מיטל (שם בדוי) לא הבינה מה קורה לה. היא מצאה עצמה בוכה ללא יכולת להפסיק בעודה מניקה באמצע הלילה את התינוק לו ייחלה במשך ארבע שנות טיפולי הפריה קשים. כבר חודשיים שהיא מתפקדת על "טייס אוטומטי" במהלך היום, לא מסוגלת ליהנות מהתינוק, או מכל דבר אחר בעצם, ונותנת לעצמה לבכות ולהשתחרר רק בלילות. היא התביישה לחלוק עם בעלה את תחושת הזרות שחשה כלפי בנה, שלעיתים אף הגיעה לידי כעס וטינה. תחילה חשבה שמדובר בתגובה לחוסר השינה או שזאת בוודאי העצבות לאחר הלידה ששמעה עליה ושבטח תעבור במהרה. אך באותו הלילה, כחודשיים לאחר הלידה, הבינה שמוטב לפנות לעזרה מקצועית.
המקרה של מיטל מתאר מהלך טיפוסי של דיכאון לאחר לידה, את הקושי לזהות את הבעיה בתחילתה, ואת המחסומים האישיים בדרך לקבלת עזרה. מרבית הנשים חוות דכדוך ותנודות משמעותיות במצב רוחן לאחר הלידה, שעוברים תוך מספר ימים עד שבועיים, ללא טיפול. אולם עבור אחת משמונה נשים, חומרת ומשך הסימפטומים מצריכים התייחסות מקצועית. תסמיני הדיכאון לאחר לידה מופיעים לרוב בחודש הראשון לאחר הלידה וכוללים סימפטומים הטיפוסיים לאפיזודה דיכאונית. בנוסף, נשים עלולות לחוות תחושה של "אין מוצא", העדר תקווה, לבכות ללא הפסקה, לחוש עצבנות, כעס וזעם. לעיתים קרובות מופיעות גם תחושת ריחוק מהתינוק, חרדת יתר לשלומו ללא סיבה מספקת, או מחשבות שליליות כלפי התינוק עד כדי מחשבות על פגיעה בו.
[contact-form-7 id="12664" title="Posts Form"]
בהחלט. ישנם מספר טיפולים שהוכחו במחקרים כיעילים בטיפול בדיכאון לאחר לידה. הטיפולים כוללים טיפולים פסיכולוגיים פרטניים, טיפולים קבוצתיים, וטיפולים תרופתיים. בבחירת מסלול הטיפול יש לשקול באיזו מסגרת תוכלי להפיק את מרבית התועלת מהטיפול. נשים מופנמות עשויות להעדיף טיפול פרטני, בעוד שנשים אחרות יפנו לקבוצות טיפול על מנת להיעזר בתמיכה של נשים אחרות במצבן.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון אחרי לידה הוא טיפול ממוקד שהוכח במחקרים רבים כבעל יעילות גבוהה בדיכאון אחרי לידה. טיפול זה כולל בין היתר את המרכיבים הבאים:
הקניית ידע בנושא דיכאון לאחר לידה
בחלק זה מוקנה ידע על הגורמי לדיכאון אחרי לידה, איזה גורמים מחריפים ומשמרים את הדיכאון, וכיצד ניתן להתמודד עם דיכאון לאחר לידה. חלק חשוב בתהליך זה הוא שיתוף בן/ת הזוג ואנשים קרובים אחרים במידע ובטיפול, על מנת להבטיח סביבה תומכת ומבינה וסיוע בהתמודדות ושינוי המצב
הוספת פעילויות לשיגרה
דיכאון עלול לגרום לאבדן עניין או ירידה בכוח לעסוק בפעילויות מהנות, החיוניות לשמירה ושיפור מצב רוחנו. כמובן שאבדן הפעילויות המהנות מחריף אצל הסובלים מדיכאון את תחושת הדכדוך. חיים עם תינוק בן יומו מקשים גם הם על שמירת הפעילויות החיוביות הקיימות, לפעמים הדבר דורש לוגיסטיקה מורכבת או שאין זמן לעשות אותן. החזרת הפעילויות המהנות הישנות או מציאת מקורות הנאה המותאמים למצבך הנוכחי, גם אם נעשות תחילה באופן מעושה ומשימתי, יעזרו בעצירת התדרדרות ובהתנעת תהליך ההחלמה. בנוסף לפעולות מהנות נעשית בטיפול קוגניטיבי התנהגותי עבודה להוספת פעילויות יומיומיות לשיגרה. חזרה לתפקוד יוצרת כדור שלג חיובי – ההערכה העצמית ותחושת המסוגלות עולות והסביבה מגיבה פעמים רבות בפידבק חיובי. שינויים אלו מובילים לכך שהאישה מרגישה מסוגלת יותר להתמודד, מבצעת פעולות נוספות, דבר שמוביל לשיפור נוסף בתחושת המסוגלות, ההערכה העצמית ומצב הרוח.
