דימוי גוף הוא מושג חמקמק, המכיל בתוכו איכויות מנוגדות של ה’ממשי’ (גופני) ו’הדמיוני’ (נפשי), והוא נע על הציר בין גוף לסיפור-גוף. לאורך השנים, ניתנו הגדרות שונות לדימוי גוף, ואספקטים שונים של המושג עברו אופרציונליזציה. בהרצאה נדון בהגדרה של דימוי גוף, בהיבטים שונים המשפיעים עליו, ובאופנים שניתן לשלב התייחסות אליו בחדר-הטיפולים. ההרצאה תלווה בדוגמאות טיפוליות, סיפורי גוף ובהצעות לכלי עבודה חוויתיים מתוך הניסיון הקליני, שהתגבש לטיפול ממוקד דימוי גוף.

עדי כהן

פסיכולוגית רפואית מומחית מדריכה, עובדת לפי מודל אינטגרטיבי ממוקד גוף, סכמות ויחסים. עוסקת בפיתוח טיפול ממוקד דימוי גוף. מובילה את תכנית ההתמחות בפסיכולוגיה רפואית בבית קוגנטיקה. מייסדת שותפה של "בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית". מנהלת ועורכת ראשית ב"קומה השישית" – מרחב מפגש, למידה ותרבות לאנשי מקצועות הטיפול והרפואה ובית הוצאה לאור.

“מילים יכולות לרפא, ואכן מרפאות ומתקנות לא מעט – אבל אולי לא הכל. במשך שנים ניסיתי לרפא את ההפרעה שלי בדימוי הגוף באמצעות מילים, הבנה, שיחות. וזה עבד, אבל גם לא. התקדמתי, הבנתי, העמקתי. ידעתי להגיד מה הוביל למה. איזה תפקיד היה לאמא שלי, ומה עשתה החברה. אבל כל זה לא שינה את העובדה שעדיין שנאתי את הגוף שלי.

התחלתי לצייר, ובין השאר ציירתי נשים רבות. לאט לאט, באופן אקראי ולא מתוכנן, נוצרה לי סדרת ציורים של נשים בתנועה. ודווקא אז, דרך הדימויים הויזואליים, משהו התחיל לזוז. בשנים האחרונות סדרת הציורים הזו מוצגת בתערוכות ופוגשת קהל. במסע הזה, נשים אחרות לימדו אותי מה עשיתי, ומה המשמעות של העשייה הזו עבורן, וגילו לי שמה שהיה חלק משמעותי כל כך בהחלמה שלי, עזר גם להן, בדרכים שלא יכולתי לשער”.

במפגש רוני תשתף אותנו בסיפורה האישי, ביצירותיה, ותשוחח איתנו

על גוף, דימוי ויצירה במסע של נשיות, אנושיות, קבלה וחמלה.

רוני גלבפיש

סופרת וציירת. מחברת חמישה ספרים למבוגרים, לנוער ולילדים. בשנים האחרונות עוסקת בעיקר בעבודה עם דימוי גוף דרך אמנויות. סדרת הציורים שלה, העוסקת בקשר בין מבנה גוף לתנועה, מוצגת כתערוכה בחללים מגוונים ברחבי הארץ, ומשמשת כעת הן במחקר אקדמי והן ביצירת מערכי למידה למערכת החינוך.

הפרעות האכילה קשורות קשר ישיר לגוף הנשי, והן מהוות בדרכים רבות התקפה על הגוף ועל הנשיות. הפרעות האכילה בנות זמננו הן מופע של מרד ומחאה שבו מבטאות נשים באמצעות גופן את מצוקותיהן המושתקות ואת הדיכוי שעברו – מופע שהוא חוליה נוספת בשרשרת של תופעות דומות לאורך ההיסטוריה, כמו המכשפות אחוזות הדיבוק של ימי הביניים והנשים ההיסטֵריות של סוף המאה ה-19. בהרצאה נבחן את משמעות הדיכוי והפוליטיזציה של הגוף הנשי בתוך תרבות גברית, את משמעותן של הפרעות האכילה בהקשר של הגוף הנשי, ואת הקשר בין פגיעות מיניות בילדות לבין הגוף הנשי והפרעות אכילה.

ד”ר ענת גור

מייסדת ומנהלת מרכז חכמת נשים, ראשת תוכנית הפסיכותרפיה בטראומה מינית של אוניברסיטת בר אילן ומרכז סיוע תל אביב. מחברת הספרים: Gur, A. (2019). Foreign Bodies: eating disorders, childhood sexual abuse and trauma informed treatment. Routledge גור, ע. (2015). גוף זר: הפרעות אכילה, פגיעות מיניות בילדות וטיפול מותאם. הקיבוץ המאוחד. גור, ע. (2008). מופקרות: נשים בזנות. הקיבוץ המאוחד.

