אכילה אינטואיטיבית היא גישה מבוססת מחקר במרכזה עומד רעיון הקשב ותשומת הלב לגוף בהקשר של הרגלי אכילה ושמירה על משקל גוף בריא. על פי מודל זה, הדרך הנכונה ביותר לשמירה על בריאות ומשקל גוף תקין, בריא ויציב לאורך זמן, היא ללמוד להקשיב לאיתותים של הגוף אודות שובע, רעב, עודף וחוסר. הגישה של אכילה אינטואיטיבית לא מהווה תוכנית דיאטה או הרזיה, בה האדם נדרש ללכת על פי חוקים קבועים, הנחיות חיצוניות, מגבלות של עשה ואל תעשה, מותר ואסור, עונשים ורווחים. נהפוך הוא, על פי גישה זו, באכילה אינטואיטיבית, האדם לומד להקשיב לגופו כמורה דרך אישי אשר מנחה אותו מה, כמה, מתי ואיך לאכול באופן הנכון, מותאם ובריא ביותר עבורו.
בניגוד לדיאטות נוקשות המעודדות את האדם להגביל את עצמו, לא לאכול מזונות מסוימים, לאכול רק בשעות מסוימות, ובכל תנאי שאינו עומד ב"כללים"- להתעלם מהרעב ולהדחיק את חשקיו, בליבה של האכילה אינטואיטיבית עומדת ההקשבה והכבוד של האדם לגופו ולאופן בו הגוף שלו מסמן לו רעב ושובע. העקרונות בגישה זו הם כי לגוף יש דרכים לאותת ולכוון את האדם כיצד לפעול באופן מקדם בריאות, וכי צריך ללכת עם הגוף ולסמוך עליו, ולא להתנגד לו. כאשר אדם לומד להקשיב לסימנים הפיזיים שהגוף מאותת לו אודות רעב ושובע, ולא לסימנים "המסיחים" הקשורים לרגשות או השפעות סביבתיות, הוא זוכה באפשרות לאכול באופן בריא, מותאם לצרכיו, תוך תחושת חופש, הנאה וסיפוק. אכילה אינטואיטיבית חשובה מכיוון שהיא מקדמת גישה לא שיפוטית וחומלת של האדם לאוכל שהוא אוכל, ומסייעת לאנשים לפתח מערכת יחסים בריאה עם גופם ועם עצמם. כאשר אדם לומד להקשיב לגופו, ועם הזמן נוכח לדעת כי הסממנים הפנימיים שלו מובילים אותו בדרך טובה ובריאה, תחושה הסוכנות, האמון והביטחון העצמי הולכת ומתחזקת.
ישנן דרכים שונות בהן ניתן לתרגל וליישם אכילה אינטואיטיבית.
אשית, הימנעות מ"דיאטות" ו"משטרי תזונה" לסוגיהם השונים, אשר מעבר לכך שמייצרים תקוות שווא בפתרונות קסם ושינויי-בזק, יוצרים עיוות באופן בו האדם מתייחס לגופו ולתחושותיו הפיזיות. באופן שונה לחלוטין מהגישה של דיאטה הקוראת לאדם להתעלם מתחושות של רעב ורצון במזון מסוים, להגביל את עצמו לתפריט מסוים, לאכול רק בזמן מסוים, הגישה של אכילה אינטואיטיבית ממשיגה את הרעב כסממן בריא שיש להקשיב לו ולפעול על פיו.
אכילה אינטואיטיבית כוללת התכווננות וקשב בכל רגע ורגע לאיתותי הרעב והשובע של הגוף. העקרונות הם פשוטים, לכאורה: כשהאדם מרגיש רעב, עליו לאכול, ולהפסיק כאשר הוא מרגיש שבע. יחד עם זאת, מדובר בדרך אותה יש ללמוד ולתרגל- כיצד להקשיב לקולות ואיתותי הגוף? מהי התחושה הפיזית של רעב? כיצד מרגישים כששבעים באופן נוח, ולא רק כשמפוצצים והבטן כואבת? איך מבחינים בין חשק לאכול שמגיע מהראש, לבין רעב ומשיכה לאוכל מסוים שמגיעה מאיתותי הגוף?
אכילה מודעת כוללת תשומת לב לחוויה החושית של האכילה- הטעם, המרקם והארומה של האוכל. על מנת לאפשר זאת, חשוב להקדיש זמן לארוחות, ולנסות להימנע מהסחות דעות כמו טלוויזיה, טלפון או קריאה אשר מסיטים את תשומת הלב והמודעות מהתחושות המעוררות בגוף בזמן האכילה.
בניגוד לדיאטות, אכילה אינטואיטיבית דורשת לשחרר את הרעיון שמאכלים מסוימים הם "טובים" או "רעים", "מותרים" או "אסורים". במקום זאת, בגישה זו יש לכל אדם, בכל רגע, רשות לאכול את כל מה שהוא רוצה, כל עוד הוא נשאר קשוב לגוף שלו ולאופן בו הוא מרגיש.
אכילה אינטואיטיבית דורשת מהאדם להאזין לאותות גופו. כאשר האדם מרגיש רעב, עליו לעבד את האיתות הביולוגי שגופו מסמן, לסמוך על גופו ולספק לו את האוכל לו הוא זקוק. כאשר אדם מתעלם מאיתותי גופו ומגיע למצב של רעב קיצוני, קשה מאד וכמעט בלתי אפשרי לאכול באופן מודע, קשוב או מתון. בנוסף לכך על האדם לכבד גם את תחושת השובע שלו. לוקח זמן עד שמתפתחת היכולת לשים לב לאופנים השונים בהם הגוף מסמן על שובע, ועד אז, מומלץ לעצור בזמן האכילה לשאול את עצמנו- מה הן התחושות בגופי?
אכילה אינטואיטיבית כרוכה בטוב לב וחמלה כלפי עצמך, גם כאשר התנהגות האכילה שלך אינה תואמת את הציפיות שלך. זכרו שאכילה אינטואיטיבית היא תהליך, וזה בסדר לעשות טעויות או נסיגות בדרך. התייחסו לעצמכם באותה חסד וחמלה שהייתם מציעים לחבר.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.
