זוגיות, או ליתר דיוק, מציאת זוגיות מתאימה, הוא נושא שמטריד רווקים ורווקות רבים. עבור חלק מהם – אנשים שסובלים מחרדה חברתית, נושא ההכרות מציב קשיים נוספים והופך לעיתים את תהליך החיפוש למייסר.
חרדה חברתית היא הפרעת חרדה שהסובלים ממנה חוששים מביקורת, הערכה שלילית או לעג. אנשים רבים חווים חששות אלו לעיתים, אולם בחרדה חברתית החשש עולה לעיתים קרובות, גם במצבים שרוב האנשים לא ירגישו בהם לא בנוח, ועוצמת החרדה עזה. אנשים עם חרדה חברתית יודעים שהחשש מופרז ולא הגיוני, אבל לא מצליחים לשלוט עליו. כך למשל, אנשים הסובלים מחרדה חברתית יכולים לחוות חרדה אם עליהם לאכול או לדבר בטלפון ליד אחרים, ללכת ברחוב לבד או לדבר בקבוצת אנשים. מגוון המצבים שמעוררים חוסר נוחות או חרדה עצום, כשהמצבים הספציפיים משתנים מאדם לאדם.
עוצמת החרדה והציפיה לתוצאות שליליות (כלומר, לעג או ביקורת) כל כך גדולים שרבים מהסובלים מחרדה חברתית נמנעים ממצבים רבים או מתמודדים איתם בעזרת "פטנטים" שנועדו לגרום להם להרגיש יותר בנוח או להסוות את החרדה – שתיית אלכוהול כדי להשתחרר באירועים חברתיים או לפני הרצאה, התעסקות עם חפצים כמו תיק או טלפון סלולרי כשהם עוברים ליד אנשים או הליכה לקניון או מקום ציבורי אחר רק עם חבר או בן משפחה הן דוגמאות ל"פטנטים".
אחד המצבים שרבים מהסובלים מחרדה חברתית מתקשים בהם הוא דייטים. בעוד שבמצבים רבים אחרים האדם יכול להגיד לעצמו שזה בראש שלו ואין סכנה ממשית, או לנסות להימנע מלמשוך תשומת לב, דייט הוא מצב בו אכן יש בחינה והערכה. אנשים עם חרדה חברתית, החוששים ממילא שיעריכו אותם בצורה שלילית מגיעים פעמים מראש עם מחשבה שהם יפשלו, ישעממו את הצד השני, יגידו משהו לא מתאים, יכנסו ל"בלק אאוט" ולא ידעו מה להגיד וכן הלאה. החרדה לא מוגבלת רק לדייט, אלא יכולה להופיע גם בשלב כתיבת פרופיל או פנייה באתר או לפני שיחת טלפון.
1. הימנעות מחיפוש זוגיות
האדם צופה מראש כישלון או לא מוכן להתמודד עם החרדה. כתוצאה, הוא מוותר על צעדים שיכולים לעזור לו למצוא זוגיות. ניקח למשל גבר שרואה בחורה שמוצאת חן בעיניו בפאב, הוא ישקול לפנות אליה, אבל יגיד לעצמו "מה הסיכוי שהיא תהיה מעוניינת בי? היא בטח תנפנף אותי וארגיש נורא ואיום ". מרגע שהמחשבה עלתה במוחו הוא יתייחס אליה כאל עובדה או כבעלת סבירות גבוהה ולכן יוותר מראש, למרות שיתכן שבפועל הבחורה הייתה נענית לחיזוריו. ההימנעות יכולה להופיע גם כשהאדם עשה צעד, למשל אם אותו גבר אזר אומץ אבל החרדה עלתה והוא חושב מחשבות נוסח "עד עכשיו היה בסדר, אבל אפשל בקרוב", יתכן שהוא ימציא תירוץ וימלט.
2. "פטנטים" להפחתת חרדה
הימנעות מיצירת קשר עין כדי להפחית את החרדה, ניסיון למצוא את "משפט הקסם" או לכתוב פרופיל משעשע במיוחד, הפגנת ביטחון מופרז או ניסיון לנחש מה יעניין את הצד השני הן דוגמאות לפטנטים שאמורים לגרום לאדם להרגיש פחות חרד. למרבה הצער, התנהגויות אלו עלולות לגרום לאדם להיראות לא טבעי, משונה, שחצן, לשעמם או להשאיר רושם שלילי אחר.
2. השתלטות של החרדה
לעיתים עוצמת החרדה כל כך עזה שהאדם מתקשה מאוד לתפקד. הוא עלול להיכנס לבלק אאוט, לשתוק חלק נכבד מהזמן, לדבר רק על דברים טכניים מאוד וכן הלאה. הדבר אינו מאפשר לצד השני להכיר אותו באמת ועלול להשאיר רושם שלילי.
