עודכן על ידי שיר היימן וד"ר דני דרבי 15.01.23
דיכאון אחרי לידה היא בעיה שכיחה, הקיימת אצל כ-10%-15% מהיולדות. למרות השכיחות הגבוהה של הבעיה, הגורמת לסבל עז לאם ועלולה להוביל לפגיעה ביכולותיו, כישוריו וחייו הרגשיים של הרך הנולד שישפיעו עליו לאורך חייו, לא קיימת מודעות גבוהה מספיק לבעיה וחלק מהסובלות ממנה אינן זוכות לטיפול הולם בזמן.
במאמר זה ובנוספים יובא מידע על דיכאון אחרי לידה, שיסייע להבין מהו בעצם דיכאון אחרי לידה, איך הוא מתבטא, האם את סובלת ממנו וכיצד אפשר לטפל בכך. המידע מיועד לנשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה ולבני משפחה או חברים המעוניינים לדעת כיצד הם יכולים לסייע.
דיכאון אחרי לידה היא חוויה שכיחה המקבלת בשנים האחרונות יותר תשומת לב. לידה היא חווית חיים ייחודית, מרגשת ומטלטלת, אשר לצד ההתרגשות והשמחה מביאה עימה גם אתגרים וקשיים רבים עבור האישה היולדת. השינויים בגוף, באורח החיים, הכאבים, היעדר השגרה והדרישות הרבות, הופכים את ההסתגלות למצב החדש למשימה מורכבת בעבור כל אישה. גורמים שונים באם, בתינוק, בסביבה, בתמיכה, בזוגיות, במצב הכלכלי, הבריאותי והחברתי, בהתאמה בין התינוק לאם, ועוד רבים, עלולים להשפיע על מידת הקושי והמורכבות של הסתגלות זו, ולהגביר את הפגיעות של האישה לחוות דיכאון אחרי לידה.
מרבית האימהות חוות שינויים משמעותיים במצב הרוח ובוויסות הרגשי בימים הראשונים לאחר הלידה, מצב שעשוי להימשך למשך שבוע או שבועיים. תקופת "דכדוך" זו, המוכנה "בייבי בלוז" מאופיינת ברגישות גבוהה, התקפי בכי, חרדה אחרי לידה, קשיי שינה ותאבון, ועוד. מצב זה נפוץ מאד ונורמלי ( בקרב כ50-עד 80 אחוז מהנשים לאחר לידה), ולרוב חולף באופן טבעי עם הזמן וההסתגלות למצב החדש.
חלק מהאימהות ממשיכות לחוות קושי נפשי משמעותי אשר איננו דועך עם הזמן. מצבים אלו הינם דיכאון אחרי לידה- הפרעה נפשית קשה המאופיינת בתסמינים של דיכאון אשר משפיעים על האם ומקשים עליה בתהליך ההסתגלות למצב החדש וכן בתפקוד כאם- במובן הרגשי, וכן במובן המעשי. לרוב, התסמינים מתפתחים במהלך השבועות הראשונים לאחר הלידה, אך הם עשויים להתחיל כבר במהלך ההיריון, או לחילופין להתפתח רק בשלב מאוחר יותר, עד שנה לאחר הילדה.
לבייבי בלוז ודיכאון ישנם תסמינים דומים. עם זאת, מצב של דכדוך נמשך עד כשבועיים לאחר הלידה, ומאופיין בתסמינים פחות עזים. דיכאון אחרי הוא מצב ממושך וחמור אשר עלול להשפיע במשך שבועות, חודשים ועד שנה לאחר הלידה.
למעשה, קיים דיון מתמשך, מחקרי וקליני, בשאלה האם דיכאון אחרי לידה הוא מצב נפשי שונה מדיכאון רגיל. הקריטריונים לאבחנה של דיכאון אחרי לידה זהים לאלו של דיכאון מאז'ורי, כאשר הסימפטומים מופיעים בסמוך למועד הלידה. ישנם פסיכיאטרים אשר מגדירים את הרף לאבחנה- הופעה של סימפטומים תוך ארבעה שבועות לאחר הלידה, אך ישנם כאלו הסבורים כי גם סימפטומים דיכאוניים המופיעים מספר חודשים אחרי לידה עלולים להיות עדות לדיכאון אחרי לידה.
