מחלות לב הן קבוצה של מחלות ותסמונות, בהן ישנה פגיעה ביכולת הלב לבצע את תפקידו- הזרמת דם רציפה לכל חלקי הגוף. ישנם סוגים שונים של מחלות לב, המהוות את אחד מהגורמים המרכזיים לתחלואה חמורה ותמותה ברחבי העולם. בעוד שגורמים פיזיים (תורשתיים או כאלו הנגרמים כתוצאה מאורח חיים לא בריא) כגון לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, השמנת יתר ועוד, מציבים את האדם בסיכון לפתח או להחמיר מצב של מחלות לב, גם גורמים נפשיים עשויים לשחק תפקיד מרכזי. הקשר בין גורמים אלו לבין מחלות לב הוא מורכב ורב גורמים.
מצד אחד, ניתן לראות כיצד מצבים של מצוקה נפשית עלולים להוביל לעליה ישירה בסיכון לחלות במחלת לב. התמודדות ממושכת עם דיכאון, חרדה ובעיות נפשיות אחרות, משפיעה לא רק ברמה הנפשית, אלא עלולה לתת את אותותיה גם ברמה הפיזית. חרדה, למשל, מובילה לשחרור מוגבר של קורטיזול (הורמון המופרש במצבי דחק), שגורם לעליה בלחץ הדם. כאשר החרדה הינה ממושכת וכרונית, הדבר עלול להוביל לטרשת עורקים, המהווה גורם סיכון מרכזי למחלות לב.
למצוקה נפשית עלולה להיות גם השפעה עקיפה על הסיכון לחלות במחלות לב. המצוקה הנפשית מביאה עמה תחושה של חוסר כוחות, ערך עצמי נמוך ומוטיבציה נמוכה לטיפול, טיפוח ושמירה על הבריאות. אנשים המתמודדים עם דיכאון, טראומה או מצוקה נפשית אחרת, נוטים לפתח אורח חיים לא בריא הכולל תזונה לא סדירה ולא בריאה, הסתגרות בבית והימנעות מפעילות גופנית, עישון, נטילה לא סדירה של תרופות, ועוד. כל אלו עלולים להוות גורמים המציבים את האדם בסיכון. מצוקה נפשית עלולה גם להחמיר את התוצאות וההשלכות הבריאותיות בקרב אנשים עם מחלת לב קיימת. דיכאון, למשל, הוכח כמגביר את הסיכון לאירוע לבבי בקרב אנשים חולים.
מאידך, גם למחלות לב עלולה להיות השפעה שלילית על בריאות הנפש. התסמינים האופייניים למחלות לב, ביניהם קוצר נשימה, כאבים בחזה ותחושת עייפות, וכן תחושת הפחד המתמשכת מאירוע לבבי או סכנת חיים, עלולים לפגוע באופן בו האדם תופס את עצמו, את יכולותיו, על יכולת התפקוד ואיכות החיים, מה שעלול להוביל התפתחות של הפרעות חרדה ודיכאון.
מכאן, הטיפול המתאים לאנשים המתמודדים עם מחלות לב, צריך לכלול גם התייחסות גם להשפעות ומאפיינים נפשיים. הבריאות הנפשית של אדם קשורה לאופן בו הוא תופס את עצמו ואת העולם, הפרשנות שהוא נותן לאירועים, התחושות והרגשות העולים בו, והאופן בו אלו משפיעים על הבחירות והפעולות שהוא נוקט (או נמנע) ביום יום. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא סוג של טיפול פסיכולוגי המתמקד בשינוי של דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליים אשר מעכבים ופוגעים באדם. עבור אנשים המתמודדים עם (או נמצאים בסיכון לפתח) מחלת לב, CBT יכול לסייע בהפחתת סימפטומים של דיכאון וחרדה, שיפר איכות החיים, קידום אורח חיים בריא והפחתת הסיכון לאירועי לב.
תהליך הטיפול כולל בדרך כלל מספר שלבים. המטופל לומד לזהות את המחשבות וההתנהגויות השליליות המאפיינות אותו, ואת האופן בו הן תורמות למצוקה הנפשית שהוא חווה ומציבות אותו בסיכון מוגבר. למשל, מטופל אשר החרדה שמא יחווה התקף לב גורמת לו להסתגר בביתו ולהימנע מכל פעילות גופנית, לומד לזהות את האופן בו המחשבה הקטסטרופלית ("אסור לי לסכן את עצמי בכל מחיר") מביאה לפגיעה בבריאותו הן בפן הנפשי והן בפן הפיזי, ומסייע לו למצוא מחשבה חלופית אשר מחד נותנת לגיטימציה ומקום לחרדה, אך מאידך מקדמת תפיסה מציאותית ואדפטיבית יותר של המציאות, ומקדמת אותו אל עבר פעולה בריאה. למשל, "אני צריך להתאמן באופן אחראי, הדרגתי ומבוקר על מנת לשמור על בריאותי". בנוסף, המטפל מסייע למטופל לזהות מה הטריגרים אשר מגבירים את הלחץ, החרדה או הדיכאון עבורו, וכיצד הוא יכול להתמודד איתם בצורה יעילה. המטופל לומד אסטרטגיות להתמודדות עם מצבי מתח וחרדה, כמו טכניקות נשימה, הרפיה, מדיטציה ועוד. כל אלו מסייעים למטופל בתהליך השינוי המחשבתי, הרגשי וההתנהגותי, בו הוא לוקח אחריות על חייו ולומד כיצד לחיות חיים בריאים ומספקים, תוך ניהול אחראי של המחלה.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.