריך את גופו, הוא מרגיש נוח ובטוח יותר בתוך ועם עצמו, נוטה לחוות פחות הפרעות אכילה, ביקורת עצמית ודיכאון. כמו כן, אדם אשר מעריך את גופו נוטה לפעול על מנת לשפר ולטפח את בריאותו, דרך תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, מנוחה ועוד.
בהקשר של דימוי גוף , הערכת הגוף כרוכה בקבלה והערכה של כל אדם את התכונות, המאפיינים והיכולות הייחודיות בגוף שלו. כאשר אדם מעריך את גופו, הוא יכול להכיר הן בחוזקותיו- לחגוג, להתגאות ולשמוח ביכולות גופניות, תכונות אישיות והישגים, ובד בבד להתייחס בכבוד וחמלה גם לחולשות, הפגמים והחלקים הכואבים בגופו שלו.
גורמים שונים עשויים לעודד ולקדם את הערכת הגוף בחיי היום יום.
אנשים רבים נוטים להתייחס לגופם בזלזול, תסכול וכעס. למשל, אדם אשר מתבונן במראה וחש תסכול ממראה גופו, יכול לחשוב מחשבות שליליות, להשפיל את עצמו ולהתייחס לגופו באופן מקטין ומבטל. דוגמה נוספת היא אדם אשר חווה מגבלה פיזית, ובכל פעם אשר הוא נתקל ב"מחסום" שגופו מציב בפניו, הוא חווה תסכול אדיר ומקלל את גופו ואת מגבלתו הפיזית. ישנה חשיבות והשפעה רבה לאופן בו אדם מדבר על ואל עצמו וגופו. הערכת הגוף תלויה ביכול של אדם לדבר על גופו בשפה חיובית, חומלת ומכבדת. גם אם הדבר אינו טבעי, זוהי יכולת אותה ניתן לסגל דרך תרגול- דיבור עצמי, כתיבת יומן ואפילו שינון של מנטרות חיוביות אודות הגוף שלי, יכולות לסייע לאנשים אט אט לשנות את האופן בו הם מעריכים את גופם.
תרגול נוסף שיכול לסייע בהערכת הגוף, הוא תרגול של הכרת תודה על הדברים שהגוף מאפשר, הבריאות, ההתמודדות, היכולת לפעול באופן מספק, מהנה, מתגמל ומקדם בכל רגע ורגע. כאשר אנו חושבים על גופנו, פעמים רבות מה שבולט לנו זה דווקא החלקים ה"לא מתפקדים", חסרים ופגומים, ואילו הפעולות שהגוף מאפשר לנו ביום יום נראות לנו כמובן מאליו- נשימה, תנועה, מגע וכו. תרגול של הכרת תודה יכול לסייע בהפניית תשומת הלב לאותם החלקים, על מנת לחזק את ההערכה שאנו חשים ומביעים כלפי גופנו ופעולותיו.
בתקשורת, במדיה וברשתות החברתיות, ישנה חשיפה גבוהה מאד למודלים לא מציאותיים ובלתי מושגים של גוף- הן בהקשר של משקל ואידיאל הרזון, והן בהקשר של פעילות גופנית, שריריות, ביצועיים ספורטיביים קיצוניים ועוד. על מנת לעודד ולאפשר לאדם לפתח את ההערכה שלו כלפי גופו, מומלץ לסנן ולהפחית חשיפה לאותה מדיה, אשר מגבירה תחושות של תסכול ונחיתות, ולעומת זאת לחפש את הבלוגים, הערוצים, החשבונות והאושיות ברשתות החברתיות המקדמות הערכה וקבלה של הגוף, על כל גווניו, צורותיו, יכולותיו ומאפייניו.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.
