ואבן – אוקסזפאם

מבוא:
ואבן היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים. היא משמשת לטיפול בחרדות, דיכאון עם מאפיינים חרדתיים והפרעות שינה. היא משמשת גם לגמילה מאלכוהול ומסמים מסוימים, בין השאר משום שהיא נחשבת לפחות ממכרת ביחס לרוב הבנזודיאזפינים. יחד עם זאת, לואבן פוטנציאל התמכרות לא מבוטל.

לאור זאת, בהפרעות חרדה ודיכאון, עיקר השימוש בה מוגבל ל- 2-4השבועות הראשונים של הטיפול. הטיפול ארוך הטווח במקרים אלה כולל לרוב SSRIs\SNRIsו/או טיפול פסיכולוגי כ-CBT. ישנם כ-2-4 שבועות בטרם האפקט המיטיב של טיפולים אלה מופיע. בנוסף, בתחילת הטיפול ב- SSRIs\SNRIs עלולות להופיע תופעות לוואי כגון חרדה או קשיי שינה. על מנת להתמודד עם קשיים אלה ניתן להשתמש בואבן עד לתחילת השפעת הטיפול והיעלמות תופעות הלוואי. למרות זאת במצבים של חרדה ו- OCD לרוב אנו לא ממליצים על קו טיפולי זה ואם המטופל יכול לשאת את החרדה, זהו לרוב קו טיפולי עדיף.

כיצד התרופה פועלת:

ואבן, ככל שאר הבנזודיאזפינים, פועלת בעיקר על קולטנים של מוליך עצבי בשם "GABA". GABA מדכא את הפעילות המוחית וכך יוצר אפקט מרדים ומרגיע. ואבן נקשרת לקולטנים של GABA וגורמת לפעילות מוגברת שלהם בכל פעם ש- GABA נקשר אליהם. כך ואבן מחזקת את האפקט של ,GABA משרה רוגע ומסייעת בשינה.
בנוסף, לואבן פעולה ייחודית המדכאת מעט הפרשה של סטרואיד בשם קורטיזול, המופרש ביתר בזמן דיכאון.

מינון:

חרדה ודיכאון: במחלה קלה-בינונית המינון המקובל הינו 10-15מ"ג כל 6-8שעות, ובמקרים קשים יותר 15-30מ"ג כל 6-8שעות. ואבן מתאימה גם לטיפול בילדים (מגיל 6 ומעלה).
גמילה מאלכוהול: 15מ"ג 3 פעמים ביום.

תופעות לוואי:

לבנזודיאזפינים מעט תופעות לוואי, והקיימות נחשבות לקלות יחסית. תופעות הלוואי הנפוצות של ואבן כוללות: עייפות, בלבול, בעיות זיכרון, דיכאון, סחרחורת, בעיות שיווי משקל ועצבנות.
ואבן עלולה לפגוע בעובר. לכן היא לא מומלצת לשימוש בהריון והנקה. עם זאת, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל בכל מקרה לגופו, משום שלעיתים התועלת בטיפול עולה על הסיכון לעובר.
מומלץ שלא לנהוג תחת השפעת ואבן. כמו כן יש להיזהר בעת שימוש באוכלוסייה המבוגרת עקב סיכון לנפילות ולפגיעה קוגנטיבית.

התמכרות

ואבן פחות ממכרת ביחס לרוב הבנזודיאזפינים. ככל הנראה משום שעוצמת פעילותה נמוכה יותר וששיא השפעתה מופיע לאחר 8-12 שעות ולא מייד.
אף על פי כן, ואבן עלולה להיות ממכרת. לכן מטופלים המתמודדים עם התמכרויות שונות, כאלכוהול וסמים, צריכים לנקוט משנה זהירות בטרם יבחרו בה כטיפול.
לואבן שתי פעולות מרכזיות – מרדימה ומרגיעה. עמידות לאפקט המרדים מתפתחת מהר יותר מלאפקט המרגיע – תוך שבועות בודדים לעומת תוך חודשים. לאחר התפתחות העמידות המטופלים חשים צורך במינון גבוה יותר של ואבן, לעיתים לצד חוויה מחודשת של התסמינים מהם סבלו טרם הטיפול. לכן ממליצים על טיפול קצר טווח של עד 2-4 שבועות, המשמש כגשר טיפולי עד לתחילת ההשפעה של הטיפול הקבוע. לאחר מכן ניתן לרדת במינון באופן הדרגתי.
במידה ומפתחת תלות בואבן, יש להתחיל בתהליך גמילה – ירידה איטית במינון תוך ליווי פסיכולוגי צמוד של המטופל.

כשנטילת התרופה מופסקת בחדות, עלולים להופיע תסמיני גמילה. עוצמתם ומשכם עולים ככל שהטיפול ארך זמן רב יותר והיה במינונים גבוהים יותר. תסמיני הגמילה כוללים: פרכוסים, הזיות, שינויי התנהגות, רעד, כאבי בטן, רעד בשרירים, ירידה במצב הרוח וקשיי שינה.

סיכום:

ואבן מהווה טיפול טוב, כמעט ללא תופעות לוואי, להפרעות חרדה, דיכאון וקשיי שינה. היא בעלת פוטנציאל התמכרות נמוך ביחס לשאר הבנזודיאזפינים, אך הוא עדיין קיים. לכן היא מומלצת בעיקר כגשר טיפולי כאשר מתחילים לטפל בהפרעות חרדה ובסוגים מסוימים של דיכאון.

ביבליוגרפיה:

1. Singh R, Abdijadid S. Oxazepam. StatPearls [Internet]. 2020 May 29.
2. Howland RH. Oxazepam for the Treatment of Substance Abuse and
Depression: Is it Appropriate?. Journal of psychosocial nursing and mental
health services. 2016 May 3;54(5):21-4.
3. Ashton CH. Benzodiazepines: How they work and how to withdraw. The
Ashton Manual, Aug. 2002 Aug.
4. Ashton H. The diagnosis and management of benzodiazepine dependence.
Current opinion in Psychiatry. 2005 May 1;18(3):249-55.
5. Longo LP, Johnson B. Addiction: Part I. Benzodiazepines-side effects, abuse
risk and alternatives. American family physician. 2000 Apr 1;61(7):2121.
6. Griffiths RR, McLeod DR, Bigelow GE, Liebson IA, Roache JD, Nowowieski
P. Comparison of diazepam and oxazepam: preference, liking and extent of
abuse. Journal of Pharmacology and Experimental Therapeutics. 1984 May
1;229(2):501-8.

​