במרבית הטיפולים בפוסט טראומה שנחקרו ויעילתם הטיפולית נבדקה ישנן שתי הנחות לגבי הגורמים שעוצרים את תהליכי ההחלמה ומשמרים את התגובה הפוסט טראומטית, האחד קשור לחשיבה שלילית שנגרמת כתוצאה משינוי בראיית העולם בעקבות הטראומה, והשני להעדפה של הנפגע להימנע מדברים, מקומות ומצבים שמזכירם את הטראומה. ההנחה היא ששינוי בראיית העולם או הפסקת ההימנעויות באופן מבוקר יניעו מחדש את תהליך ההחלמה. הנחה זו אושרה במחקרים רבים.
אחד הטיפולים שנמצאו כיעילים ביותר לטיפול בפוסט טראומה הוא טיפול בעזרת עיבוד קוגניטיבי. טיפול זה מתבצע על ידי פסיכולוג קוגניטיבי התנהגותי (CBT), עו"ס, מרפא בעיסוק, פסיכיאטר או כל בעל מקצוע אחר המוסמך לנהל טיפול CBT. מטרת הטיפול בטראומה בעזרת עיבוד קוגניטיבי היא להשיג שתי מטרות מרכזיות:
1. לסייע למטופל להגיע לראיית עולם מאוזנת יותר על העולם, על אחרים ועל עצמו.
2. לאפשר למטופל לחוות את הרגשות הטבעיים שנקשרו בזיכרון הטראומה שהוא מתקשה לעכל.
ההנחה המרכזית בטיפול בעזרת עיבוד קוגנטיבי היא שראיית עולם לא מאוזנת (או נקודות התקיעות) שהתפתחה או התחזקה בעקבות הטראומה משמרת את הסימפטומים ומובילה את המטופל או המטופלת לבחור בהימנעות, דבר שמחזק את התגובה הפוסט טראומטית ואינו מאפשר שינוי בראיית העולם. בעצם האדם מאמין שהעולם מסוכן ושהוא אינו מסוגל להתמודד עימו דבר שמוביל להימנעות שבפני עצמה מחזקת את האמונה בסכנה ובחוסר היכולת להתמודד. ההנחה היא שעיבוד הרגשות, התרת נקודות ההיתקעות, ושינוי ראיית העולם לראייה מאוזנת יותר יניעו את תהליך ההחלמה.
כדי להבין טוב יותר מדוע מתקבעת פוסט טראומה, ומה הקושי בהחלמה ממנה, יש לבחון לעומק את האופן בו אנו מפתחים אמונות, רעיונות, ודעות לגבי העולם. האירוע הטראומטי מתנגש בדרך כלל עם הרעיונות והאמונות שלנו על עצמנו, על אחרים, ועל העולם (סכמות). דוגמא לסכמה כזו היא האמונה שהעולם הוא מקום בטוח יחסית. סכמה שכיחה נוספת היא "לי זה לא יקרה", או "לאנשים טובים לא קורים דברים רעים". אלו סכמות שיש לרובנו והן מאפשרות לנו לתפקד. אבל לאחר האירוע הטראומטי המציאות כבר לא מתאימה לסכמות הישנות.
הפער בין המציאות של הטראומה לבין הסכמות שלנו יכול להוביל לאחד משני תהליכים:
1. התאמה
בעקבות אירוע טראומטי אנשים משנים את הסכמות שלהם על העולם. תהליך שינוי הסכמה נקרא התאמה. הסכמה ש"דברים רעים עשויים לקרות גם לאנשים טובים" היא דוגמא להתאמה חיובית. לעיתים קרובות אנשים מגזימים בהתאמה, ומשנים את האמונות שלהם בצורה מופרזת, שלא משקפת את המציאות. תהליכים אלו מכונים התאמת יתר. האמונה "כל הזמן קורים לי דברים רעים" או ש"כל מקום בעולם טומן סכנה, וצריך כל הזמן להיזהר" הן דוגמאות להתאמת יתר. הסכמות החדשה יוצרת דריכות רבה ומפריעה מאוד לתפקוד התקין.
2. הטמעה
בתהליך זה, האדם ישנה את הזיכרונות שלו על מה שקרה, או את הפרשנות שלו לאירוע, כך שיתאימו לאמונות הישנות שיש לו על העולם. למשל, כדי שיוכל להמשיך להאמין שהעולם הוא מקום בטוח, הוא יכול להאשים את עצמו שלא נזהר מספיק, ולכן לא הצליח למנוע את האירוע. יכול להיווצר גם קושי לקבל את העובדה שהאירוע אכן התרחש, והאדם עשוי לשכוח את החלקים הקשים של האירוע.
מטרתו של פסיכולוג קליני המומחה ב- CBT המטפל באמצעות עיבוד קוגניטיבי היא לעזור לאדם לקבל את המציאות של האירוע, את העובדה שהוא אכן התרחש, ולעזור לו לשנות את הסכמות הבסיסיות שלו בצורה מתאימה ומאוזנת, מבלי לגלוש למסקנות קיצוניות שמשמרות את הסימפטומים.
