קללה סינית עתיקה אומרת "שתחיה בזמנים מעניינים "*. ואכן, זמנים של שינויים ואירועים, גם אם הם חיוביים, יכולים להיות מלחיצים מאוד. לזמנים אלו יכול להיות מחיר מיידי, בדמות מתח נפשי, עצבנות, קשיי שינה, חרדות שונות ועוד, וגם מחיר בטווח הארוך – הגברת הסיכון לפגיעה בבריאות. ב-1967 הפסיכיאטרים תומס הולמס וריצ'ארד ראיי החלו לחקור את הקשר בין אירועים מלחיצים למחלות. בשני מחקרים הם בדקו אלפי אנשים שחלו ומיפו איזה אירועים מלחיצים היו בחייהם, וההיפך – עקבו אחר אלפי אנשים לאורך זמן ובדקו איזה אירועים הם עברו ומי מהם חלה. ממחקרים אלו הם בנו סקאלה, הנקראת סולם הלחץ של הולמס וראיי. לפי המחקרים הם נתנו ציון למספר גדול של אירועים משני חיים, וסכום הנקודות של כל האירועים שהאדם עבר בשנה האחרונה יכול לתת הערכה לסבירות שיחלה.
איזה אירועים גורמים ללחץ גבוה?
באופן לא מפתיע, האירוע שגורם ללחץ הגדול ביותר ולקשיים להתגבר על הדיכאון הוא מוות של בן או בת זוג. אך האם הייתם חושבים שחתונה נמצאת במקום גבוה, מיד אחרי מוות של בן משפחה קרוב ופציעה או מחלה של האדם עצמו? הריון, משכנתא, צאצא חדש במשפחה – כל אלו מדורגים במקומות גבוהים. אירועים נוספים שנראים חיוביים כמו חופשה או סיום לימודים יכולים לגרום למתח, וכך גם שינויי הרגלים שיכול להיות מבחירה ורצון – למשל שינויים בתזונה או בתחביבים. אומנם אין די באירועים אלו כדי להגביר את הסיכון למחלה, אך מספיק שיתווסף אירוע שלילי אחד כדי להטות את הכף ולשים אתכם בקבוצת סיכון. ובקצה אחר – מה הייתם מהמרים שיוביל ליותר לחץ, מוות של חבר קרוב או קשיים בתפקוד המיני?
איך להתמודד עם אירועים מעוררי לחץ?
אין כמובן אפשרות לשלוט על כל האירועים בחייכם. אתם או אנשים קרובים עלולים לחלות, קשרים רומנטיים עלולים להסתיים, אתם עלולים לחוות סכסוכים בעבודה גם אם אתם בסדר גמור וכן הלאה. יש אירועים שנמצאים בשליטתכם אבל לא תרצו להימנע מהם – למשל יכול מאוד שתרצו להתחתן, לשנות עבודה או לעבור דירה כיוון ששינויים אלו הם חיוביים ורצויים מבחינתכם גם אם הדבר מוביל למתח. אינכם יכולים להשפיע על האירועים, אך כן יכולים להיות מודעים לכך שהם גובים מחיר ולחשוב איך להתמודד עמם בצורה הטובה ביותר.
מודעות
הצעד הראשון בהתמודדות טובה הוא מודעות. מודעות לכך שאירועים אלו עלולים להוביל למתח שיכולות להיות לו תוצאות שליליות מבחינתכם מאפשרת לכם להתכונן לכך. אל תנסו להיות גיבורים מדי ולהתעלם מהלחץ. במקום, שימו לב לאירועים שמתרחשים בחייכם וחשבו האם הם מובילים למתח ועומס מוגברים.
חלוקת משימות
אם מספר אנשים נוגעים לדבר, חשוב לחלק את העומס. אם בן משפחה חולה וזקוק לתמיכה ועזרה פרקטית (למשל לקחת אותו לפגישות עם רופאים), עשו ישיבה של הנוגעים בדבר (גם מיילים או וואטסאפ הן אפשרויות טובות) וחלקו את המשימות ביניכם. אפשר לבקש עזרה גם מאנשים שאינם קשורים לנושא. ניקח למשל תכנון חתונה – אפשר לבקש מאנשים קרובים לסייע לכם לעשות סקר טלפוני ראשוני של מקומות, להתייעץ לגבי עיצוב הזמנות, לסייע בטלפונים לאישור הגעה ועוד.
תמיכה רגשית
גם אם אי אפשר לעזור לכם קונקרטית, לדבר על הקושי עם אדם אוהד יכול לעזור בהפחתת המתח הנפשי. יש אפשרויות רבות לקבלת תמיכה, כשלכל אחד יש אפשרויות שמתאימות לו יותר. יש שיעדיפו לדבר עם אדם קרוב שחווה את המצב בעצמו, אחרים ירצו לדבר עם חבר טוב בין אם הוא עבר זאת בעצמו או לא, ואחרים ירגישו נוח יותר בקבוצת תמיכה. בלי קשר לסוג התמיכה שאתם מעדיפים, חשוב שמקור התמיכה אכן יהיה כזה, כלומר, יתן לכם את התמיכה שאתם זקוקים לה. למשל, אם אתם מחפשים אוזן קשבת, יכול להיות שיהיה לכם קשה למצוא אותה אצל חבר שנוטה להציע פתרונות פרקטיים. חשבו איזה סוג תמיכה אתם מחפשים ומי יכול לתת אותו בצורה הטובה ביותר. בכל מקרה, שימו לב שאינכם פונים לאדם ביקורתי ששיחה עמו תגרום לכם להרגיש רע יותר.
תמיכה מקצועית
אם אפשרויות התמיכה שזמינות לכם אינן עונות לצורך, או שאתם מרגישים שאתם זקוקים ליותר מכך, כדי לשקול פנייה לפסיכולוג או איש מקצוע אחר מתחום בריאות הנפש. לעיתים אפשר לפנות לפסיכולוג "כללי", פעמים אחרות עדיף לפנות לפסיכולוג שמתמחה בתחום ספציפי. כך למשל, אם אתם או אדם קרוב מתמודדים עם מצב רפואי, כדאי לשקול פנייה לפסיכולוג רפואי שהינו בעל ניסיון בהתמודדות עם מחלות כרוניות, מכיר את השלכות המחלה ואת האתגרים בהתמודדות עימה, את ההשלכות על הסביבה ואת האתגרים שבהתמודדות עם מערכת הבריאות. פסיכולוג זה יוכל לסייע לכם הן בצורה פרקטית והן בהתמודדות הרגשית. אם פיתחתם התקפי חרדה עקב המצב, כדאי לשקול פנייה לפסיכולוג קוגניטיבי התנהגותי הבקיא בטיפול בהתקפי חרדה וכן הלאה.
דאגה לעצמכם
בעיתות משבר אנו נוטים לעיתים להזניח את גופנו ונפשנו. דאגו לישון ולאכול כמו שצריך, ולעשות פעילות פיזית אם אפשר. בזמנים אלו חשוב יותר מתמיד לעשות דברים שגורמים לכם להרגיש טוב: לפגוש חברים, לעשות מסאג', לעשות קניות, לראות סדרה שאתם אוהבים – כל אחד ומה שמשמח אותו. הקפידו להמשיך לעשות פעילויות מהנות שאתם עושים בשגרה, ואף הוסיפו דברים שאתם בדרך כלל לא נותנים לעצמכם – אתם זקוקים לכך יותר מתמיד.