חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המתאפיינת בחשש ניכר ממצבים חברתיים שונים או מביצוע פעולות בפומבי (למשל דיבור מול קהל, אכילה בפני אחרים). הפחד העיקרי הקשור בחרדה חברתית הוא מפני הערכה שלילית מצד הזולת.
אדם הסובל מחרדה חברתית חושש לנהוג באופן שיביך אותו, ומגלה קושי להיות במרכז תשומת הלב שמא "חולשותיו" ייחשפו לעיני כול, והוא יוערך באופן שלילי על ידי הסביבה. הפחד עצמו עלול לגרום לתוצאות בלתי רצויות ולהתהוותו של מעגל קסמים מרושע. למשל אדם המפחד שלא יצליח לדבר עם בת זוג פוטנציאלית, או שיסבול "מבלקאאוט" במהלך ריאיון עבודה, עשוי לחוות ירידה ממשית בתפקודו ב"רגע האמת", ולהגשים הלכה למעשה את הפחד הראשוני שלו.
כך, נטייה להימנעות, ציפיה לתוצאות שליליות, רגישות יתר לאותות הזולת ביחס לדחייה ואף אמונה כי תפקוד לקוי במעט בסיטואציות חברתיות יוביל לכישלון חברתי נחרץ ולקץ התקוות החברתיות, עשויים (באופן לא מפתיע) לגרום ללשונו של אדם לדבוק לחיכו בשיחה חשובה, או לרוקן את מוחו בשעת מבחן חשוב.
במידה ואת או אתה חוששים מלהיות נתונים להערכה של אחרים במצבים כמו היכרות ראשונית או אינטראקציות עם גורמי סמכות בעבודה, מתקשים לדבר בפומבי או אף לאכול או לכתוב בפני אחרים, מרגישים את הדופק מטפס מעלה לפני שיחת טלפון שעליכם לבצע, כדאי לשקול טיפול. חרדה חברתית הינה תופעה נפוצה, מחקרים מראים שכ12.1% אחוז מהאוכלוסיה יסבלו מחרדה חברתית בזמן כלשהו במהלך החיים. רבים סובלים בשקט במשך שנים רבות עד שהם פונים לטיפול, חרף פגיעה בתפקודים חשובים בתחומים חברתיים, זוגיים ותעסוקתיים.
קיימים טיפולים שונים לחרדה חברתית. מחקרים מצביעים על כך שהטיפולים היעילים ביותר לחרדה חברתית הינם קוגניטיבים – התנהגותיים (פרטניים וקבוצתיים) ותרופתיים. לעיתים החרדה חברתית היא עיקשת ואז ניתן לשלב טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שילוב זה נחשב יעיל ביותר. משפחת התרופות הנפוצה ביותר לטיפול בחרדה חברתית כיום הינה SSRI "מעכבי קליטה חוזרת בררנית של סרוטונין". תרופות ממשפחה זו מעלות את ריכוז המוליך העצבי, סרוטונין, במוח.
מספר מחקרים מצביעים על כך כי לסובלים מחרדה חברתית יש רמות נמוכות של סרוטונין. וישנם מחקרים המצביעים על כך כי זהו אחד הגורמים המשפיעים על היווצרותה של הבעיה מלכתחילה. לפיכך, העלאת רמות הסרוטונין מסייעת להפחתת הסימפטומים, מאפשרת תחושת הקלה, ומעלה את היכולת לשיתוף פעולה עם הטיפול, הכולל חשיפה לסיטואציות מהן האדם חושש.
אסציטלופרם, הידועה יותר בשמותיה המסחריים ציפרלקס ואסטו, שייכת לקבוצת התרופות מסוג SSRI. היא מאושרת על ידי ארגון ה FDA (ארגון המזון והתרופות האמריקאי) לטיפול בהפרעת חרדה חברתית. היא נמצאה כיעילה בהפחתת סימפטומים של חרדה ושל דיכאון הכרוך בהפרעה, בוויסות מצב הרוח ובהנאה. מחקר רחב היקף משנת 2016, שסיכם גוף ידע מצטבר אודות טיפול באסציטלופרם עבור הסובלים מחרדה חברתית, הראה כי טיפול באסציטלופרם יעיל ושיפר באופן משמעותי ביחס לקבוצת ביקורת את הסימפטומים מהם סבלו המטופלים.
