תפקיד המשפחה בטיפול ב-OCD

הסימפטומים של אוסידי עשויים לבלבל ולהטריד את בני משפחתו של הסובל מהם. רבים מהם רוצים לעזור, ואינם יודעים כיצד או חשים אשמים בהתפתחות והתפרצות המחלה.

חשוב לדעת שבעיות במשפחה אינן גורמות להתפרצות אוסידי. עם זאת, התגובה של המשפחה לסימפטומים של או סי די יכולה להשפיע על ההפרעה, בדיוק כמו שהסימפטומים של ההפרעה משפיעים על חיי המשפחה. כיצד אם כן יש להתמודד עם הסימפטומים של אוסידי? להלן כמה דברים שמומלץ ולא מומלץ לבן המשפחה לעשות בכל אחד משלבי ההפרעה.

אבחון OCD

לא מומלץ: התעלמות מקיום ה- אוסידי, חוסר תשומת לב לסימפטומים, חוסר הבנה והימנעות מטיפול, הם מתכון בטוח להמשכיות ואף להחמרה של OCD.
מומלץ: הדבר החשוב ביותר שעל בן משפחה לעשות הוא לדעת כמה שיותר על OCD, לדעת מהן הסיבות לפריצת ההפרעה ומהו הטיפול המומלץ ב- OCD. בני משפחה יכולים להיות הגורם המכריע בהחלמה. הם האנשים הקרובים ביותר שמלווים את המטופל בחיי היומיום, ורואים את השינויים הקטנים בהתנהגותו. אם אתה קרוב משפחה של אדם עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הדבר הראשון שמומלץ לעשות הוא להשיג כמה שיותר מידע על ההפרעה.
לא מומלץ: אדם עם אוסידי שמכחיש את העובדה שיש בעיה, או שמסרב לפנות לטיפול יכול להקשות מאוד על משפחתו. שיתוף פעולה עמו יגרום להחמרה במצב.
מומלץ: חשוב מאוד לעזור לאדם הסובל מ- OCD להבין שהוא סובל מהפרעה שאפשר לטפל בה. אפשר לנסות לספק לו מידע וחומר הסברה על אוסידי. לפעמים שיחה משפחתית על הבעיה יכולה לעזור.

במהלך טיפול ב- OCD

חשוב לעודד את האדם הסובל להשיג טיפול ב-OCD ולהתמיד הן בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) והן בלקיחת התרופות. אפשר גם להצטרף לחלק מהפגישות, ולנסות לעזור בהבנת המצב. יחד עם זאת, אם המטופל נמצא בטיפול פרק זמן ארוך ואין שיפור בסימפטומים, או שהמשפחה רואה תופעות לוואי חמורות, חשוב לעודד אותו להתייעץ עם המטפל על טיפול אחר או לקבל חוות דעת נוספת.

לא מומלץ: הפסקת ההשתתפות בטקסים של המטופל בבת אחת או הפרעה בקיומם לא יעזרו, שכן סביר להניח שהוא לא יוכל להתמודד עם הלחץ שפעולה כזו תעורר, ובכל מקרה הטקסים שאינם דורשים אחרים יימשכו.
מומלץ: לעיתים כדאי לפנות לטיפול משפחתי ביחד עם האדם שסובל מ- OCD. מטפל מנוסה יוכל לעזור למשפחה להתמודד בשלבים קטנים עם ההפרעה, תוך שיתוף פעולה עם המטופל ובהדרגה להביא להפסקת הטקסים.
לא מומלץ: הערות שליליות או ביקורת מבני המשפחה עשויים להחמיר את ה- OCD.
מומלץ: אם האדם לא מבין שמנסים לעזור ומפרש כל ניסיון עזרה כפגיעה בו, חשוב לזכור כי ה- OCD מדבר מגרונו ולהיות סובלניים ככל האפשר. זו הדרך הטובה ביותר להפטר מהסימפטומים.
לא מומלץ: לדרוש ממישהו עם אוסידי פשוט להפסיק את ההתנהגות הכפייתית רק יגרום לו להרגיש גרוע יותר, שכן זו דרישה שהוא פשוט לא יכול לעמוד בה.
מומלץ: טוב יותר להתרכז בחיזוק ההצלחות הקטנות של האדם המתמודד עם או סי די. מומלץ להתמקד בצדדים החיוביים של החיים שלו. חשוב להימנע מציפיות גבוהות מדי.
לא מומלץ: ליצור מצב שרק בן משפחה אחד מטפל בכל מה שקשור ל- OCD.
מומלץ: לאפשר חלוקה שווה של הנטל בין כמה אנשים קרובים. מומלץ לעשות סבב של בני משפחה שיכולים לטפל, כך שכל אחד מהם יוכל גם להמשיך בשגרת חייו הרגילה, מבלי להפוך לאסיר של הטקסים או כל אספקט אחר הנובע מקיום אוסידי במשפחה.
לא מומלץ: לשאת את כל הדאגות לבד.
מומלץ: גם לבן משפחה מומלץ להתייעץ עם הרופא או המטפל. ניתן ליצור קשר עם אחת מקבוצות התמיכה לבני משפחה. מקום בו אפשר לחלוק את הדאגות הטרדות וגם את הניסיון בהתמודדות עם בן משפחה המתמודד עם אוסידי יכול לעזור מאוד. קבוצות תמיכה ופורומים של או סי די באינטרנט הם דרך נהדרת להרגיש פחות לבד, וללמוד דרכים חדשות להתמודד עם אוסידי.

לאחר סיום הטיפול ב- OCD

לאחר שהאדם הגיע לשיפור משמעותי, רצוי להתייחס אליו באופן רגיל, אך לשים לב לשינויים שעשויים להעיד על חזרה של הסימפטומים. יש סיכוי גבוה לאתר את השינויים הללו לפני שהאדם המתמודד עם OCD מאתר אותם.
לא מומלץ: לשייך כל מה שלא הולך טוב להפרעה.
מומלץ: לדעת להבחין בין סתם יום לא מוצלח, לבין סימפטומים המעידים על חזרה של ה-OCD. לסמן לחולה בעדינות את ההתנהגות שלו, ולהמליץ על התייעצות עם רופא או פסיכולוג קליני המומחה ב- CBT.