הפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder – BPD) היא הפרעה נפשית חמורה המתאפיינת בדפוס מתמשך של אי-יציבות ביחסים בין-אישיים, בדימוי העצמי ובאפקט, לצד אימפולסיביות ניכרת. ההפרעה משפיעה באופן משמעותי על תפקודם ואיכות חייהם של הסובלים ממנה. שכיחות הפרעת אישיות גבולית באוכלוסייה הכללית נאמדת בכ-1.6% עד 5.9%, כאשר היא מאובחנת לרוב בתחילת גיל הבגרות.
לפני שמחליטים לקבל טיפות תרופתי, טיפול CBT או כל טיפול אחר, חשוב לציין כי התסמינים האופייניים להפרעת אישיות גבולית כוללים:
הפרעת אישיות גבולית נובעת ככל הנראה משילוב של מספר גורמים, ביניהם:
אבחון הפרעת אישיות גבולית מתבצע על ידי איש מקצוע מיומן בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. תהליך האבחון כולל:
חשוב לציין כי אבחון מדויק הוא קריטי לצורך בניית תוכנית טיפול מתאימה.
הטיפול התרופתי בהפרעת אישיות גבולית נועד בעיקר להקל על תסמינים ספציפיים ולרוב משולב עם טיפול פסיכולוגי. התרופות הנפוצות כוללות:
מייצבי מצב רוח – לטיפול בתנודתיות הרגשית ובהתקפי הזעם
נוגדי דיכאון – במיוחד מקבוצת ה-SSRI, לטיפול בדיכאון ובחרדה הנלווים להפרעה, אך לא במצב של דיכאון פסיכוטי פעיל (מה שלרוב יצריך תרופות פסיכיאטריות).
נוגדי פסיכוזה אטיפיים – לטיפול בתסמינים כמו חשיבה פרנואידית או תחושות ניתוק
חשוב להדגיש כי הטיפול התרופתי צריך להיעשות תחת פיקוח של פסיכיאטר מנוסה. כמו כן, עבור מטופלים הסובלים גם ממצבים נוספים כמו טריפופוביה, ייתכן שיהיה צורך בהתאמת תכנית הטיפול התרופתי כדי לתת מענה מקיף ומותאם אישית.
הטיפול הפסיכולוגי מהווה את הבסיס לטיפול בהפרעת אישיות גבולית. שתי הגישות העיקריות הן:
טיפולים אלו מתמקדים בשיפור הויסות הרגשי, היציבות ביחסים הבינאישיים ותחושת העצמי.
זיהוי מוקדם והתערבות מתאימה יכולים לסייע בניהול והפחתת הסיכונים הקשורים להפרעת אישיות גבולית. שילוב של טיפול פסיכולוגי, תמיכה משפחתית וחברתית, וטיפול תרופתי במידת הצורך, מאפשרים לאנשים המתמודדים עם ההפרעה לשפר את איכות חייהם ולהגיע לתפקוד מיטבי. חשוב לפנות לעזרה מקצועית ולבנות תוכנית טיפול מותאמת לצרכים האישיים. כדי לעשות סדר בנושא בצורה טובה יותר, ריכזנו עבורכם את הטבלה הבאה:
| סיכון | דרכים לזיהוי סיכונים פוטנציאליים | המלצות פעולה |
|---|---|---|
| התנהגות פגיעה עצמית ואובדנות | – הבעת מחשבות או איומים על פגיעה עצמית או התאבדות – סימנים פיזיים של פציעות (כמו חתכים או כוויות) – היסטוריה של ניסיונות אובדניים או פגיעה עצמית |
– פנייה מיידית לסיוע מקצועי מפסיכיאטר או פסיכולוג – הבטחת סביבה בטוחה והסרת אמצעים מסוכנים – מעקב ותמיכה מצד משפחה וחברים קרובים – שקילת טיפול תרופתי ופסיכותרפי ממוקד, כמו DBT |
| יחסים בין-אישיים לא יציבים | – דפוס של יחסים אינטנסיביים המתחילים באידיאליזציה ומסתיימים בפיחות ערך – קושי בשמירה על קשרים ארוכי טווח – תלות מוגזמת או התרחקות פתאומית מאנשים קרובים |
– השתתפות בטיפול קבוצתי לשיפור מיומנויות בין-אישיות – למידה והטמעת טכניקות תקשורת יעילות – עבודה על בניית גבולות בריאים במערכות יחסים – טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT) לחיזוק ההבנה והאמפתיה |
| אימפולסיביות | – התנהגויות מסוכנות כמו הוצאות כספיות מוגזמות, התנהגות מינית מסוכנת, שימוש בחומרים ממכרים או אכילה בולמית – קושי בתכנון מראש ובקבלת החלטות מושכלות – תגובות פתאומיות ללא חשיבה על ההשלכות |
