העיירה חיל (Geel) בצפון בלגיה עלתה לכותרות בשנים האחרונות כייצוג אוטופי של מערכת קהילתית בבריאות הנפש. כבר מאות בשנים פותחים תושבי העיירה את בתיהם לתושבים המתמודדים עם הפרעות נפשיות ומארחים אותם כבני בית. החיים המשותפים בקהילה מסמלים קבלה וניפוץ סטיגמות באופן מעודד ומעורר תקווה, אולם מהווים רק פן אחד בהתמודדות עם הפרעות נפשיות. התמיכה הקהילתית חשובה ומקדמת אך אינה יכולה לתת מענה טיפולי בלעדי.
אשפוז פסיכיאטרי מיועד לאנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות ואין באפשרותם לשהות בביתם או בבית קרובי משפחה וחברים בכדי לקבל טיפול רפואי מתאים בקהילה. הסיבות לכך כוללות עוצמת תסמינים גבוהה המצריכה השגחה מוגברת, וצורך בהחזקה אינטנסיבית למניעת הפגנת מסוכנות כלפי עצמם או כלפי אחרים.
האשפוז הפסיכיאטרי כולל שתי מסגרות אשפוז – אשפוז מלא או אשפוז יום פסיכיאטרי. המטרה של האשפוז המלא היא לספק למטופל ייעוץ פסיכיאטרי וטיפול תרופתי מותאם ואפקטיבי שיסייעו לו – לצד טיפולים נוספים במחלקה – לצלוח את המשבר הנפשי הנוכחי. השאיפה היא שהאשפוז המלא יהיה קצר ככל הניתן, כך שיוכל לעבור בהקדם למסגרת אשפוז פחות אינטנסיבית . מסגרת יום היא דוגמא למסגרת המותאמת למצבים חריפים פחות, שמצריכים החזקה והשגחה מצומצמות יותר, אבל עדיין שיש בהן צוות רב-מקצועי וטיפול תכוף.
בישראל כ-70% מ-20,000 האשפוזים הפסיכיאטריים המתבצעים בשנה הם אשפוזים מרצון, כאשר כ-30% מהם הם אשפוזים בכפייה תחת אישור משפטי של מתמודדים עם הפרעות נפשיות שמצבם לא איפשר להם להכיר בעצמם בצורך בתמיכה טיפולית ובהשגחה של אנשי מקצוע. האשפוז הכפוי מתקיים רק לאחר תהליך הערכה וייעוץ פסיכיאטרי בתומו ההחלטה תהיה בידיו של הפסיכיאטר המחוזי.
כל אדם הנמצא באשפוז פסיכיאטרי זכאי למידע מקיף לגבי מצבו – בנוגע לאבחנה שלו, לאפשרויות הטיפול, תופעות הלוואי העלולות לנבוע מהן ומשך השהות באשפוז. את התוכנית הטיפולית שנקבעה למטופל בכניסתו לאשפוז ועדכונה לאורך התקופה יש לשתף עם המטופל בכל שלב.
בחירת מקום האשפוז ללא תלות בשיוך האזורי אפשרית כאשר התפוסה במחלקה אינה עולה על 95% ואין כורח של מסגרת אשפוז ייעודית. חולה המאושפז מרצונו ומעוניין להשתחרר יחתום על טופס בקשה וישוחרר עד יומיים מעת הגשתה.
המחלקות הפסיכיאטריות ברחבי הארץ מעסיקות צוות רב תחומי הכולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחים ואחיות, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנויות ועוד. לאחר קבלת ייעוץ פסיכיאטרי והתאמת טיפול תרופתי, לרוב תותאם למטופל תכנית טיפולית. התוכנית עשויה לכלול טיפול פסיכולוגי אישי או קבוצתי, עבודה ייעודית עם מרפאה בעיסוק או מטפלת באומנויות והשתלבות בפעילויות ספורטיביות וחברתיות המתנהלות במחלקה.
אשפוז פסיכיאטרי מאפשר החזקה אינטנסיבית יותר של המטופל ושילוב בין מספר סוגים של טיפולים במקביל לקידום הבריאות הנפשית שלו באופן שלרוב לא מתאפשר בהיקף שכזה מחוץ למסגרות אשפוז. מטרת הטיפולים היא לסייע למטופל ללמוד על מצבו ועל גורמי הלחץ המשפיעים עליו, להבין כיצד משפיעה עליו ההתמודדות עם אבחנתנו בתחומים שונים, ולפתח ולטפח מיומנויות תפקודיות יומיומיות שיסייעו לו בעבודה ובהתנהלות השוטפת. בתום האשפוז יסייע השירות הסוציאלי במחלקה לתכנן וליצור קשר עם שירותי שיקום מחוץ למחלקה למטרת המשך תמיכה גם במסגרת קהילתית.
אם כי טיפול בקהילה לא יוכל להוות תמיד חלופה טיפולית לאשפוז פסיכיאטרי, בעשור האחרון נצפית בישראל מגמה מסקרנת של פיתוח תוכניות תומכות ומשלימות לאשפוז פסיכיאטרי, באופן התואם את השינוי הבינלאומי בתחום בעשורים האחרונים. העיקרון המנחה המוצהר הוא לקדם טיפול בקהילה כאשר קיימת האפשרות בכדי לא לנתק את האדם מסביבתו המוכרת בעת ביטוי של קושי נפשי.
van Bilsen, H. P. (2016). Lessons to be learned from the oldest community psychiatric service in the world: Geel in Belgium. BJPsych Bulletin, 40(4), 207-211.
אגף לבריאות הנפש (חסר תאריך). אשפוז כפוי וטיפול כפוי בפסיכיאטריה – בוגרים. משרד הבריאות. https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Hospitalization/Pages/Involuntary.aspx
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.