קיימים אינספור גורמים אשר עלולים להשפיע על קשיי ההסתגלות והמצוקה שחווה כל אישה ולהפוך אותה לפגיעה יותר לדיכאון אחרי לידה. שילוב הגורמים ואופן השפעתם הוא ייחודי לכל אישה. כמה מהגורמים המרכזיים הנפוצים, הינם:
תקופת ההיריון היא תקופה של שינויים ביולוגים והורמונליים משמעותיים המתחוללים בהדרגה בגופה של האישה. הלידה היא אירוע "קיצוני" לאחרי חלה ירידה דרמטית ופתאומית ברמות ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון בגוף האישה. חלק מהנשים חוות בנוסף גם ירידה הורמונלית הקשורה לשינויים בפעילות בלוטת התריס. הירידה החדה עלולה להביא איתה השפעה רגשית ופיזית של שינויים קיצוניים ולא צפויים במצב הרוח, עייפות, חולשה ודיכאון.
לסביבה יש תפקוד משמעותי בתמיכה באם ובאפשרות שניתנת לה לאגור כוחות, לדאוג לעצמה, להתרגל ולתפקד בתקופה שאחרי הלידה. כאשר היחס של הסביבה איננו תואם לצרכים ולרצונות של האם, הדבר עלול לתרום לסיכון להתפתחות של דיכאון אחרי לידה.
כאמור, כל אישה עלולה לחוות דיכאון אחרי לידה, בכל גיל, שלב, מצב חברתי, משפחתי וזוגי. יחד עם זאת, מחקרים שונים מראים כי הסיכון לדיכאון גדל במספר תנאים, ביניהם:
מחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות, הראו כי גם אבות טריים עלולים לחוות דיכאון לאחר לידת בנם או ביתם. התסמינים שחווים האבות דומים לתסמיני הדיכאון אצל אימהות- שינויים שליליים ברגש, באופן החשיבה, באורח החיים ובהתנהגות. הסיכון לחוות דיכאון אחרי לידה אצל גברים גבוה יותר בקרב אבות צעירים אשר בעברה חוו דיכאון, או הפרעה נפשית אחרת, וכן במצבים בהם ישנם קשיים כלכליים ו/או זוגיים המשפיעים על מידת המתח, המצוקה וצמצום בגורמי התמיכה של האב.
דיכאון אחרי לידה הוא מצב נפשי קשה ומורכב, אשר משפיע על האישה ועל סביבתה באופן ניכר.
במרבית המקרים, לא מדובר במצב שחולף מעצמו (כמו מצבים של דכדוך בימים או השבועות הראשונים לאחר לידה) ונדרש טיפול מתאים אשר יסייע לאם להחזיר לעצמה את הכוחות, התקווה, תחושת הערך העצמי, ולהתמודד עם האתגרים של האימהות.
נשים רבות הסובלות מדיכאון אחרי לידה אינן פונות לגורם טיפולי בשל הסיבות הבאות
1. בושה
אנשים רבים הסובלים מדיכאון מתביישים להודות בכך ולפנות לעזרה, כאילו ההודאה בכך שהם סובלים מדיכאון הופכת אותם לחלשים או פגומים. בדיכאון אחרי לידה מתווספת לתפיסה זו מחשבות נוספות כמו "אני אמורה להיות מאושרת עכשיו, אני אמא נוראית", "אם בעלי/הרופא (או כל אדם אחר) ידעו מה עובר עלי הם יחשבו שאני אמא איומה". מחשבות אלו מגבירות את הבושה והקושי לשתף בבעיה.
2. חוסר אנרגיה ופסימיות
קושי ביזימה וקבלת החלטות, ייאוש וחוסר תקווה הם מהמאפיינים של דיכאון. מאפיינים אלו מקשים על פנייה לטיפול. עריכת בירורים כדי למצוא מטפל יכולה להיראות לאישה כמשימה בלתי אפשרית, ובהחלט יתכן והיא תחשוב שאין בזה טעם, שאף אחד לא יוכל לעזור לה.
3. טיימינג
לאחר הלידה יש לעיתים אופוריה, כמו כן בתקופה זו יש יותר תמיכה מהסביבה, וגם השינויים ההורמונאליים יכולים לתרום להסתגלת. חלק מהנשים מפתחות דיכאון זמן רב אחרי הלידה ואינן מקשרות את מה שעובר עליהן לדיכאון אחרי לידה כיוון שהן סבורות שדיכאון אחרי לידה הוא מיידי
4. ראייה כחלק נורמלי מהמצב
חלק מהנשים ומהסובבים אותן לא מבינים את החומרה של דיכאון אחרי לידה, וחושבים שזה מצב שנשים רבות מתמודדות איתו ואין צורך להתרגש ממנו, הוא יעבור לבד. גם במידה והאישה מספרת לסובבים אותה על מה שעובר עליה, יתכן והיא תקבל תגובות מבטלות, כך שגם אם חשבה לבקש עזרה היא תשנה דעתה.
