דרלין – פרופרנולול

המנגנון דרכו דרלין יוצרת את השפעתה הפסיכיאטרית אינו מובן לחלוטין. הזרם המרכזי גורס שדרלין משפיעה דרך פעילותה בגוף, ולא במוח. בגוף קיימת מערכת עצבית הנקראת המערכת הסימפטטית, שמופעלת במצבי לחץ. דרלין מפחיתה את פעולתה וייתכן שכך היא מפחיתה לחץ וחרדה בטווח הקצר.

זרם אחר, טוען שהשפעתה של דרלין על המוח, במיוחד סביב חוויה טראומתית, יכול להפחית את החרדה בעקבותיה ואולי כך לסייע גם ב-PTSD. זאת על ידי עיכוב הפעולה של מוליך עצבי בשם נוראדרנלין, המהווה ככל הנראה חלק משרשרת "קיבוע הזיכרון" במוחנו. על ידי ההפרעה לתהליך זה, אנו מפחיתים את עוצמת הזיכרון הטראומתי.

קבוצה זו כוללת למשל הפרעת חרדה כללית, פוביות ספציפיות וחרדה חברתית. דרלין מפחיתה את התסמינים הפיזיים של חרדה – קצב לב גבוה, הזעה, רעד. יחד עם זאת לא ברור האם היא משפיעה גם פסיכולוגית. לאור זאת, יעילותה כטיפול במצבים אלה אינה ברורה. לכן, ניתן להיעזר בדרלין עבור מצבים אלה, ולהמשיך בשימוש בהתאם לשביעות הרצון. לרוב המינון הניתן הוא נמוך – 30-60 מ"ג ביום.

קיימות עדויות ששימוש בדרלין סביב טיפול הכולל העלאה של הזכרונות הטראומתיים מסייע להפחתת תדירות הופעתם של זכרונות אלה. סביב טראומה, קיימת פעילות סימפטטית משמעותית, אותה כאמור דרלין מדכאת. דרלין ככל הנראה יעילה כטיפול בטווח הקצר שלאחר החשיפה לאירוע הטראומתי, ויתכן שגם כטיפול כרוני. זאת, בשילוב עם טיפול פסיכולוגי שתפקידו להוביל לדעיכה או הכחדה של התחושות והפחדים הנלווים להעלאת הזיכרון. נהוג לטפל במינונים נמוכים של 30-60 מ"ג ביום.

תופעות הלוואי של דרלין דומות יחסית לכלל תופעות הלוואי של חוסמי בטא. הנפוצות כוללות: ישנוניות, קצב לב נמוך, שלשול, יובש בעיניים , נשירת שיער וחולשה. לאור פעילותה, יש להיזהר במתן דרלין במטופלים עם קצב לב נמוך, סכרת, אסתמה ו-COPD.

שימוש בדרלין עלול לסכן את העובר. לכן, יש לדון בכל מקרה לגופו את היתרונות שבטיפול מול הסכנה לעובר. בנוסף, דרלין נחשבת לבטוחה בהנקה.

בנוסף, אקתיזיה וטרדיב דיסקנזיה הן תופעות לוואי של שימוש בתרופות נוירולפטיות, בעיקר מהדור הראשון. הן מתבטאות בחוסר שקט פנימי המוביל לתנועתיות יתר, לדוגמא של הגפיים או הפנים. הטיפול הטוב ביותר הוא הפסקת התרופה המביאה לכך, אך לעיתים זה לא מתאפשר. במקרים אלה מומלץ ליטול טיפול תרופתי להקלת התסמינים. חוסמות בטא בעלות מאפיינים ספציפיים, הן הטיפול היעיל ביותר במצבים חריפים, כשדרלין היא התרופה המועדפת. היא מסייעת לכשליש מהמטופלים. מתחילים במינון של 30 מ"ג ביום וניתן לעלות עד 120 מ"ג.

דרלין היא תרופה ממשפחת חוסמי בטא. היא מהתרופות הנפוצות במשפחה זו לטיפול בבעיות שונות מתחום הפסיכיאטריה. היא מהווה טיפול נפוץ יחסית עבור מצבי חרדה שונים, אף על פי שיעילותה בתחום אינה ברורה. כמו כן איכויותיה בטיפול ב-PTSD מסקרנות ויתכן שהיא תוכל להביא מזור לחלק מהסובלים ממצב זה. בנוסף, היא נחשבת ליעילה יחסית בטיפול בהפרעות תנועה מסוימות, המהוות תופעות לוואי של תרופות נוירולפטיות.

1. Steenen SA, van Wijk AJ, Van Der Heijden GJ, van Westrhenen R, de Lange J, de Jongh A. Propranolol for the treatment of anxiety disorders: Systematic review and meta-analysis. Journal of Psychopharmacology. 2016 Feb;30(2):128-39.
2. Brunet A, Saumier D, Liu A, Streiner DL, Tremblay J, Pitman RK. Reduction of PTSD symptoms with pre-reactivation propranolol therapy: a randomized controlled trial. American Journal of Psychiatry. 2018 May 1;175(5):427-33.
3. Giustino TF, Fitzgerald PJ, Maren S. Revisiting propranolol and PTSD: memory erasure or extinction enhancement?. Neurobiology of learning and memory. 2016 Apr 1;130:26-33.
4. Miller CH, Fleischhacker WW. Managing antipsychotic-induced acute and chronic akathisia. Drug safety. 2000 Jan;22(1):73-81.
5. Poyurovsky M, Pashinian A, Weizman R, Fuchs C, Weizman A. Low-dose mirtazapine: a new option in the treatment of antipsychotic-induced akathisia. A randomized, double-blind, placebo-and propranolol-controlled trial. Biological psychiatry. 2006 Jun 1;59(11):1071-7.
6. Aquino CC, Lang AE. Tardive dyskinesia syndromes: current concepts. Parkinsonism & related disorders. 2014 Jan 1;20:S113-7.
7. Srinivasan AV. Propranolol: A 50-year historical perspective. Annals of Indian Academy of Neurology. 2019 Jan;22(1):21.
8. Propranolol FDA label.