דאגה היא תהליך מחשבתי ולכן טיפול קוגניטיבי התנהגותי (המוכר גם כ- CBT) מתאים מאד לטיפול בבעיה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול פסיכולוגי העוסק בהבנת דפוסי חשיבה הפוגעים באדם ועבודה לצורך שינויים לדפוסי חשיבה יעילים יותר. דאגה היא ציפייה לאיום המלווה בהערכה של האדם שלא יוכל להתמודד עמו במידה ויגיע. חשיבה קיצונית כמו "אין סיכוי שאצליח להתמודד" מובילה לעיתים קרובות לרגשות קיצוניים כמו ייאוש וחרדה.
חלק חשוב בתוכנית טיפול פסיכולוגי בחרדה כללית הוא ההבנה שלמחשבות השפעה עצומה על רגשותינו. חשוב לזכור שמרבית הדאגות שלנו לא מתממשות, ושלרוב אנו מצליחים להתמודד עם אלו שמתממשות. בדרך כלל, רק שלושה אחוזים מהדאגות שאנו דואגים במהלך חיינו הן אכן מוצדקות, זהו חלק זעום, ולרוב כלל אינו כולל את הדאגות הקשות ביותר שלנו.
טיפול בחרדה כללית כולל למידת כישורים כמו זיהוי המחשבות האוטומטיות שפוקדות את האדם במהלך היום ומציאת אמונות הבסיס שמפריעות להפחתת החרדה. לרוב טיפול בחרדה כללית יתמקד בזיהוי האמונות החיוביות והשליליות לגבי דאגה, ובחינת נכונותן ויעילותן של אמונות חיוביות ושליליות על דאגות.
בנוסף, במהלך הטיפול האדם הסובל מהפרעת חרדה כללית ילמד לזהות את המחשבות האוטומטיות שלו על אסון וחוסר התמודדות, ולבחון עד כמה הן נכונות. רעיון מרכזי בטיפול CBT הוא ללמוד להתייחס למחשבות מעוררות דאגה או חרדה כאל השערות שדורשות בדיקה ולא כאל עובדות מוגמרות.
כדי להגיע לשיפור בתחושות של חרדה או דאגה יש לרכוש את היכולת להעלות אפשרויות רבות וגמישות לגבי תוצאות אפשריות של אירועים. גמישות מחשבתית לגבי תוצאות של אירועים מתבטאת ביכולת לדמיין אירוע מתקרב ולשרטט בדמיון טווח דרכים בהן האירוע יכול להתפתח, מלבד הדרך הקטסטרופלית. אחרי שהאדם מצייר בעיני רוחו את התסריט הכי גרוע עליו גם לשאול מה התסריט הכי טוב ומה התסריט הכי סביר. לרוב התסריט הכי סביר דומה לתסריט הטוב הרבה יותר מאשר לתסריט הגרוע.
במהלך טיפול בחרדה כללית מלמדים את האדם לבצע ניטור עצמי של סימנים מקדימים למתח, דאגה וחרדה, ומאמנים אותו בטכניקות של הרפיה ונשימה כדי להפחית תחושות חרדה ומתח מבלי לפנות לתבנית הרגילה והמזיקה של דאגה מתמשכת, ולהתמודד עם המחשבות והרגשות תוך שימוש באסטרטגיות התמודדות קוגניטיביות.
דאגה מתייחסת תמיד לעבר או לעתיד. נוכחות בהווה לרוב מסייעת להשתחרר מדאגות, אולם זוהי יכולת נרכשת אשר דורשת אימון. כאשר אדם חי בתכנון מתמיד קדימה ובניסיון מתמיד לצפות אירועים עתידיים דפוס זה הופך אצלו להרגל, אשר במסגרת הטיפול יש לשנותו. היכולת לחוות חוויה נוכחית במלואה היא אחת ממטרות טיפול בחרדה כללית, ומעבר לכך היא גם מעניקה בדרך כלל תחושה של שחרור מכבלי החרדה.
טכניקה חשובה נוספת במהלך טיפול בחרדה כללית היא שימוש בדמיון. כאמור, החרדה שחווים הסובלים מהפרעת חרדה כללית נובעת פחות מדימויים ותמונות ויותר ממחשבות. לדוגמא, נמצא כי דאגה מפריעה לעיבוד הרגשי הטבעי שאמור להתרחש בעת צפייה בדימויים שונים. כך למשל, כאשר הציגו לאנשים הסובלים מחרדה כללית תמונות בעלות תוכן שלילי, אשר בדרך כלל מעוררות רגשות כמו עצב או פחד נמצאה אצלם פחות פעילות בחלקי המוח אשר אחראיים על עיבוד רגשות. מחקר זה מראה כי עבור אנשים אלו דאגה היא אסטרטגיה שמאפשרת להימנע מרגשות שליליים. מחקר אחר השווה בין אנשים הסובלים מחרדה כללית לבין אנשים שאינם סובלים מחרדה כללית, והציג לשתי הקבוצות נושאים מעוררי דאגה. נמצא כי הסובלים מחרדה כללית העלו יותר מחשבות מאשר דימויים (תמונות מנטאליות) ביחס לנושאים מעוררי דאגה. ככל שהנושא היה יותר מעורר דאגה כך נראו יותר מחשבות ופחות דימויים. לפיכך חלק מהטיפול הוא חיזוק החיבור לרגשות ולעולם הדמיון.
בחלק ההתנהגותי של טיפול CBT בחרדה כללית מבצעים ניסויים כדי לבחון את ההשערה האוטומטית המאפיינת אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית לפיה התוצאה הצפויה של מצבים שונים בחיים תהיה שלילית. למעשה, מנסים לבדוק באיזו תדירות הדאגות מתממשות, על מנת להבין את עיוות החשיבה העומד בבסיס הפרעת החרדה הכללית. בנוסף, נחשפים למצבים מעוררי דאגה ומתח במקום להימנע מהם. כשאדם נחשף למצב מעורר חרדה אשר בדרך כלל היה נמנע ממנו, הוא מרוויח הזדמנות ללמוד שאותו המצב למעשה איננו מסוכן כפי שחשב מלכתחילה.
לחצו כאן לקריאה על טיפול CBT בהפרעת אישיות גבולית
