התפרצויות כעס גורמות פעמים רבות לפגיעה בקשרים חברתיים, מערכות יחסים רומנטיות או חיי המשפחה, יחסים גרועים במקום העבודה או פיטורים והסתבכויות עם החוק. אופי הפגיעה משתנה בהתאם למידת השליטה של האדם על הכעס והמקומות בהם הוא מתבטא. בנוסף לפגיעה התפקודית, הכעס גובה מחיר יקר מהאדם גם מבחינה רגשית ופיזית, כשכעס כרוני עלול לגרום לשחיקת מערכות שונות בגוף, לפגיעה בהערכה העצמית, בדידות וחוסר אונים.
בטווח הקצר כעס יכול לעזור לאדם להשיג את מטרותיו, כיוון שאנשים נבהלים מכעס ויכולים למלא את מבוקשו של האדם כדי להימנע מעימות, להפסיק את ההתפרצות הלא נעימה או לחסוך קושי וכאב מהאדם, כיוון שבפעמים הראשונות שהאדם מתפרץ הם מניחים לפעמים שהם נהגו שלא כשורה, פגעו בו בצורה חמורה ולכן הוא כועס. כך, האדם לומד שהתפרצות זעם היא דרך מועילה להפעיל את האדם שמולו ולקבל ממנו את מבוקשו, בין אם מדובר בפעולה פונקציונאלית (למשל שהצד השני ישקיע יותר בניקיון הבית או יבוא איתו למקום מסוים), בהפסקת מצב לא נעים כגון ריב או בקבלת תשומת לב ויחס רגשי.
כתוצאה מהצלחות אלו, האדם יבחר לנהוג בכעס גם בפעמים הבאות שירצה דבר מה. אבל, כשהאדם מתפרץ לעיתים קרובות, הכעס כבר לא משיג את המטרה. כעס נועד אומנם להשיג את מטרות האדם הכועס, אך בדרך גורם לפגיעה בצד השני, המרגיש שיש מתקפה חזיתית על מטרותיו, שהגבולות שלו ויכולת הבחירה שלו נפגעים והוא צריך להקריב דברים שחשובים לו ואת החופש שלו. האדם מרגיש שהוא נחנק והעצמי שלו מותקף באופן מתמיד, כיוון שהגבלת היכולת לבחור את בחירותיו שלו ולהגיד לו הן סוג של מוות פסיכולוגי. תחושות אלו הן מאיימות יותר מהתקפותיו של האדם הכועס, מאיימות ככל שיהיו, כך שאנשים מתנגדים בסופו של דבר לכעס.
1. התרחקות
לאנשים נמאס להיות בקו האש והם מעדיפים להתרחק מהאדם כדי לא להיפגע,. התרחקות יכולה להיות סיום של מערכת היחסים או התרחקות רגשית במידה והאדם נשאר במערכת היחסים (בין אם כי הוא לא יכול לסיים אותה – כמו בעבודה משותפת, ובין אם הוא בוחר להישאר בה, למשל בחברות או מערכת יחסים רומנטית).
2. דה-סנסיטיזציה (התרגלות)
כשהצד השני רואה שהכעס מופעל בתגובה לאירועים רבים, ולא נשמר רק לעניינים קריטיים, הוא מתחיל להתעייף מהסיפור. כמו בסיפור "זאב זאב", אין למעשה יכולת להבדיל מתי הנושא באמת קריטי לאדם הכועס ומתי לא, ולכן הוא לא ינסה לסייע לאדם להשיג את מטרותיו, גם כשהן באמת עקרוניות עבורו.
3. עוינות
אף אחד לא אוהב להרגיש כמו שק חבטות, ואדם שכועסים עליו פעם אחר פעם יתחיל להגיב בעוינות פעמים רבות. העוינות יכולה להתבטא בהאשמות וכעס מהצד השני או בביטול וקור בזמן הריב, ובעשיית "דווקא" בדברים שונים באופן כללי.
גם אם אנשים קרובים נשארים לצד האדם הכועס ומעוניינים לסייע לו, הסבירות שיפיק מכך נמוכה. האדם הכועס מתייחס לעולם כמקום לא הוגן, יש לו ציפיות מופרזות מאחרים והגישה הצינית שלו מונעת ממנו להכיר בעזרה כשהיא מוצעת לו.
במחקרים נמצא כי איכות הקשרים הבינאישיים של אנשים עם התפרצויות כעס היא נמוכה מאיכות הקשרים של אנשים אחרים, למרות שמספר הקשרים שווה ושבאחוז נכבד מהגירושים כעס הוא אחת הסיבות המרכזיות לסיום הקשר.
בעוד שבחלק מהפעמים האדם מרגיש שהכעס שלו מוצדק והתגובה שלו לגיטימית, בפעמים אחרות הוא מרגיש שאיבד שליטה על הכעס, וגם אם הוא חושב שהכעס שלו מוצדק -לא היה בוחר להגיב כפי שהגיב.
אנשים רבים הסובלים מהתפרצויות כעס מתארים עצמם כמשוגעים או כמפלצות כשהם בזמן התקף, דבר הגורם לפגיעה קשה בהערכה עצמית. פעמים רבות האדם מרגיש בושה ואשמה לאחר התפרצות הכעס, מלקה את עצמו ולא יודע איך לתקן את המצב. התפרצויות כעס תכופות גורמות לחוסר אונים, תסכול, עצב ושנאה או סלידה עצמיים, הן כתוצאה מכך שהאדם פוגע באנשים חשובים לו, והן כתוצאה מכך שהוא מתנהג בדרך הנוגדת את ערכיו, אמונותיו ותפיסתו העצמית.
השינוי בהערכה העצמית ותפיסת האדם את עצמו כמסוכן או פגום יכולים להוביל גם לפגיעה פונקציונאלית, כשהאדם ימנע מעצמו השתתפות בתחומי חיים מסוימים, למשל ינתק יחסים רומנטיים או ימנע מלהיכנס לקשר כזה, כיוון שהוא משוכנע שבשלב כלשהו יתחילו ריבים שיגרמו לפגיעה בפרטנר, ולמצוקה אישית גדולה אצלו.
כעס מוביל לחוסר אונים בשלבים הבאים:
1. האדם אומר לעצמו שהוא סובל או חסר לו דבר מה.
2. הוא סבור שאדם או אנשים אחרים אמורים לתקן או לספק את המחסור.
3. הוא מביע כעס במידה ומבוקשו אינו מסופק.
4. הצד השני מגיב לכעס בהתנגדות או נסיגה.
לאחר השלב הרביעי, האדם מרגיש חסר אונים. חוסר האונים גובר ככל שהוא משתמש בכעס יותר כדי לגרום לאנשים אחרים להשתנות, כיוון שההתנגדות לו גוברת. במידה ואין לאדם אסטרטגיות פעולה אחרות, הוא ישתמש יותר ויותר בכעס ככל שירגיש חסר אונים יותר, יווצר מעגל בו אנשים מתרחקים ממנו יותר, צרכיו מסופקים פחות ובדידותו וחוסר האונים שלו מתגברים, מה שדוחף אותו להתנהג באופן כועס יותר וכן הלאה.
