פיברומיאלגיה

קיים קשר הדוק בין התסמונת פיברומיאלגיה, לבין המצב הנפשי של הסובלות ממנה. קשר זה הינו דו-כיווני. מחד, החוויה המתמשכת של כאב, תחושת חוסר השליטה על הגוף וחוסר האונים אל מול הסימפטומים הקשים, מביאות לפגיעה נרחבת באיכות החיים, ברווחה הנפשית וביכולת התפקוד. אנשים ונשים המתמודדות עם פיברומיאלגיה, במיוחד במהלך התקפים בהם חלה החמרה בסימפטומים, מוצאות עצמן מוגבלות, לעיתים משותקות מרוב כאב, מה שפוגע באופן משמעותי ביכולתן לבצע את עבודתן ולקחת חלק פעיל בחיי החברה, המשפחה, הזוגיות ועוד. תקופות אלו, מעבר לסבל הפיזי, מלוות גם בסבל נפשי הנובע מתחושות של תסכול, חוסר אונים, ייאוש ודיכאון, וכן ירידה משמעותית בתחושת הערך והדימוי העצמי, הנפגע באופן ניכר כאשר האישה חווה את גופה ככזה המסב לה כאב, מבלי שתהיה לה שום דרך לשלוט או להקל על התסמינים. מהצד השני, מחקרים שונים מראים כי קיים קשר בין מצב נפשי רעוע, מצב רוח ירוד, רמות גבוהות של סטרס ומצבי טראומה, לבין הנטייה להתפרצות של פיברומיאלגיה או החמרה של הסימפטומים. 

על אף הקשר ההדוק בין השניים, חשוב להדגיש כי פיברומיאלגיה איננה מחלה נפשית. דגש זה חשוב במיוחד, שכן תסמונת זו קיבלה שם והכרה רפואית רשמית רק בעשורים האחרונים, על אף שלאורך שנים רבות קיים תיעוד רפואי על אנשים, ובעיקר נשים, אשר התלוננו על כאבים מסוג זה. למרבה הצער, עד לאחרונה, נשים אלו אובחנו כסובלות ממחלה נפשית, כמו חרדה או דיכאון, ולא קיבלו כל יחס, מענה או הכרה מהמערכת הרפואית. כיום, עדיין קיימים סימני שאלה רבים בנוגע לגורמים, המאפיינים, וכן דרכי הטיפול האפשריות בתסמונת זו. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשרים אפשריים בין פיברומיאלגיה לבין פעילות מוחית ואזורים של דלקת במערכת העצבים המרכזית. גם כיום, תהליך האבחון של פיברומיאלגיה הוא ארוך, מורכב, ועלול להיות מכאיב ומסתכל. המחלה לא מזוהה בבדיקות דם, שתן או MRI, והדרך לאבחן עוברת דרך שלילת כל הסבר אחר לתסמינים.

בשל הקשר ההדוק בין קשיים נפשיים לבין פיברומיאלגיה, קיים ערך רב לכך שהאדם הסובל יקבל טיפול מתאים לא רק בהתייחס לבריאותו הפיזית, אלא גם לבריאותו הנפשית. CBT הוא סוג של טיפול פסיכולוגי, המסייע למטופלים לשנות דפוסי חשיבה והתנהגויות אשר אינם מיטיבים עימם, ולמעשה תורמים לחוויית הכאב, חוסר האונים והקושי. הגישה בCBT מבוססת על ההנחה כי האופן בו אנו חושבים, משפיע על האופן בו אנו מרגישים, וכן פועלים. הסובלות והסובלים מפיברומיאלגיה, נוטים לפתח דפוסי חשיבה שליליים, הקשורים לתחושת חוסר האונים אל מול הכאב, התחושה כי אין כל טעם לנסות לעשות דבר מה, כיוון שהכאב יכול לתפוס אותם בכל רגע ו"להרוס" את הכל, וכן תפיסה שלילית של עצמם כחסרי יכולת לשלוט ולקבוע את מסלול חייהם. מחשבות אלו מובילות לדפוסי התנהגות של הימנעות, הסתגרות, אשר בעצמם מגבירים את הדיכאון והקושי שהאדם חווה, מה שעלול להפוך לטריגר להחמרת הכאב. בטיפול, האדם לומד לזהות את דפוסי החשיבה השליליים והאופן בו הם משפיעים עליו, ולסגל דרכים חדשות, בריאות וחומלות יותר, לחשוב ולתפוס את עצמו ואת העולם. כמו כן, בטיפול נרכשים כלים שונים אשר יכולים לסייע לאדם להתמודד עם מצבי מצוקה, ביניהם כגון מדיטציה, מיינדפולנס, תרגילי הרפיה וטכניקות זיהוי טריגרים.