– עבודה עם מטפל על פיתוח מיומנויות ויסות עצמי – השתתפות בסדנאות לניהול אימפולסיביות וקבלת החלטות – מעקב רפואי במקרה של שימוש בחומרים ממכרים – שילוב מיינדפולנס בתהליך הטיפולי |
| תנודתיות רגשית | – שינויים מהירים במצב הרוח, מאופוריה לדיכאון או כעס – תגובות רגשיות עזות למצבים יומיומיים – קושי בויסות רגשות ובשליטה על התפרצויות |
– השתתפות בטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) למיומנויות ויסות רגשי – תרגול טכניקות הרגעה עצמית ומיינדפולנס – שקילת טיפול תרופתי למיתון תנודות רגשיות – תמיכה מתמשכת ממערכת תמיכה חברתית וקרובה |
| פחד מנטישה | – חשש עז מנטישה אמיתית או מדומיינת – מאמצים מוגזמים להימנע מנטישה, כולל התנהגויות מניפולטיביות – רגישות יתר לשינויים קטנים ביחסים בין-אישיים |
– עבודה בטיפול על בניית ביטחון עצמי ותחושת ערך עצמי – פיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם חרדת נטישה – חיזוק מערכות יחסים בריאות ויציבות – הבנת דפוסי החשיבה והרגש המובילים לפחד זה |
| דימוי עצמי לא יציב ותחושת ריקנות | – שינויים תכופים בתחושת העצמי ובמטרות החיים – תחושה מתמשכת של ריקנות או חוסר משמעות – קושי בהגדרת זהות אישית ברורה |
– השתתפות בטיפול פסיכודינמי לחקר והבנת העצמי – מעורבות בפעילויות המעניקות משמעות ומטרה – פיתוח תחומי עניין ותחביבים לחיזוק הזהות האישית – עבודה על קבלה עצמית והערכה עצמית חיובית |
| כעס עז וקושי בשליטה עליו | – התפרצויות כעס לא פרופורציונליות לסיטואציה – תגובות תוקפניות פיזיות או מילוליות – תחושת כעס מתמשכת וקושי בהרגעה עצמית לאחר התפרצות |
– למידה ותרגול טכניקות ניהול כעס במסגרת טיפולית – תרגול מיינדפולנס ומדיטציה להרגעת הנפש – זיהוי גורמי טריגר והימנעות מהם במידת האפשר – שימוש בפעילות גופנית כהסחת דעת ושחרור מתחים |
| תחושות ניתוק וניכור (דיסוציאציה) | – חוויות של ניתוק מהמציאות או מהעצמי – אובדן זיכרון זמני או קושי להיזכר באירועים מסוימים – תחושה שהעולם או העצמי אינם אמיתיים (דה-ריאליזציה או דה-פרסונליזציה) |
– עבודה עם מטפל על זיהוי והבנת מצבי דיסוציאציה – שימוש בטכניקות הארקה (Grounding) לחזרה למציאות – טיפול בטראומות עבר שעשויות לגרום לדיסוציאציה – שקילת טיפול תרופתי בהתאם להמלצת איש מקצוע |
הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נפשית מורכבת ומאתגרת, המשפיעה באופן משמעותי על חיי הסובלים ממנה. עם זאת, חשוב לזכור כי קיימים טיפולים יעילים, הן תרופתיים והן פסיכולוגיים, אשר יכולים לסייע בניהול התסמינים ובשיפור איכות החיים. טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) וטיפול מבוסס מנטליזציה (MBT) הם שתי שיטות טיפול פסיכולוגי שהוכחו כיעילות במיוחד עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית. אם אתם או מישהו שאתם מכירים מתמודדים עם תסמינים של הפרעת אישיות גבולית, חשוב לפנות לעזרה מקצועית כדי לקבל אבחון מדויק וטיפול מתאים. זכרו, יש תקווה לשיפור משמעותי ואיכות חיים טובה יותר.
צריכים ייעוץ נוסף, או מעוניינים לשאול שאלות המטרידות אתכם? ככה או ככה, חשוב לזכור שניתן במקרים רבים לטפל בהפרעות מסוג אישיות גבולית. צרו קשר כעת בטלפון כדי לקבל סיוע נוסף – 072-3306499.