נשים רבות סובלות מבעיות רפואיות של הפות והנרתיק, המתבטאות כגרד, כאב, צריבה, אי נוחות, כאבים ביחסי מין, הפרשות או עקצוץ. מחקרים מראים כי תלונות אלה אחראיות ל-30% מכלל הפניות למרפאות גינקולוגיות ראשוניות, וכי 20% מן הנשים באוכולוסיה סובלות מכאבים ביחסי מין. למרות השכיחות הגבוהה של הבעיות, תחום רפואי זה אינו זוכה לתשומת הלב הראויה לו. הידע בנוגע לבעיות אלה בקרב רופאים הינו דל, האבחון לוקה בחסר, והתוצאה היא שנשים רבות נאלצות לסבול מן התסמינים תקופה ממושכת ללא אבחנה נכונה וללא טיפול מתאים. היות וההפרעות הללו נוטות להמשך תקופה ארוכה, עשויה להיות להן השפעה עצומה על כל תחומי החיים. נשים רבות סובלות מאי נוחות ממושכת, המקשה על פעילותן היומיומית, מעירה אותן משינה, פוגעת ביכולתן להנות מיחסי מין ומזוגיות, ופוגמת בדימויין העצמי. בהרצאה אדבר על ההפרעות השונות, על דרכי האבחון והטיפול ועל ההתמודדות הרגשית המלווה בעיות אלה.

פרופ’ אחינעם לב-שגיא

גינקולוגית העוסקת בתחום דלקות הנרתיק ומחלות הפות (מחלות וולוו-וגינליות). תחום זה כולל בעיות שונות של איברי המין החיצוניים המתבטאות כגרד, כאבים, כאבים ביחסי מין, הפרשות ואי נוחות. בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. התמחתה במיילדות וגינקולוגיה בבית החולים הדסה הר-הצופים. השתלמה בארצות הברית באבחון ובטיפול במחלות וולווגינליות, ושימשה כעמיתת מחקר ביחידה לאימונולוגיה ולמחלות זיהומיות של המחלקה למיילדות וגיניקולוגיה ב-Weill Medical College של אוניברסיטת קורנל במנהטן. מ-2008 עובדת במרכז בריאות האישה של שירותי בריאות כללית ברמת אשכול, ירושלים, וכן כרופאה בכירה במחלקת נשים ויולדות בהדסה הר-הצופים. במקביל לעבודה הקלינית עוסקת במחקר, מרצה ומלמדת מתמחים בגיניקולוגיה וסטודנטים לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פעולת ההנקה מפגישה את האם והתינוק עם היבטים שונים: גופניים, רגשיים, חברתיים, נפשיים, תרבותיים תוך אישיים ובין אישיים. עם זאת, בספרות המחקרית וההתפתחותית על הנקה החוויה האימהית הגופנית-רגשית כמעט ואיננה נוכחת. בהרצאה זו נתבונן בהנקה ובמשאלה להניק מנקודת מבט אימהית. נכיר את המנגנונים הגופניים והנפשיים הפועלים בהנקה, ונבחן את תרומתה המשוערת למרקם היחסים בין האם לתינוק, ובין האם לעצמה. באופן מיוחד נתמקד במנגנון הפיצול, אשר מלאני קליין השתמשה בו כמטאפורה, ונבחן מתי הפיצול בין שד טוב ושד רע, המתקיים הלכה למעשה גם בגוף האם (ולא רק במיינד התינוק), מועבר לדימוי העצמי האימהי דרך שיח חברתי המעודד הנקה.

ד”ר שיר בר-אמת גרדמן

פסיכולוגית קלינית, עוסקת בטיפול אישי, בטיפול זוגי ובהדרכת הורים בקליניקה פרטית בתל אביב. היא מרצה ומדריכה בתוכניות לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית, ומאמריה, העוסקים בממשקים שבין הורות לפסיכותרפיה ובחוויות ההנקה ובקשר אם-תינוק, פורסמו בכתבי עת בארץ ובעולם. ספרה- חכמת לב: מסע פסיכולוגי אל שנות ההורות הראשונות ראה אור לאחרונה בהוצאת עם עובד.

עקמת נעורים (סקוליוזיס) היא תופעה של עיוות בעמוד השדרה, המופיע פעמים רבות ללא סיבה ברורה, ושכיח בקרב ילדות צעירות ונערות. הטיפול המוצע הרווח כולל לרוב מעקבים רפואיים ופיזיותרפיה במקרים הקלים ושימוש בסד-גב וניתוח במקרים בהם חומרת העיוות גבוהה. בהרצאה נשוחח על משמעות קבלת האבחנה עבור הצעירה המתבגרת, חווית הטיפול המתמשך בסד-גב וביקורות רפואיות, ונדון בדרכי התמודדות והשפעתן על היבטים של דימוי גוף, נשיות ומיניות בתקופה קריטית של גיל ההתבגרות. ההרצאה תכלול סקירה של הספרות המחקרית ושזירת הסיפור האישי של היחסים של המרצה עם העקמת שלה.

