אין זה סוד שעולם העבודה השתנה ב-20-30 שנה האחרונות. בילדותי בין 14-16 העיר הייתה שוממת למדי, כיוון שחנויות ומשרדים רבים היו סגורים בצהריים, וחזרה הביתה בשעה 19 מהעבודה נחשבה מאוחרת במיוחד. כיום הנורמה שונה, ובמרבית התחומים מי שרוצה להתקדם, או אפילו סתם להתפרנס – צריך לעבוד שעות ארוכות.
שעות העבודה הארוכות נועדו כביכול להספיק יותר, אך נראה שמעבר לכך, יש להן לעיתים ערך בפני עצמן, והן מראות על מסירות לעבודה. זכור לי עובד שסיפר כי יציאה מהעבודה ב-19 נחשבת חריגה ודורשת הסבר, גם כשברור לכולם שאין עבודה, וכי ברור שצריך להישאר עד 20, 21 או יותר מספר פעמים בשבוע. כיוון שהוא ושאר העובדים ידעו ששעת סיום העבודה מאוחרת ואינה תלויה בתפוקה, הם הורידו הילוך בעבודה, ובילו זמן רב בשיטוט באינטרנט, צ'אטים וכן הלאה.
כמובן שיש מחיר להתנהלות זו במישורים רבים, החל מאיכות העבודה ועד השפעות על זוגיות ומשפחה והגבלת ההתקדמות של נשים בעבודה. הפעם נדון בהשפעה של שעות עבודה ארוכות על מצב הרוח. ממספר מחקרים שבחנו אלפי אנשים לאורך שנים עולה כי שעות עבודה רבות מגבירות סיכון לדיכאון והפרעות חרדה שונות, כשנשים פגיעות לכך יותר מגברים. לא מדובר בשעות נוספות מדי פעם, אלא בשבוע עבודה המונה מעל 55 שעות עבודה בשבוע באופן עקבי.
הקשר בין שעות עבודה רבות לחרדות ודיכאון יכול לנבוע ממקורות שונים, כשאצל כל אדם יכול להיות תמהיל שונה של גורמים:
1. מתחים הנובעים מעצם העבודה
דרישות העבודה יכולות לעורר מתח: משימות מורכבות, צורך להוכיח את ערכך, דייד- ליינים ועוד. פעמים רבות ככל שנמצאים בעבודה שעות רבות יותר צריך להתמודד עם יותר מצבים מעוררי מתח וחרדה.
2. מתחים הקשורים ליחסים בין אישיים בעבודה
קונפליקטים עם עובדים אחרים או עם מעסיקים או מועסקים, התנהלות מול לקוחות, אינטריגות ואינטרסים, או פשוט קושי להסתדר חברתית עם עובדים אחרים יכולים לעורר מתח רב. מצבים אלו יכולים להיות קשים במיוחד לאנשים המתקשים להביע עצמם בצורה אסרטיבית, לאנשים עם חרדה חברתית או לביישנים במיוחד.
3. איפה הכיף?
שעות עבודה רבות מצמצמות את הזמן הפנוי ואי אפשר להספיק לעשות את מה שרוצים בזמן הקצוב שעומד לרשותנו. הזמן שאנחנו מקדישים למפגשים עם חברים, ספורט, יציאה לפאבים או מסיבות, טיולים או כל דבר אחר שאנחנו אוהבים לעשות מצטמצם. מיעוט פעילויות מהנות מגביר סיכון לדיכאון, ואפשר להניח שהלחץ להספיק לעשות דברים בזמן קצר וג להספיק לנוח, מגבירים פגיעות לחרדה.
4. אורח חיים בריא
בהמשך לסעיף הקודם, הגוף זקוק לתזונה נכונה, שעות שינה מספקות, פעילות גופנית, חשיפה לשמש ועוד אם ברצוננו שהוא להרגיש טוב. הדבר נכון במיוחד כשאנחנו דורשים הרבה מעצמנו. למרבה הצער, כשעובדים שעות ארוכות, קשה לשמור על איזון ולזכור לאכול ולישון כמו שצריך. חסכים אלו עלולים להוביל לפגיעה במצב הרוח ולתחושת מתח או חרדה מתמשכת.
5. פגיעה ביחסים חברתיים/זוגיות/משפחה
וגם בהמשך לסעיף 3, כשאין יותר מדי זמן יחסים בינאישיים יכולים להיפגע. כמובן שהתרחקות בזוגיות או ריבים תכופים, זמן מועט מדי עם הילדים וכן הלאה יכולים לעורר חששות, רגשות אשמה ורגשות נוספים שמהווים מצע נהדר להתפתחות חרדות או דיכאון.
אם המצב שתואר מוכר לכם, חשוב לדעת שאתם לא חסרי אונים ויש הרבה דברים שאתם יכולים לעשות – גם אם כרגע זה לא נראה לכם כך. חשיבה יצירתית והכרה ביכולת של שינויים קטנים להשפיע באופן דרמטי על החיים יכולות לאפשר לשנות את המצב, או להתמודד עמו בצורה טובה יותר. בשבוע הבא נציע הצעות לשיפור, אך כמובן שאתם מוזמנים לחשוב ולמצוא דרכים נוספות שיתאימו לאישיות ולאורח החיים שלכם.