אסציטלופרם הינה תרופה הבטוחה לשימוש. תרופה זו מצוייה בשימוש בקרב מיליוני בני אדם בארץ ובעולם, אינה יוצרת תלות פיזית (אינה ממכרת), ואינה גורמת לתופעות לוואי שאינן הפיכות. תוך התייעצות עם רופא, ניתן להחליט להפסיק את התרופה בכל שלב. מבחינה זו, בטיחות השימוש בתרופה, מאפשרת לסובלים להתנסות בה, מבלי לשלם על כך מחירים שאינם הפיכים. כך, גם כאלו החוששים מנטילת תרופות יכולים לבחון את יעילותה עבורם. אכן, מידע מקופות החולים בארץ מאשש כי בכל שנה, יותר ויותר אנשים בארץ נוטלים טיפול תרופתי כדי לסייע לעצמם במצבים שונים של חרדה וביניהם חרדה חברתית.
תופעות הלוואי של התרופה נחשבות לקלות יחסית ומופיעות אצל בערך כ 20% מהמשתמשים בתרופה. בשבועות הראשונים לנטילת התרופה, יכולים להופיע בין היתר כאבי ראש, יובש בפה, עייפות, שלשול או הזעת יתר. תופעות אלה חולפות או פוחתות בשימוש מתמשך בתרופה. בנוסף, התרופה עשוייה לגרום לחשק מוגבר לאכילת מתוקים, אך אינה משמינה כשלעצמה.
כלומר, עלייה במשקל אינה תופעת לוואי ישירה של התרופה, והיא ניתנת לנטרול על ידי בקרה פשוטה. תופעת לוואי נוספת עשויה להיות קשורה לירידה בחשק המיני אצל נשים, ושפיכה מאוחרת אצל גברים. שכיחות תופעת לוואי זו אינה גבוהה, אך היא עשויה להפריע מאד לנוטלים את התרופות. הניסיון הקליני מראה, שהתייעצות עם הרופא המטפל, עשויה להפחית מאד ואף לנטרל תופעות לוואי אלה, שיש להן כיום פתרונות שונים.
השפעתו החיובית של האסציטלופרם על חרדה חברתית ניכרת רק כעבור מספר שבועות. על מנת להנות ממלוא ההשפעה של התרופה על הסובל מחרדה חברתית להמתין כחודשיים-שלושה. כלומר, באופן מתסכל למדי, התרופה בימים הראשונים ואפילו בשבועיים הראשונים, יוצרת תופעות לוואי (קלות אמנם, אך עדיין לא נעימות במיוחד) ואינה משפיעה עדיין באופן חיובי על הסובל. באופן פרדוקסלי, בימים ובשבועות הראשונים לשימוש, היא יכולה אפילו להחמיר את החרדה החברתית, ודבר זה מהווה מבחינה רפואית אינדיקציה חיובית לכך שהיא עתידה לסייע לסובל.
דבר זה עשוי לגרום לאנשים רבים להפסיק ליטול את התרופה, עוד לפני שנהנו מיתרונותיה. על כן חשוב מאד לעמוד בקשר הדוק עם הרופא המטפל בתחילת הדרך – גם כדי לוודא שלא מדובר בהחמרה קיצונית בחרדה או במצב רוח, וגם כיוון שליווי רפואי ובקרה רפואית מסייעים במידת הצורך להתמיד את הזמן הנחוץ על מנת לקבוע אם התרופה יעילה.
אסציטלופרם ביחס לתרופות אחרות ממשפחת הSSRI, הינה בעלת הסלקטיביות הגבוהה ביותר לעיכוב הקליטה מחדש של הסרוטונין. עובדה זו מציבה את תרופה זו במקום גבוה במדד יעילותה. כמו כן, ביחס לתרופות אחרות ממשפחת הSSRI היא נחשבת לבעלת השפעה חיובית מהירה יחסית ובעלת מיעוט תגובות בין תרופתיות.
אסציטלופרם נרשמת הן על ידי רופאי משפחה והן על ידי פסיכיאטרים מטפלים. היא מגיעה בצורה של טבליות, הקיימות בשוק במינונים של 5, 10 15 מיליגרם. המינון המתאים עבורך נקבע על ידי הרופא המטפל. חשוב לדווח לו על ההיסטוריה הרפואית המלאה, ועל תרופות נוספות שנוטלים. התרופה מצוייה בהנחה בהסדרים ובבתי מרקחת של הקופה.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.
