מאת: אור שחר
הגורמים הנפוצים לפוסט טראומה הם טראומות מיניות, טראומות צבאיות, אלימות בינאישית ותאונות דרכים. עיקר הטיפול ב-PTSD הוא פסיכולוגי, בעוד לתרופות ל-PTSD יעילות נמוכה. אחת הגישות החדשות היא ניסיון להעלות את יעילות הטיפולים הפסיכולוגיים בעזרת חומרים פסיכדליים שונים – MDMA ("אקסטזי"), LSD, קנאביס, פסילוציבין וקטמין. מביניהם, MDMA הוא החומר עם התכונות המתאימות ביותר.
מנגנון הפעולה של MDMA כולל השפעה על איזור במוח הנקרא "אמיגדלה". איזור זה אחראי על תהליכים הקשורים לפחד ולוויסות רגשי בעת חשיפה לסכנה. כך המטופל מעבד בעת הטיפול הפסיכולוגי עם MDMA שוב את החוויה הטראומתית עם פחות פחד וחרדה. בנוסף MDMA מעודדת הפרשת מוליך עצבי בשם אוקסיטוצין המקושר להגברת האמון והביטחון.
הטיפול ב-MDMA הוא למספר פעמים מצומצם בלבד (2-3 שימושים). בעת השימוש, MDMA עלול להוביל לחרדה, כאבי ראש וחולשה. כמו כן קיימת סכנת התמכרות לתרופה, אשר משמשת גם כסם. אך טרם נצפתה התמכרות כזו בעת שימוש רפואי מפוקח ב-MDMA.
תוספת של MDMA לטיפול הפסיכולוגי יכולה לסייע לכ-50% מהמטופלים. בנוסף, השפעות הטיפול נשארות למספר שנים לפחות. מדובר בתוצאות טובות יותר משל התרופות המאושרות היום ל-PTSD. לאור זאת הטיפול ב-MDMA הוכתר כפורץ דרך. לסיכום, מדובר בתרופה מבטיחה ל-PTSD שבתקווה תאושר לשימוש כללי בקרוב.
טרובלט היא תרופה חדשה שפותחה כנוגדת פרכוס. לטרובלט מנגנון ייחודי שיתכן ויתאים לטיפול בדיכאון – הגברת פעילותה של תעלה המוליכה אשלגן לתאי העצב. תעלה זו מעודדת את פעילותו של מרכז התגמול במוחנו. לכן מצופה ממנה להתמודד טוב במיוחד עם אחד התסמינים השכיחים והקשים ביותר בדיכאון – אנהדוניה, קושי לחוש הנאה.
לאחרונה בוצע ניסוי ראשון בבני אדם – טרובלט מול טיפול דמה ("פלצבו"). כבר לאחר שבועיים המטופלים בטרובלט הראו שיפור ניכר במדדי דיכאון ובמיוחד באנהדוניה – כמצופה. בניסוי נצפו 2 תופעות לוואי עיקריות – סחרחורות ובלבול.
יש לציין שתרופה זו גרמה בעבר לקשיי ראיה ולשינוי צבע העור, אך כיום קיימים קווים מנחים לטיפול שכאשר עובדים על פיהם ניתן למזער ואף למנוע תופעות לוואי אלה. בזכותם, תופעות לוואי אלה לא נצפו במחקר הנוכחי.
לסיכום, מדובר בטיפול שיתכן ויוכל לסייע למטופלים שהטיפול הראשוני לא עזר להם, במיוחד לאלה הסובלים מאנהדוניה. אך דרוש עוד מחקר משמעותי טרם התרופה תאושר לשימוש.
בעקבות התפרצות הקורונה, היה על עולם הטיפולים הפסיכולוגיים להתאים את עצמו למציאות המשתנה. לכן, מפגשים טיפוליים רבים עברו לשיחות וידאו. הטיפול בוידאו מתאים במקרים של דיכאון, הפרעות חרדה שונות, OCD ו-PTSD. אך הדעות חלוקות כשמדובר בהפרעות פסיכוטיות כסכיזופרניה. הטיפול הפסיכולוגי בעל היעילות הטובה ביותר בטיפול מרחוק הוא CBT, ונראה שאיכות הטיפול בשיחות וידאו דומה לשל שיחות פנים אל פנים.
עם זאת, קיימים קשיים בתקשורת מסוג זה, מעבר לבעיות טכניות שעלולות להופיע. לדוגמא, המטפלים מתקשים לקלוט ולפרש מחוות לא מילוליות של המטופלים. כמו כן מטפלים ומטופלים רבים מדווחים על חוויה פחות אישית וקרובה. מצד שני, אפשרות זו מנגישה טיפולים פסיכולוגיים על ידי טובי המומחים למטופלים בכל רחבי הארץ ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי, מאפשרת חיסכון בזמן, ואף סביבה נוחה ובטוחה יותר לחלק מהמטופלים.
לסיכום, נראה שאפשרות טיפולית זו יעילה ומסייעת מאוד באקלים הקורונה. בעתיד היא תוכל לסייע לחלק מהמטופלים, לדוגמא אלה הגרים במקומות מרוחקים, אך הרושם הוא שהמפגשים המסורתיים פנים אל פנים לא יעלמו בעקבותיה מהנוף.
Costi S, Morris LS, Kirkwood KA, Hoch M, Corniquel M, Vo-Le B, Iqbal T, Chadha N, Pizzagalli DA, Whitton A, Bevilacqua L. Impact of the KCNQ2/3 channel opener ezogabine on reward circuit activity and clinical symptoms in depression: results from a randomized controlled trial. American Journal of Psychiatry. 2021 May 1;178(5):437-46.
Shabahang R, Aruguete MS, McCutcheon L. Video-based cognitive-behavioral intervention for COVID-19 anxiety: a randomized controlled trial. Trends in Psychiatry and Psychotherapy. 2021 May 21.
Efron G, Wootton BM. Remote cognitive behavioral therapy for panic disorder: A meta-analysis. Journal of Anxiety Disorders. 2021 Apr 1;79:102385.
Fernandez E, Woldgabreal Y, Day A, Pham T, Gleich B, Aboujaoude E. Live psychotherapy by video versus in‐person: A meta‐analysis of efficacy and its relationship to types and targets of treatment. Clinical Psychology & Psychotherapy. 2021 Apr 7.
Krediet E, Bostoen T, Breeksema J, van Schagen A, Passie T, Vermetten E. Reviewing the potential of psychedelics for the treatment of PTSD. International Journal of Neuropsychopharmacology. 2020 Jun;23(6):385-400.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.