אורח חיים עמוס ולחוץ, למשל עבודה תובענית, שילוב בין לימודים לעבודה או הורות לקריירה, נסיעות רחוקות וכן הלאה יכולים להוביל ללחץ מתמשך ומתמיד כך שהאדם נמצא ברמת דריכות גבוהה מהרצוי באופן כרוני. המצב האובייקטיבי לא חייב להיחוות על ידי אחרים כמלחיץ, החשוב הוא איך האדם חווה את מצבו: למשל סטודנט במשרה מלאה שמצפה מעצמו לציונים גבוהים מאוד ולומד באופן אינטנסיבי יכול להרגיש לחוץ מאוד, וסטודנט אחר שלומד ועובד אך מצליח לארגן את הזמן באופן יעיל יותר ולמרות שהוא שואף לציונים גבוהים אינו מוטרד מהנושא, לא יחווה את חייו כמלחיצים באותה המידה. כשרמת הלחץ עוברת רמה מסוימת, אפשר לדמות זאת לכוס המתמלאת מעבר לגדותיה והמים גולשים החוצה – רף הלחץ כל כך גבוה שמערכת גופנית הפועלת במצבי איום מופעלת, והאדם חווה התקף חרדה.