גם כשהנשים מדווחות על סימפטומים של דיכאון אחרי לידה לגורם מקצועי, לא תמיד נעשה אבחון נכון של הבעיה. אבחון שגוי מונע כמובן קבלת טיפול מתאים ויכול להזין את הדיכאון עוד יותר, בפרט אם היא מרגישה שאיש המקצוע ביקר אותה. גם אם היא קיבלה את האבחנה הנכונה, הדבר לא יגרום בהכרח לאישה להתמיד בטיפול, יתכן והיא תחווה את האבחנה כמאשימה או כסותמת את הגולל ומעידה על כך שהיא מקרה אבוד.
קיים מגוון של טיפולים פסיכולוגיים לדיכאון אחרי לידה. נשים שונות, בעלות חוויות, העדפות וכן דרגות חומרה שונות של סימפטומים דיכאוניים, יוכלו להיעזר בסוגים שונים של טיפולים. להלן מספר דוגמאות לסוגי טיפול ממוקדים אשר נמצאו יעילים להתמודדות עם דיכאון לאחר לידה.
טיפול קוגנטיבי התנהגות (CBT) לדיכאון אחרי לידה הוא טיפול קצר מועד וממוקד בעל יעילות גבוהה בהתמודדות עם הסימפטומים והפגיעה בתפקוד במצבים של דיכאון אחרי לידה. התהליך הטיפולי כולל מספר שלבים:
המטופלת לומדת על החוויה שלה דרך נקודת מבט תאורטית ומקצועית- מהם המאפיינים של דיכאון אחרי לידה? מהם הדברים אשר עשויים לשפר את תחושתה ואת מצבה, ולעומתם, מהם הגורמים אשר מחריפים ומשמרים את הדיכאון? כחלק משלב זה, המטופלת לומדת על חשיבות התמיכה הסביבתית, ונעשית מחשבה משותפת כיצד לגייס את הסביבה לתמוך ולסייע בתהליך של המטופלת.
אחת ההשפעות הקשות ביותר של דיכאון, היא ההצטמצמות המאסיבית של העיסוקים והיכולת להנות מפעילויות שונות. אובדן הכוחות והחשק, אשר מוביל לצמצום בפעילות, רק מחזק את הירידה בערך העצמי, הבדידות, הדכדוך והניתוק של האישה, מה שמחריף את מצב הדיכאון.
על מנת לשבור את המעגל השלילי, במסגרת הטיפול המטופלת לומדת כיצד להוסיף פעולות לשגרת חייה.
בתחילה, המטופלת מעודדת לעשות זאת גם ללא חשק או רצון, ולעיתים תוך התעלמות מדחפים עזים שאומרים לה להימנע ולהישאר במקומה.
הרציונל הטיפולי אותו לומדת המטופלת הוא כי עם הזמן וההתמדה בפעילות, תתגבר תחושת המסוגלות, ההערכה העצמי, מה שיוביל לשיפור במצב הרוח והגברה של מידת החשק וכן האנרגיות לפעילות נוספת.
במסגרת זו, האישה "מפעילה" את עצמה הן בפעולות יומיומיות הקשורות לתפקוד, והן בפעולות הקשורות לתחומים אשר בעבר הסבו לה הנאה.
במצבים של דיכאון, הנטייה היא להתמקדות בחלקים השליליים בכל אירוע, וכן לפרש באופן שלילי גם מצבים ניטרליים ואף חיוביים. המטופלת לומדת לזהות את דפוסי החשיבה השליליים האוטומטיים שלה, לאתגר אותם וללמוד כיצד לסגל דפוסים של חשיבה מאוזנת ומיטיבה יותר.
טיפול זה נותן מענה למגוון רחב של נשים החוות דיכאון אחרי לידה ברמות חומרה שונות.
שיטת טיפול ממוקדת נוספת בדיכאון אחרי לידה. על פי גישה זו, המצוקה לאחר הלידה נובעת הן מתוך השינויים והקשיים שחווה האם בינה לבין עצמה, אך לא פחות מכך מהשינויים, האתגרים, המצוקות והחסכים הקשורים ליחסים הבינאישיים בינה לבין סביבתה הקרובה.