3. הציפיות משפיעות לא רק על ההתנהגות, אלא גם על פירוש המידע בזמן ההיכרות
אנשים עם חרדה חברתית נוטים לפרש מידע ניטראלי או אפילו חיובי לרעתם. למשל אם אישה תשחק בשיער במהלך דייט גבר עם חרדה חברתית עלול לחשוב "אני משעמם אותה" ואישה עם חרדה חברתית שקיבלה מחמאה על המראה החיצוני שלה עלולה לחשוב "הוא רוצה אותי רק בשביל סקס". כמובן שפרשנויות אלו אינן האופציה היחידה – יתכן שהאישה שיחקה עם השיער כי היא נבוכה, מנסה להפגין משיכה או סתם כי זה הרגל שלה, ויתכן שהגבר החמיא על המראה החיצוני כי הוא חושב שהאישה נראית טוב, הוא נמשך אליה, אבל הדבר לא אומר שהוא לא מתעניין בהיבטים נוספים שלה ושולל קשר רציני.
כשהאדם מפרש את המצב בצורה שלילית נוצר כדור שלג שלילי – הוא מרגיש יותר חרד, נסגר בתוך עצמו, משתמש בפטנטים או מנסה לסיים את המצב – דברים שמקטינים את הסיכוי שהדייט יהיה מוצלח. לאחר הדייט האדם ינתח אותו עד מוות וימצא ראיות לכך שמשהו אצלו לא בסדר, מה שיגביר את החרדה בפעם הבאה. אם לא היה המשך לדייט הוא יסיק שהוא צדק ואין לו סיכוי, אם הצד השני היה מעוניין בו, לרוב אדם עם חרדה חברתית יחשוש שבפעם הבאה הוא יפשל או יתלה את ההצלחה בגורמים שאינם קשורים לו ולכן לא יחזקו את בטחונו העצמי. אמירות כמו "היא פשוט מרחמת עלי", "לבשתי שמלה יפה, אז הוא לא שם לב לשטויות שאמרתי" הן דוגמאות לכך.
במילים אחרות – אנשים עם חרדה חברתית לא נותנים למציאות לבלבל אותם – הם יודעים שאין להם סיכוי ושום דבר לא יזיז אותם מדעתם. כמובן שצורת מחשבה זו גורמת לכך שכל התנסות יכולה להגביר את החרדה, כך שבפעם הבאה הקושי יהיה גדול יותר, כלומר, אם הם יעזו שוב.
זיהוי המחשבות השליליות, הבנה שהן אינן האמת המוחלטת והעלאת אופציות נוספות, חיוביות יותר, יכולה "להוציא את האדם מהסרט" או לפחות לסייע לו להטיל בו ספק. יחד עם שינוי המחשבות יש צורך גם בשינוי ההתנהגויות המכשילות – האדם צריך להתחיל לזהות מה הפטנטים שהוא משתמש בהם ומאיזה מצבים הוא נמנע ולהתחיל להיפטר מהם. לרוב המחשבות וההתנהגויות מלוות את האדם זמן רב, כך שהוא יתקשה לזהות אותן. פידבק מחברים במידת האפשר או הצגת המחשבות בפניהם כדי שיסייעו לו לחשוב על אופציות נוספות יכול לסייע, אולם יש להיזהר בכך – הם יכולים להגיד דברים בצורה בוטה או מתוך ראיית העולם שלהם ולפגוע עוד יותר בביטחון העצמי של הסובל מחרדה חברתית או להציע התנהגויות לא מועילות.
הסכמה להיות במצב בלי פטנטים ומבלי לסיים אותו במהירות, תוך עבודה על המחשבות השליליות מאפשרת לראות תמונה ריאלית יותר. כמו כן, הנטייה של חרדה היא לשכוך עם הזמן (בתנאי שמצליחים לשנות את המחשבות השליליות, אחרת החרדה עלולה לעלות), כך שאם הוא יצליח להישאר במצב לאורך זמן הוא יראה שביכולתו לשאת אותו ולצלוח אותו בצורה חיובית, דבר שיגביר את בטחונו בפעם הבאה.
פעמים רבות עבודה עצמית היא קשה מדי. הן מכיוון שעוצמת החרדה כל כך גבוהה שהיא משתקת ומונעת חשיבה רציונאלית או שינוי התנהגות, והן מכיוון שהדפוסים כל כך מושרשים שקשה עד בלתי אפשרי לאתר אותם לבד. במקרים אלו עבודה עצמית לא תועיל או אף תזיק, כיוון שתייאש יותר. במקרים אלו כדאי לפנות לגורם מקצועי המומחה בטיפול בחרדה חברתית שיאפשר לרכוש כלים להתמודד מול החרדה בצורה טובה.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוא טיפול שהוכח במחקרים רבים כטיפול מועיל במיוחד בחרדה חברתית. הטיפול אינו טיפול פסיכולוגי "רגיל", העוסק באופן רחב בחיי האדם, תוך התייחסות רבה לעברו ולקשר בין המטפל למטופל. טיפול CBT הוא טיפול קצר מועד וממוקד, המתרכז בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות שחוסמים את הסובלים מחרדה חברתית ואינם מאפשרים להם להשיג את מטרותיהם או גורמים להם סבל רב. הטיפול מרוכז בהווה ונועד להקנות למטופל כלים להתמודדות. מיקוד זה מאפשר שיפור מהיר בחרדה החברתית על כל הבטיה, כולל דייטים ומערכות יחסים כמובן.
