חרדה כללית (GAD) היא דאגה מוגזמת ותדירה לגבי דברים רבים שעלולים להשתבש בעתיד, הגורמת לאדם מצוקה משמעותית ופגיעה באיכות החיים. אנשים הסובלים מ-GAD מתארים לעיתים קרובות את חייהם כחיים נטולי הנאה ושמחה. הם ממוקדים בדאגה לגבי העתיד הכביכול מסוכן ורווי אסונות ומתקשים לחיות את הרגע. לרוב אנשים עם חרדה כללית חווים את העולם כמקום מסוכן ומאמינים כי לא יוכלו להתמודד עמו, לפיכך עליהם לנסות לצפות איומים אפשריים על מנת להיערך אליהם.
GAD היא הפרעה שכיחה למדי. על פי הדיווח הסטטיסטי הלאומי באנגליה שיעורה באוכלוסיה בכל זמן עומד על כ- 4.4% והסיכוי של אדם לסבול ממנה לאורך חייו עומד על כ- 5%. מנתונים אלו עולה כי חרדה כללית נפוצה יותר מהפרעות חרדה אחרות כגון פאניקה או הפרעה טורדנית כפייתית. הפרעת חרדה כללית נחשבת למצב יחסית כרוני: רק 25% מהסובלים ממנה יחוו הפוגה מלאה אחרי שנתיים ו- 38% יחוו הפוגה מלאה אחרי חמש שנים.
הפרעת חרדה כללית מגדילה את הפגיעות לחרדות אחרות, כך שרבים מהסובלים ממנה סובלים מהפרעה נוספת (או יותר). לרוב, אם ישנן שתי הפרעות חרדה במקביל, בדרך כלל ה-GAD תופיע ראשונה וההפרעות הנוספות יתפתחו מאוחר יותר, ככל הנראה בשל שילוב הקשיים שמתעוררים עקב ה-GAD ודפוסי חשיבה והתמקדות שנמצאים בבסיס הפרעות אלו. כיום נהוג לחשוב כי GAD היא הפרעת חרדה בסיסית, שמשפיעה על כל שאר סוגי החרדות. בהתאם, כשהאדם עובר טיפול מוצלח בהפרעת חרדה כללית, רואים בדרך כלל שיפור גם בקשיים והפרעות הנלווים אליה.
על מנת שתאובחן עם הפרעת חרדה כללית עלייך לחוות דאגות מציקות וחרדה מוגזמת ברוב הימים במשך תקופה של לפחות שישה חודשים. דאגה זו הינה לגבי מספר אירועים ותחומים ולא לגבי אירוע או מצב ספציפי (אם אתה סובל מפחד ספציפי יתכן שאתה סובל מפוביה). בקרב אנשים הסובלים מחרדה מוכללת נושאים שכיחים שמעוררים דאגה הם דאגה לגבי העתיד, דאגה לגבי קשרים עם אנשים אחרים או דאגה לגבי האופן בו אחרים מעריכים את האדם. כך למשל, אדם יכול להיות מודאג מנושאים גלובאלים כמו אסונות טבע, מלחמות והמצב הכלכלי, אך גם לחשוש שהמעסיק שלו לא יהיה מרוצה ממנו, שלא יהנה בחופשה ועוד ועוד.
בנוסף, גם עצם הדאגה יכולה לעורר דאגה, כשהאדם יחשוש מכך שהאינטנסיביות של דאגותיו תפגע בבריאותו, קשריו החברתיים או תחומי תפקוד אחרים ("אם אמשיך לדאוג אגרום לעצמי נזק גופני" או "אם אמשיך לדאוג אנשים לא ירצו להמשיך להיות בקרבתי").
כדי לקבל אבחנה של הפרעת חרדה כללית האדם צריך לדווח לפחות על שלושה מבין הסימפטומים הבאים: חוסר מנוחה, עצבנות, מתח שרירים גבוה, עייפות, קושי בריכוז והפרעות בשינה (קושי להירדם, קושי להישאר ישן או שינה חסרת מנוחה ובלתי מספקת). אדם עם GAD חש חוסר יכולת כללית להירגע, כשלעיתים קיימות גם מחשבות חודרניות החוזרות על עצמן (רומינציות) באשר לנושא מעורר הדאגה, אשר משכן נע ממספר דקות ועד מספר שעות. מבחינה התנהגותית אנשים עם GAD בדרך כלל קופאים כשהם מרגישים שהמצב מאיים עליהם, ואינם פועלים באופן אקטיבי כדי לסיים את המצב (תגובת בריחה) או להתמודד עמו (לחימה). ניתן לומר שעבורם, תחושת חרדה היא משתקת.
דאגה מגיעה אצל אנשים עם הפרעה זו בדרך כלל בצורת מחשבות ולא בצורת דימויים או תמונות. נטייה זו תואמת את העובדה שאנשים החיים עם חרדה או דאגה לרוב אינם נמצאים בקשר חזק עם רגשותיהם או עם הרגע הנוכחי: הם עסוקים יותר במחשבות ופחות משתמשים בעולם הדמיון. ניתן לומר כי הפרעה זו מתאפיינת בחיבור חזק מדי למציאות.
דאגה כרונית מביאה להשפעות גופניות אופייניות כגון מתח שרירים גבוה וחוסר גמישות בפעולת הלב. דאגה משפיעה גם על ההתנהגות: אם אתה חי בתחושה מתמדת של דאגה או חרדה ייתכן שאתה מתקשה לנהוג בספונטניות ולהשתחרר, וכן ייתכן שאתה נוטה לדחות משימות לרגע האחרון. בנוסף ייתכן מאד ואתה נמנע ממצבים שונים אשר מעוררים / מגבירים את החרדה שאתה חש.