עדי כהן

פסיכולוגית רפואית מומחית מדריכה, עובדת לפי מודל אינטגרטיבי ממוקד גוף, סכמות ויחסים. עוסקת בפיתוח טיפול ממוקד דימוי גוף. מובילה את תכנית ההתמחות בפסיכולוגיה רפואית בבית קוגנטיקה. מייסדת שותפה של "בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית". מנהלת ועורכת ראשית ב"קומה השישית" – מרחב מפגש, למידה ותרבות לאנשי מקצועות הטיפול והרפואה ובית הוצאה לאור.

חוויות – חיוביות ושליליות – המתרחשות בשנים הרכות, אינן נרשמות קוגניטיבית, כי הזכרון והקוגניציה אינם מפותחים דיים על מנת ללכוד אותן. תחת זאת, הגוף אוצר חוויות אלו בדרכים שונות. בהרצאה נלמד לזהות דרכים אלו ולעבוד עם חוויות, אשר לעתים מתקשות לקבל את עולה של החשיבה המילולית, אבל רישומן על הנפש עמוק ורב השפעה.

גלית גלעד

פסיכולוגית קלינית, טריינרית ומדריכה מוסמכת מטעם isst - ארגון סכמה תרפיה העולמי. מדריכה ומלמדת סכמה תרפיה במקומות שונים, בין היתר בביה"ס ל-cbt אינטגרטיבי בחיפה ובמכון מפרשים. ממקימות אסת"י - ארגון סכמה תרפיה ישראל.

מילים מנסות לתאר דבר מה שמתרחש בעולם. כל האירועים סביבנו נרשמים בגוף, מעובדים בגוף ויוצרים בו תמורות. במפגש נקבל הצצה לגוף הגלוי והחבוי בשירה בת זמננו, נדבר על הגופ.אני, ועל הדרך שבה מילים סוללות דרך לחוויה גופנית אחרת בתהליך של היזון חוזר.

רומי גנון

פסיכולוגית רפואית מומחית מדריכה, מורשית להיפנוט ולהוראת היפנוזה. חברת ועד באגודה הישראלית להיפנוזה. מטפלת אינטגרטיבית המשלבת אוריינטציה דינאמית אקזיסטנציאלית עם עבודה קוגנטיבית מן הגל השלישי והיפנותרפיה. משתדלת לתרגל פרקטיקות בודהיסטיות בחיי היומיום, כמו גם כתיבה מתוך ערכים של יצירה ואקטיביות. בקרוב ייצא לאור ספר ביכוריה.

“בהרצאה אנסה להעביר דרך האומנות שלי את המורכבות של הפער בין הרצון בקבלה של הגוף לבין הצורך בהתערבות ושינוי על מנת להמשיך ולהתקיים. הן העבודה שלי והן האומנות שלי נוגעות בחייהן של נשים רבות ומעלות שאלות הקשורות למעמד הנשים בחברה ומקומן של המשפחה החברה והתרבות בתהליכי חולי וריפוי של נשים. אנסה להסביר כיצד העבודה שלי כמנתחת והאומנות שאני יוצרת מתקיימות אחת בצד השניה ומאפשרות תובנה על תהליכים רפואיים נפשיים וחברתיים ובעיקר על חמלה”.

ד”ר רויטל ארבל

רופאה מנתחת ואומנית. מנתחת ניתוחים לשיקום רצפת האגן ומתקנת קרעים וצלקות בנרתיק לאחר פציעה וחבלה מלידה, תאונות ו"מילת נשים". יוצרת נרתיק לנשים ביולוגיות שנולדו ללא נרתיק ולנשים טרנס-ג'נדריות במהלך ניתוחים לשינוי מין. משחזרת בתולין כפרוצדורה מצילת חיים ומיילדת תינוקות ואימהות. כאומנית, משתמשת בצילום ורקמה על מנת לעבד ולבטא רגשות ומחשבות לגבי היחסים בין המקצוע והעולם שמסביב.

מופעים שונים של כעס ותוקפנות באים לידי ביטוי דרך ביטויים גופניים ייחודיים, ומשרתים פונקציות נפשיות שונות. בהתאם, הם דורשים התמקמות טיפולית והתערבויות מסוג שונה. מהם אם כך מצבי העצמי המערבים כעס, וכיצד הם באים לידי ביטוי בחדר-הטיפולים? כיצד הגוף יכול לשמש לנו מוקד לזיהוי ה”מוד”, ולסייע בהתערבות אמפתית ושומרת גבולות כאחד?

