פחד מדייטים יכול להיות חלק מחרדה חברתית המופיעה בתחומים נוספים, או להיות הקושי החברתי היחיד של האדם. במידה והפחד מדייטים הוא חלק מחרדה חברתית, נערך טיפול בחרדה חברתית כשבהמשך יש מיקוד בנושא דייטים. במידה והקושי הוא רק סביב יחסים עם בני/בנות המין השני נלמד מודל הדומה למודל של חרדה חברתית, הממוקד סביב דייטים. האדם לומד כיצד המחשבות והציפיות שלו מובילות לחרדה, שבתורה מובילה להסתמכות על התנהגויות ביטחון כדי להירגע, או לחילופין – להחלטה שזה אבוד ולסיום הדייט מהר ככל האפשר.
דוגמא: רמי מתמודד עם חרדה חברתית. פחד מדייטים הוא מרכיב מרכזי בחרדה זו ופוגע ביכולתו ליצור זוגיות, דבר שהוא מעוניין בו מאוד. כשרמי מתכנן לצאת לדייט עם בחורה שחבר מהעבודה שידך לו, הוא נזכר לפני היציאה בניסיונות קודמים שלא צלחו ומתחיל להרגיש חרדה. כשהבחורה מגיעה ועונה לטעמו החיצוני, הוא מניח שהיא מתאכזבת ממראהו, מרגיש שהמוח שלו מתרוקן, וכשהוא מנסה לדבר הקול שלו נשמע לו מאולץ ומסגיר את החרדה. הוא אומר לעצמו שאסור שהיא תבחין בחרדה, כי זה יגרום לה לפסול אותו, מנסה להרגיע עצמו על ידי הסתכלות לצדדים במקום עליה, ומדבר על העבודה כיוון שזה נושא שהוא מכיר. מהר מאוד הוא מתחיל לחשוב שזה נושא משעמם והיא מאוכזבת, רמת החרדה שלו עולה שוב והוא משתתק.
בטיפול רמי ילמד לזהות טעויות חשיבה – הנחות שלו שאינן קשורות בהכרח למציאות, ויתאמן בנתינת פירושים אלטרנטיביים שיסייעו לו להבין שהמציאות אינה בהכרח שלילית כפי שהוא רואה אותה, דבר שיפחית את החרדה. כך למשל, רמי יזהה שכ;1שהוא חושב "היא בטח מתאכזבת ממני" הוא מניח שיש לו גישה למחשבותיה, ובפועל סביר באותה המידה שהיא שמחה לראות אותו או שלא גיבשה התרשמות. בתחום ההתנהגותי, רמי ילמד לזהות את הנזק שבהתנהגויות ביטחון– למשל, הסתכלות לצדדים יכולה להפחית חרדה למספר שניות, אולם עלולה לגרום לבחורה להרגיש שלא בנוח, לשפוט התנהגותו כמשונה או להסיק שאינו מעוניין, ובכך יפחתו הסיכויים להצלחת הדייט.
הטיפול לא נשאר ברמת התיאוריה אלא כולל התנסות מעשית תוך שימוש בכלים שהאדם רכש. הוא או היא יתבקשו לעשות פעולות שונות בנושא – למשל לפתוח כרטיס באתר הכרויות, ליזום פניות, לפנות לאישה באירוע חברתי או לצאת לדייט. הפעולה תיקבע לפי רמת החרדה שכל פעולה גורמת לאדם, כשהמטרה היא להתקדם בקצב המתאים לו, ובהתאם למטרותיו הנוכחיות. לאחר שהאדם יצא לשטח הוא יתעד מחשבותיו בזמן אמת ותמשיך להיערך עבודה עליהן בטיפול, כדי לבסס ולחזק את יכולתו לאתגר מחשבותיו ולהגיב בדרך שתגביר סיכוייו לתפקד כפי שהיה רוצה לתפקד.
כפי שאולי שמתם לב, בטיפול נעשית עבודה רבה על המחשבות, אבל בסופו של דבר האדם יוצא לבדו לדייט. לפעמים שיטה זו מועילה, אולם רבים מרגישים חרדה כל כך גדולה שאינם מצליחים ליישם את שלמדו בטיפול בזמן הדייט. אחרים נמנעו מדייטים פרק זמן כל כך ארוך, או לא התנסו בדייטים מעולם, שהם חוששים, לעיתים בצדק, שהכישורים שלהם בתחום זה לוקים בחסר.
כיוון שאצל רבים מהמתמודדים עם חרדה חברתית, פחד מדייטים גורם לפגיעה קשה באיכות החיים, מרכז קוגנטיקה מציע שירות של סימולציות לדייטים. הדבר מאפשר לאדם עם פחד מדייטים להתאמן על כל שלבי ההיכרות עם מדריך או מדריכה התנהגותיים. השירות כולל עבודה על ניסוח כרטיס לאתרי הכרויות, פניות באתרים וניהול צ'אט, אימון על שיחות טלפון, וכמובן – דייט פנים מול פנים.
סימולציות הדייט יכולות להתרחש בקליניקה תוך עבודה עם מצלמת וידאו, או מחוץ לקליניקה, למשל בפאב או בבית קפה. עבודה עם מצלמת וידאו מאפשרת למדריך ההתנהגותי להראות לאדם כיצד הוא מפרש לשלילה מצבים ניטראליים, או להצביע על התנהגויות או אמירות העלולות להיות בעייתיות ולחשוב יחד על אלטרנטיבות מוצלחות יותר. סימולציה "בחיים האמיתיים" מאפשרת לראות את האדם בסביבה האמיתית, ואחריה ניתן לו פידבק מקיף שיסייע לשיפור התנהלות במידת הצורך, או יפחית את החשש במידה ולא ימצאו נקודות בעייתיות. באופן דומה, העבודה על השלבים המקדימים לדייט מאפשרת לזהות מקומות בהם יש צורך בליטוש כישורים ולעשות עבודה על רכישת מיומנויות שלא הספיק לרכוש במהלך חייו כתוצאה מהימנעות, או להפחית חרדה על ידי הבנה שכישוריו מספיק טובים.
בנוסף לתועלת שבפידבק, יש ערך רב לעצם החשיפה לסיטואציה שהאדם נמנע ממנה לרוב או מתמודד איתה בעזרת התנהגויות ביטחון. כשהאדם מסכים להיות בסיטואציה של דייט שוב ושוב בלי שטיקים שנועדו להפחתת החרדה, היא יורדת באופן טבעי כשהוא מתרגל למצב. התרגלות זו לא קורית לפעמים גם אם האדם יוצא לדייטים רבים, כיוון שמחשבותיו מתדלקות את החרדה. כשמדובר בסימולציה הנערכת על ידי איש מקצוע, קיימת אפשרות לעשות עבודה על המחשבות בזמן הדייט במידת הצורך, או לאסוף אותן לצורך עבודה מאוחרת יותר – אסטרטגיות שיאפשרו שינוי ההתייחסות לנושא וירידת החרדה.
Arkowitz, H., Hinton, R., Peri, J., & Himadi, W. (1978). Treatment strategies for dating anxiety in college men based on real-life practice. The Counseling Psychologist, 7, 41-46.
Prisbell, M. (1999). Dating, social avoidance and distress. Psychological Reports. 8, 463-466.
Schlenker, B. R., & Leary, M. R. (1982). Social anxiety and self-presentation: A conceptualization and model. Psychological Bulletin, 641-669.
