כשליש מהאנשים הסובלים מדיכאון אינם מגיבים לטיפול התרופתי הקיים. היות ושיעור הדיכאון נמצא בעלייה מתמדת והוא מהווה אחד הגורמים המרכזיים לחוסר תפקוד כיום, הצורך למצוא טיפולים מועילים חדשים דוחק. אחד הכיוונים שנבדקים בשנים האחרונות הוא קטמין, חומר הפועל על הנוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) גלוטומט, ולא על סרוטונין, כפי שעושות רוב התרופות המשמשות לטיפול בדיכאון כיום.
קטמין הוא סם הרדמה הידוע גם כסם מעורר הזיות ו"סם האונס". משנת 2000 נמצא במחקרים שונים כי סם זה מסייע לשפר דיכאון במקרים בהם תרופות מקובלות לדיכאון לא הצליחו לסייע. תועלת חשובה נוספת של סם זה היא שהשיפור הינו מיידי, בניגוד לטיפולים תרופתיים אחרים בדיכאון שמשפיעים כעבור מספר שבועות ואף חודשים. אולם, כיוון שקטמין גורם להזיות, לא ניתן לדעת אם השיפור במצב הרוח נובע מהן או מאפקט אחר של הסם. כמו כן, הפוטנציאל הגבוה להשתמש בסם לרעה מוביל לכך שבעייתי להשתמש בו.
צוות חוקרים שבראשם ג'רארד סנאקורה מאוניברסיטת יל ומייק קוווירק מחברת התרופות אסטרה-זנקה חיפשו פתרון שיאפשר ליהנות מהיתרונות של קטמין בטיפול בדיכאון אך ללא הבעייתיות שבסם, ולצורך כך בחנו את ההשפעה של לניקמין, תרופה לאפילפסיה שפועלת על קולטנים מוחיים שגם קטמין פועל עליהם.
במחקר השתתפו 152 אנשים עם דיכאון מתון עד חמור, שהשתמשו בעבר בטיפולים תרופתיים שונים לדיכאון ולא חל שיפור משמעותי במצבם. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות – קבוצת הניסוי בה ניתן לניקמין 3 פעמים בשבוע, ווקבוצת ביקורת בה ניתן פלסיבו (כדור דמה שאין לו אפקט ממשי, כך שכל שינוי במצב נובע משינויים פסיכולוגים שנובעים מכך שהאדם מניח שהוא נמצא בטיפול וממשתנים פסיכולוגים אחרים), נוהל שמאפשר להבחין בין אפקט ממשי של התרופה לאפקט פסיכולוגי. נמצא שיפור מובהק ברמת הדיכאון כעבור שבועיים – שלושה שבועות, ושיפור זה נמשך גם שבועיים לאחר סיום הטיפול. תופעת הלוואי היחידה הייתה סחרחורת. החוקרים משערים כי ללניקמין לקח יותר זמן להשפיע כיוון שחלק מהנבדקים במחקר השתמשו בתרופות אחרות. במחקר התחלתי בו השתתפו 34 נבדקים שלא לקחו תרופות נוספות השינוי היה מהיר יותר.
יש צורך במחקרי המשך שיבחנו את השפעת הלניקמין בשימוש ארוך טווח, ויבחנו בצורה מדויקת יותר את זמן ההשפעה שלו. במידה וימצא כי יש התרופה מסייעת בטיפול בדיכאון בקרב אנשים שלא הגיבו לטיפולים אחרים, מדובר בחדשות מסעירות, היות וכאמור, כשליש מהסובלים מדיכאון לא מגיבים לטיפול התרופתי הקיים, וב-50 שנים האחרונות לא נמצאו תרופות חדשות יעילות לדיכאון.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.
