האם תחת לחץ ומתח היכולת שלנו להיות אמפתיים וקשובים לאחר פוחתת? מסתבר שהדבר תלוי במגדר אליו אתם משתייכים!
יפית רוחצת את בנה התינוק, בעוד בנה השני, בן הארבע, מבקש שוב ושוב שתקריא לו סיפור. היא עוד צריכה להספיק להכין עוגה למחר לגן ולהוציא את הכלב שמאותת לה… היא קוראת לעומר, בן זוגה שבסלון לקצת עזרה. אבל כמו בפעמים רבות אחרות, הוא שקוע עמוק בתוך המחשב בביצוע משימה דחופה שהבוס הטיל עליו ואינו מגיב. היא קוראת לו שוב, והוא עונה שהוא עסוק. נראה שארוחת הערב שהכניסה לתנור מתחילה להישרף. יפית מגלגלת עיניה וקוראת לו כדי שלכל הפחות יכבה את התנור. הוא לא מבין למה היא מפריעה לו, למה היא לא מסוגלת לעשות זאת בעצמה? היא ממשיכה לקרוא לו, בקול רם יותר, מסבירה שהיא עם הילדים ולא יכולה לגשת למטבח. תוך כדי תסכול וטרוניות של "היא לא יכולה לעשות שני דברים בבת אחת? זה בסך הכל לכבות תנור…" הוא מועיל לגרור עצמו למטבח ולכבות את התנור.
נשמע לכם מוכר? מחקרים שפורסמו לאחרונה מספקים הסבר אפשרי לסיטואציות מהסוג הזה. בסדרת ניסויים מעניינים נמצא שתחת לחץ ומתח, היכולת לראות את האחר ולהיות קשובים לו פוחתת בקרב גברים. אצל נשים לעומת זאת, יכולת זו דווקא משתפרת בזמני לחץ.
אורח החיים המודרני הינו מהיר, לחוץ ותובעני. לא אחת אנו מתמודדים עם לחצים המופעלים עלינו מכיוונים שונים. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראה כי רבע מהישראלים בני 20 ומעלה מרגישים לחוצים כמעט תמיד כ-29% מהנשים וכ-19%מהגברים! לחץ הוא מנגנון המתעורר כאשר גירוי פיזי או פסיכולוגי גורם לפגיעה באיזון הנפשי או הגופני של האדם ויוצר אצלו תחושת מצוקה או חרדה. אותו מנגנון מאפשר לאדם לגייס את מירב המשאבים הנחוצים לו בעודו הוא ניצב מול מצבי דחק, כך שלעיתים, החשיבה וההתנהגות שלנו משתנים תחת לחץ. אחד מהשינויים החשובים הללו בא לידי ביטוי ביכולת האמפתית שלנו.
אמפתיה היא היכולת שלנו להיות מכוונים למצבו של אדם אחר, להבין את רגשותיו ולהיות מסוגלים לראות את הדברים מנקודת מבטו. תחושת אמפתיה היא הבסיס לחיים החברתיים והיא מתבטאת בדרך כלל בדאגה ובאכפתיות לאור מצוקה של הזולת. תחום משמעותי בו חשוב ומורגש הצורך באמפתיה הוא חיי הזוגיות. החיים בשניים מצריכים הדדיות, לכן חוסר יכולת לראות את הדברים מנקודת מבטו של בן הזוג עלול ליצור קונפליקטים רבים בין שני בני הזוג. כאמור, נמצא כי במצבי לחץ מידת האמפתיה של גברים יורדת. לעומת זאת, אצל נשים היא עולה באופן משמעותי. מהי הסיבה להבדל זה?
[contact-form-7 id="12664" title="Posts Form"]
מקובל לחשוב כי נשים הן מטבען בעלות נטיה לחיפוש תמיכה חברתית ולמתן תמיכה שכזו. ייתכן כי במהלך החיים, נשים לומדות בהדרגה שכשהן מכווננות כלפי אחרים ואמפתיות כלפיהם, הן מקבלות יותר תמיכה בעצמן. הדבר יכול להסביר את היכולת הטובה שלהן לאמפתיה תחת לחץ, כיכולת שהתפתחה לאורך שנים. הסבר אחר, שמניח שהגורם להבדל הוא מולד ולא נלמד, נעוץ בהבדלים ברמות הורמון האוקסיטוצין בין נשים לגברים. הורמון האוקסיטוצין ידוע כ"הורמון האהבה" והוא בעל תפקידים חשובים ביצירת קשר בין אם לתינוק. הורמון זה מעורב גם בקשרים חברתיים וביחסים בין אישיים באופן כללי. בנוסף, נראה כי יש להורמון זה אפקט חיובי על היכולת להתמודד בעת לחץ. היות שלנשים יש רמות אוקסיטוצין גבוהות יותר ביחס לגברים, סביר שזו אחת הסיבות להבדל בין נשים לגברים במידת האמפתיה בזמני סטרס.
האם ממצאי המחקר אומרים שעלינו "לוותר" לגברים ולקבל חוסר אמפתיה בתוך מערכת יחסים זוגית? לא בהכרח. כמו בתחומים רבים אחרים, יש בהחלט מקום לעבוד על הדברים, ומודעות לעניין היא הצעד הראשון בתהליך. כאשר בני הזוג מודעים לקושי של אחד הצדדים לראות את השני בעת לחץ, אפשר לנסות ולפתח אסטרטגיות התמודדות משותפות. בין היתר, ניתן להסכים מראש לדבר על הדברים רק לאחר שמקור הלחץ שוכח. ברגע ששני בני הזוג מבינים את הדפוס החוזר שקורה ביניהם, אפשר אפילו לפתח הומור ולצחוק על הנושא. אנחנו מוקפים בטכנולוגיה שלא מאפשרת לנו להפריד בין עבודה לבין משפחה, כך שגורמי הלחץ עם רבים ושונים זה מזה. בכדי לאזן בין דרישות הקשר הזוגי לבין יתר הדרישות, מומלץ לנסות להקדיש זמן מוגדר שבו הנייד על שקט ואתם נוכחים בהווה, מסתכלים לבן\ת הזוג בעיניים ואף מנסים באופן מודע לשים את עצמכם בנעליו\ה- גם אם לפעמים הן לוחצות…!
