אחת מהתופעות הנפוצות ביותר בקרב אנשים העוברים סוגים שונים של ניתוחים, ברמות מורכבות שונות, הם שינויים אשר מתחוללים בגוף, ועלולים להמשיך ולהשפיע על האדם למשך תקופה. פעמים רבות ההשפעות הגופניות העוקבות לניתוח נמשכות זמן רב לאחר תום הניתוח, תהליך ההחלמה ואף השיקום הגופני הממוקד. למשל, אישה אשר עוברת ניתוח לכריתת שד בעקבות גילוי של גידול סרטני. מצבה של האישה מושפע מההצלחה ה"רפואית" של הניתוח- הסרת הגידול, אך לא רק. לאחר ניתוח, אנשים רבים סובלים מכאב ומוגבלות פיזית לתקופה ממושכת. חוויה גופנית זו משפיעה אחרת על אנשים שונים, ותלויה במידה רבה באופן החשיבה, התפיסה והאמונות דרכם שופטים אנשים את המציאות. למשל, במקרה בו אדם שרוי בחרדה ובדאגה רבה, כל כאב פיזי עלול להעלות אצלו מחשבות קטסטרופליות אודות האפשרות כי דבר מה לא תקין בגופו, והוא עלול למצוא את עצמו ב"לופים" שליליים בהם כל כאב שהוא חש מקבל משמעות קטסטרופלית ומסוכנת, מה שמגביר את תחושת החרדה והדריכות, אשר בעצמן מגבירות את הנטייה שלו לפרש כל תחושה של כאב כסימן הרה אסון, וכן הלאה. במצבים אלו, אנשים נוטים לחוות תחושות מוגברות של חרדה, וכן תחושת חוסר אונים ותסכול ממצבם. לעומת זאת, מצב בו אדם מקבל את הכאב לאחר ניתוח כחלק נורמלי מתהליך ההחלמה, עשוי לאפשר לו להשתמש בכוחות שלו על מנת להסיח את דעתו מהכאב, או לחילופין לנחם את עצמו כי מדובר בתחושות טבעיות שיחלפו מעצמן.
תופעה "לוואי" נוספת של ניתוחים, היא השינוי והפגיעה ברמה האסתטית. ניתוחים רבים כוללים פגיעה בנראות של הגוף- לעיתים מדובר בחתכים או תפרים זמניים, ולעיתים הפגיעה האסתטית כוללת כריתה של איברים או שינויים קבועים במראה האיבר שנותח. כך או כך, מחקרים שונים מראים כי בתקופה שלאחר ניתוחים, אנשים רבים סובלים מירידה בדימוי הגוף, בביטחון העצמי, לצד עליה ברגשות של בושה, חרדה וביקורת עצמית, ונטייה מוגברת לחוות סימפטומים דיכאוניים.
מעבר להשפעה על המצב הנפשי של האדם, לעלייה ברגשות שליליים וסימפטומים נפשיים עלולה להיות השפעה גם על מצבו הפיזי. מחקרים שונים מראים כי קיים קשר בין המערכת החיסונית ויכולת השיקום של הגוף לאחר מצבים של טראומה גופנית, כמו למשל ניתוח, לבין המצב הנפשי. מצב נפשי ירוד, מקושר עם איכות נמוכה וקצב איטי יותר של שיקום, ופעילות ירודה יותר של המערכת החיסונית. על כן, ניתן לראות כי המצב הנפשי הוא לא רק גורם אשר עלול להיפגע בעקבות ניתוחים, הוא עצמו מהווה גם גורם משמעותי המשפיע על איכות תהליך ההחלמה מהניתוח.
על אף שתהליך ההחלמה מניתוחים ממוקד באופן טבעי בפן הפיזי, בהתאוששות והשיקום של הגוף, חשוב לזכור ולהבין כי גם לתהליכים המתחוללים בנפשו של האדם בתקופה שלאחר הניתוח יש השפעה רבה, הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה הגופנית.
אחד הטיפולים המותאמים להתמודדות עם מצבים אלה, הוא טיפול CBT (טיפול קוגנטיבי התנהגותי). בתהליך הטיפולי, המטופלים לומדים על האופן ההדדי והמעגלי בו הנפש משפיעה על הגוף במצב הרפואי עמו הם מתמודדים, כיצד הקשיים בגופם מובילים לשינויים מחשבתיים ורגשיים אשר גם הם מסבים להם סבל רב, מה הם הטריגרים המובילים לעליה במתח נפשי, וכיצד להימנע מהם. הטיפול ממוקד בזיהוי ושינוי של דפוסי חשיבה ואמונות שליליות אשר מובילים לדפוסי התנהגות לא אדפטיביים. למשל, האדם לומד לזהות כיצד אמונה כמו "הגוף שלי חולה ואני צריך לא לזוז כדי לא לעשות נזק", מובילות להתפתחות של דפוסי הימנעות קיצוניים מפעילות ותנועה, אשר בסופו של דבר מגבירים את הכאב, מעכבים את ההחלמה, וכן פוגעים באדם ברמה הנפשית- מובילים לבידוד חברתי, תחושת חוסר ערך ודיכאון. בתהליך הטיפולי, המטופל לומד כיצד להחזיר לחייו את תחושת השליטה על עצמו, על גופו ועל חייו, מתוך הכרה גם במגבלות ובחלקים עליהם אין לו שליטה.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.
