רובנו חושבים לעיתים על העבר, מבקרים עצמנו על פעולותינו, וחושבים על דרכים מועילות יותר שיכלנו להגיב בהן. חשיבה זו יכולה לעזור בהפקת לקחים כך שלהבא נפעל בצורה יעילה יותר. אולם, אם זהו סגנון חשיבה שכיח אצל האדם, יתכן ומדובר ברומינציות ולא בתהליך למידה והפקת לקחים יעיל. רומינציות הן מחשבות שליליות חזרתיות על העבר שהאדם לא מצליח להפסיק, הכוללות ניתוחים חוזרים ומחשבות נוסח "למה עשיתי את זה?", "איך יכולתי להגיד דבר כל כך טפשי?".
באופן מובן, אנשים עם סגנון חשיבה רומינטיבי נמצאים בסיכון מוגבר לדיכאון – לא קל להרגיש טוב כשבראש שלך פועל תקליט שבור המנגן ללא הפסקה ביקורת עצמית. מחקר שנערך בישראל, בשיתוף פעולה של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית מצביע על כך שיתכן ואימון קוגניטיבי ממוחשב יכול לסייע לאנשים הסובלים מרומינציות "להעביר את הדיסק" למחשבות אחרות. במחקר נמצא שאימון ממוחשב בן חצי שעה המתמקד בהקניית שליטה על המחשבות יכול להפחית מחשבות רומנטיביות המתעוררות בתגובה להיזכרות באירוע לא נעים.
המחקר, שנערך ע"י נוגה כהן מאוניברסיטת בן גוריון, נילי מור מהאוניברסיטה העברית ואבישי הניק מאוניברסיטת בן גוריון מתבסס על מחקר קודם שלהם לפיו הפעלה של מנגנוני שליטה קוגניטיביים עוזרת לדכא מידע מסיח ולהפחית עוררות רגשית הנובעת ממנו. במחקר הנוכחי הנבדקים חולקו לשתי קבוצות, כשחברי קבוצה אחת קיבלו אימון ממוחשב של חצי שעה, וחברי הקבוצה השנייה לא עברו אף התערבות. לאחר מכן כל המשתתפים התבקשו לכתוב על אירוע שלילי שגרם להם להרגיש חרטה או להיות מאוכזבים מעצמם ואז לענות על שאלון קצר שנועד לבדוק את רמת המחשבות הרומינטיביות הנוכחית. חברי הקבוצה שעברה אימון קוגניטיבי דיווחו על פחות רומינציות מחברי הקבוצנ השנייה. כמו כן, נבדקים עם נטייה לרומינציות שלא עברו את האימון דיווחו על רמות גבוהות של עצב מאחרים. מסקנות המחקר מציעות כיוון טיפולי שיכול לסייע לסובלים מרומינציות. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לראות השפעות ארוכות טווח של אימון קוגניטיבי זה על רומינציות.