הרצאה זו תעסוק במפגש עם מצבי עצמי המערבים רגשות של כעס, זעם ותוקפנות (כגון: מוד הילד הכועס, מוד המגן הכועס / "פאסיב אגרסיב", ומוד הבריון התוקפני / תוקפנות גלויה וסמויה) מתוך פרספקטיבה של סכמה תרפיה בשילוב התייחסויות מעולמות של פסיכותרפיה ממוקדת גוף. במהלך ההרצאה נשיים את המודים השונים, ונשים דגש על זיהוי ועבודה איתם באמצעות טכניקות ממוקדות גוף.

לימור נבות

פסיכולוגית קלינית מומחית, מוסמכת בסכמה תרפיה (ISST). מתמחה בטיפול בהפרעות אישיות, בעיות כעס ו/או אלימות במערכות יחסים, קשיי וויסות וחרדה. בעלת ניסיון רב בטיפול באוכלוסיות פורנזיות, כולל עבודה בשירות בתי הסוהר, הכשרה והדרכה של צוותי טיפול במוסדות כליאה ומחלקות פסיכיאטריות. מתגוררת בהולנד. בשנים האחרונות עבדה כפסיכולוגית בכירה במחלקה לטיפול בטראומה והתמכרויות. בנוסף, גב' נבות משמשת כאחראית מערך ההכשרה של מכון SafePath. היא מלמדת ומרצה בתחום הסכמה תרפיה וסכמה תרפיה פורנזית, וכן פרסמה מספר פרקים בספרים ומאמרים בתחום.

כיצד הגוף הפיסי, החי, יכול לקבל מקום בחדר הטיפולים הפסיכודינמי וההתנהגותי, שלא דרך היותו מיוצג? כיצד ניתן לשאוב השראה מעולם הגאגא ולהשתמש בתרגול ובדימויים בבסיסו על מנת להעמיק ולפתח נוכחות ערה לגוף המטפל, המטופל והשלישי הגופני שביניהם, ולטפח מיומנויות של רברי גופני? הרצאה זו תאפשר הצצה לחיבור ייחודי זה, ויוצגו בה עקרונות העוסקים בקשר שבין פסיכותרפיה מודעת גוף לשפת הגאגא שיצר אוהד נהרין. ההרצאה הינה תוצר של שיח ותרגול משותף של ד”ר שנער פנקס-סמט ושל סהר הררי, המנהל האומנותי של גאגא.

ד”ר שנער פנקס-סמט

ביבליותרפיסטית, פסיכותרפיסטית פסיכודינמית מודעת גוף. ראש התוכנית ללימודי "פסיכותרפיה מודעת גוף" לשעבר בחוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן, וכיום בשיתוף עם מרכז 'כלים'- מרכז לכוריאוגרפיה עכשווית. עורכת האנתולוגיה "ליפול למעלה- כתיבה עכשווית על גוף בטיפול', הוצאת פרדס, 2021. הספר זכה בתמיכת קרן רבינוביץ'. מחברת הפרוזה 'גופמצוף', אסופת סיפורים קצרים העוסקים בגופנפש, הוצאת שתיים, 2022. בשנים האחרונות חוקרת את הקשר שבין שפה נפשית למתודולוגיות גופניות דרך עבודה מול כוריאוגרפים כגון יסמין גודר, גלית ליס, ענת דניאלי ושפת הגאגא שפיתח אוהד נהרין. רוקדת בכל דקה פנויה, נמצאת במחקר סומטי מתמשך.

במפגש זה גישת ההתמקדות של ג'נדלין תוצג כדרך לפגוש, להכיל, להבין ולהתמיר רגשות מורכבים, שהטיפול או המטופל מעוררים בנו. קשב התמקדותי לתחושה המורגשת בגוף המטפל יכול לבנות ולטפח מיכל להעברה הנגדית. המיכל שנוצר יכול לשמש כרחם מגדל שבו מתהווה ומתפתח מרחב פוטנציאלי, מגרש משחקים, סטודיו יצירתי, שמסייע לתהליך ה"הרחמה" של התחושה בדרכה לקבל משמעות חדשה והתמרה. המפגש יכלול התנסות קצרה, שגם מי שאינו מכיר התמקדות יוכל לטעום ממנה.

דני שראל

פסיכולוג קליני מדריך, מוסמך מכון ניו יורק להתמקדות, מטפל שמשלב התמקדות כתיאוריה וכפרקטיקה בעבודתו הטיפולית