מטרה נוספת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוסט טראומה קשורה בעיבוד הרגשות הנוצרים בעקבות אירוע טראומטי. ניתן לדמות את הרגשות המלווים את הטראומה לגזים בבקבוק משקה תוסס שאירוע הטראומה ניער היטב. ניעור המשקה גורם ללחץ רב של הגזים. כאשר מסירים את הפקק, יש התפרצות של המשקה, אך ההתפרצות היא זמנית, עד שהלחץ נרגע. בבקבוק משקה עם מכסה סגור אגורה המון אנרגיה. אולם האנרגיה הזו מתפזרת כאשר מסירים את המכסה, הגזים, הרגשות הולכים ונעלמים. באותו האופן המטופל חש את הרגשות הקשורים לטראומה בעוצמה רבה כל עוד הפקק סגור. פתיחת הפקק גורמת לפרץ רגשות בטווח הקצר, אולם בטווח הארוך להירגעות כללית.
ניתן להבחין בין שני סוגים של רגשות. הסוג הראשון הוא רגשות טבעיים (הגזים בדוגמת המשקה התוסס) הנוצרים אצל כולם בתגובה לאירועים קשים. רגשות כאלה יכולים להיות פחד מפני הסכנה, כעס על מי שפגע, או עצב על האובדן. כל אלו הם רגשות ראשוניים, והם מבוססים על העובדות של הטראומה. לעומת זאת רגשות המשניים לא נוצרים ישירות מהטראומה, אלא בתהליך משני, כאשר האדם מפרש את מה שהוא עבר. התהליך יכול להתרחש תוך כדי האירוע, או אחרי שהוא הסתיים. למשל אדם יכול לחשוב שהוא היה צריך לתפקד טוב יותר במהלך האירוע ואז להרגיש כעס ואשמה שיופנו כלפי עצמו. הרגשות הללו לא מבוססים על עובדות כי אם על הפרשנות של האדם לגבי הטראומה. שני סוגי הרגשות מפריעים לתהליך ההחלמה, כל אחד מהם בדרך אחרת. ההנחה בטיפול בעזרת עיבוד קוגניטיבי היא שיש לאפשר למטופל להרגיש את הרגשות הטבעיים ולבחון את המחשבות שעומדות מאחורי הרגשות המשניים.
1. הסברה פסיכולוגית
בשלב ראשון מתרכז הטיפול בהסברה פסיכולוגית: כיצד מתפתחות ראיות עולם ואמונות, מהי פוסט טראומה, כיצד היא משפיעה על ראיית עולם ואמונות, תגובות שכיחות לטראומה, ומה משמר תגובה פוסט טראומטית.
2. כתיבה ואיתור נקודות היתקעות
בשלב זה המטופל מתבקש לכתוב על המשמעויות וההשפעות של האירוע הטראומטי ולאחר מכן לכתוב ולעבד את הטראומה עצמה. תרגיל הכתיבה יכול להיות קשה למטופל שחווה אירוע טראומטי. הוא מעלה זיכרונות כואבים, ותחושות קשות שכולנו מעדיפים להימנע מהן בחיי היום יום. תהליך זה מכונה עיבוד ובמהלכו נחשפים רגשות שלא עובדו ונקודות היתקעות שמפריעות לתהליך ההחלמה. בסופו של דבר עיבוד זה מאפשר למטופל להתגבר על פחדיו.
3. עיבוד קוגנטיבי של נקודות היתקעות ושינוי אמונות
לאחר זיהוי נקודות ההיתקעות מטפל ה- CBT מאתר נקודות היתקעות של המטופל והטיפול מתמקד בהן ובנקודות היתקעות שכיחות אחרי טראומה. שיטת עבודה זו מאפשרת כיסוי מרבי של נקודות שעשויות לעצור את תהליך ההחלמה הטבעי. הפסיכולוג והמטופל בוחנים נושאים כמו חווית ביטחון, אמון, כוח, שליטה ויכולת השפעה, ערך עצמי, ואינטימיות. דרך סוגיות אלו הטיפול נוגע בתחושות של בגידה ורגשות כמו כעס, גועל, בושה, אשמה, השפלה, חרדה, עצב ובלבול ומסייע למטופל לעבד אותם. המטופל לומד לזהות את דפוסי החשיבה שמציתים ומעצבים את החוויות הרגשיות שלו וכיצד לבחון, להעריך ולאתגר דפוסי חשיבה אמונות ומחשבות. שינוי ואיזון החשיבה מביא בסופו של דבר להנעת תהליכי ההחלמה ונותן למטופל כלים להתמודדות עם רגשות שמעוררים מצוקה.
מחקרים מראים שטיפול CPT שאורכו נע לרוב בין 12-20 פגישות מביא לשיפור משמעותי בתסמינים של טראומה נפשית.