חלק גדול מטיפול IPT ממוקד בהבנה של האופן בו הלידה השפיעה על מאזן הכוחות, התפקידים וההרגלים במערכות היחסים של היולדת, וכן בלמידה של מיומנויות תקשורת המסייעות למטופלת לחזק את המערכות היחסים המשמעותיות שלה, לגייס תמיכה גבוהה ומותאמת מסביבתה, ולמצוא מחדש את מקומה ואת תפקידה בקשרים בחייה.
טיפול קבוצתי כולל שני אלמנטים משמעותיים. הראשון, כמו בטיפול פרטני, האפשרות של המטופלת ללמוד על המצב ממנו היא סובלת וכיצד היא יכולה לפעול על מנת לשפר את מצבה ולהקל על הסימפטומים שלה. בנוסף לכך, טיפול קבוצתי מאפשר גם קבלת תמיכה, אישור והכרה לא רק מצד המטפל/ת, אלא מקבוצה של אימהות אשר מתמודדות עם מצבים דומים, מבינות ומזדהות עם החוויה הקשה אשר כל אחת מהן רגילה להיות מבודדת כל כך בתוכה. בשלבים מתקדמים של הטיפול, הקבוצה מהווה מקור של תמיכה משמעותי עבור כל אחת בתהליך האישי שלה ובאתגרים הרבים העומדים בפניהן.
בנוסף לטיפול פסיכולוגי, ישנם מצבים בהם התמודדות עם המצב הדיכאוני לאחר לידה דורשת גם טיפול תרופתי מותאם.
הטיפול הנפוץ ביותר הוא בתרופות SSRI המגבירות את זמינות הסרוטונין במוח. תרופות אלו עשויות לסייע באיזון וויסות רגשי- במקרים בהן האישה חווה מתח, עצבים, לחץ, מצוקה ועוררות רגשית גבוהה אשר אינה נותנת לה מנוח הטיפול התרופתי עשוי לסייע בהרגעה;
במקרים בהם הדיכאון בא לידי ביטוי בניתוק, תחושת "כיבוי" רגשי, חוסר כוחות ואפתיות, הטיפול התרופתי עשוי לסייע בהעלאה של אנרגיות והגברת היכולת של האישה לחוש חיבור רגשי הן לעצמה והן לתינוקה;
ובמקרים רבים בהם הדיכאון בא לידי ביטוי במעברים חדים בין הצפה לניתוק, התרופות עשוי לסייע באיזון רגשי. התרופות המומלצות לנשים בהריון הן כאלו אשר נמצאו במחקרים רבים כבטוחות לשימוש גם עבור נשים מיניקות.
אחד הדברים הקשים ביותר בדיכאון אחרי לידה, הוא תחושת האשמה והבושה של האם על החוויה אותה חווה, על חוסר התפקוד שלה כאם, כבת זוג, כבת משפחה ועוד. חשוב להבין כי לא הדיכאון ולא הגורמים אשר עלולים להוביל אליו נמצאים בשליטה או בבחירה של האם המתמודדת. לסביבה יש תפקיד חשוב בתיקוף, תמיכה ומתן מקום לחוויה הקשה של האם, ללא שמץ של האשמה, ובד בבד בעידוד של האם לפעול באופן אשר ייטיב עימה ועם מצבה.
הצעד החשוב ביותר הוא לסייע לאם להבין כי החוויה שהיא חווה איננה בשליטתה, אך גם אינה גזרת גורל, וכי טיפול מתאים יוכל לסייע לה. בנוסף, ישנה חשיבות להקיף את היולדת בתמיכה נפשית- להקשיב לה, לעודד אותה, לתת לה להרגיש חשובה, טובה, ראויה ואהובה, ובן בתמיכה פרקטית- להציע עזרה במטלות יומיומיות, וכן להציע ולעיתים אף להתעקש איתה לפנות זמן לעצמה, בו היא לא צריכה להיות צמודה לתינוק, ויכולה לעשות דבר מה אשר ישפר את הרגשתה.
אם גם אתן אחרי לידה וחוות דיכאון לאחר לידה, אתן מוזמנות להשאיר לנו פרטים למטה ואנחנו נדאג לחזור אליכם בהקדם האפשרי.
Verner et al 2020. Maternal Psychological Resilience During Pregnancy and Newborn Telomere Length. American Journal of Psychiatry.
Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders-DSM-5. American Psychiatric Association 2013
Peripartum Complications as Risk Factors for Postpartum Psychosis: A Systemic Review