התמודדות עם ציפיות לא ריאליות לגבי הורות
נשים רבות מגיעות להורות עם רעיונות אידיליים הרחוקים מהמציאות המאתגרת של טיפול בתינוק. למשל, אישה המאמינה כי אימהות היא יכולת טבעית, ולכן היא "פשוט תדע" מה לעשות על מנת לשמור על תינוקה רגוע, עלולה לחוש תסכול ובושה כאשר תעמוד חסרת אונים אל מול תינוק בוכה. חשוב להכיר באתגרי ההורות, ללמוד לזהות ציפיות לא ריאליות שרק מחמירות את הדיכאון, ולהחליפן ברעיונות מציאותיים יותר.
עבודה על מחשבות שליליות
בעת דיכאון החשיבה נוטה להתמקד בשלילה. למשל, אישה עם דיכאון אחרי לידה שהצליחה להתמודד עם משימות שקשות לה כרגע עלולה לא לראות זאת כהישג, אלא להשוות את תפקודה כעת לתפקודה לפני הדיכאון, ולבקר עצמה על כך שאינה מתפקדת כבעבר. במהלך הטיפול בדיכאון אחרי לידה האישה תלמד לזהות דפוסי חשיבה שליליים ולאתגר מחשבות אלו כדי להסתכל על המציאות בצורה מאוזנת יותר.
בנוסף לכישורים הנ"ל נלמדים בטיפול מספר כישורים כלליים המסייעים בטיפול בדיכאון, ביניהם:לימוד ותרגול שיטות הירגעות. לימוד טכניקות לפתרון בעיות. קידום טיפול ושמירה על העצמי. פיתוח סגנון חשיבה ודיבור עצמי חיובי.
[contact-form-7 id="12664" title="Posts Form"]
כאלטרנטיבה לטיפול הפסיכולוגי האישי, מרכז קוגנטיקה מציע קבוצת טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית, המתמקדת באותם אלמנטים המצויים בטיפול האישי. נשים החשות מבודדות עקב קשיי האימהות הטרייה, עשויות להיעזר בקבוצה טיפולית של נשים במצבן, שינפצו את מיתוס האימהות המושלמת, יחלקו מניסיונן בהתמודדות עם דיכאון לאחר לידה, ויהוו מקור שבועי למפגש חברתי תומך ומעצים. כל קבוצה כוללת עד 10 נשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה, שנפגשות לשעתיים בשבוע, למשך תשעה שבועות.
בשלושים השנים האחרונות, הצטבר מידע על קשר בין פגיעה בתפקוד המערכת של המוליך העצבי סרוטונין לבין דיכאון. תרופות המגבירות את זמינות הסרוטונין לתאי המוח, נמצאו כיעילות בהפחתת סימפטומים של דיכאון וחרדה. בחירת תרופה נוגדת דיכאון לאחר לידה דורשת התייעצות עם פסיכיאטר, על מנת להתאים תרופה המתאימה למקרה הספציפי (נשים מניקות לעומת נשים שאינן מניקות לדוגמא).
במקרה של מיטל, נקודת המפנה הייתה בפגישת הפסיכו-חינוך המשותפת שלה ושל בעלה עם המטפלת. ההבנה כי הדיכאון שפקד אותה אינו סימן לחולשתה כאם, או באיזשהו אופן באשמתה, הפחית את תחושת המועקה והבושה, ואפשר לה לשתף את בעלה ולהיעזר בו בתהליך הריפוי. טיפול משולב של טיפול תרופתי ופגישות אישיות עם מטפלת הביאו לשיפור משמעותי במצב רוחה. בהדרגה היא החלה לחזור לקשר עם חברותיה, לעשות פעילויות שאהבה לעשות בעבר, לתפקד כפי שהייתה רגילה לתפקד וכן הלאה. במקביל חל שיפור הדרגתי גם במצב רוחה. לאחר כארבעה חודשים של פגישות שבועיות עם המטפלת ועבודה אינטנסיבית בבית (היא מעולם לא חשבה שלצאת למסעדות או להליכות ידרשו ממנה כל כך הרבה מאמץ ומוטיבציה, אך בעלה שמח לסייע ב"מאמץ המלחמתי"), היא החלה לחוש כמו "מיטל הישנה". לאט לאט, האימהות לא נחוותה עוד כמעל כוחותיה, אלא כמאתגרת אך גם מספקת.
לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657
