גיוס כוח אדם איכותי הוא נושא מורכב. קורות חיים, ראיונות עבודה, מבחנים ממוחשבים ודינאמיקות קבוצתיות נותנים מידע רב, אולם אי אפשר לקבל מהם תמונה מלאה ולא פעם אדם פחות מתאים נבחר למשרה.
כמובן שההתאמה לתפקיד חשובה בכל מקרה, אולם בתפקידים פחות רגישים המידע העולה מדרכי המיון הנ"ל הוא מספיק טוב ברוב המקרים. לעומת זאת, בחירת מועמד פחות מוצלח לתפקידים רגישים או בכירים עלולה להסב נזק רב, ולכן חשוב שההערכה תהיה מדויקת ככל האפשר. מרכז קוגנטיקה מציע אבחון פסיכו דיאגנוסטי למקרים אלו.
אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא אבחון פסיכולוגי מעמיק המתבצע על ידי פסיכולוג קליני, הבוחן את כישוריי האדם ותפקודו בתחומים הרלוונטיים לתפקיד, רמת האינטליגנציה (IQ) וממדים אישיותיים שונים. אבחון זה מאפשר למפות נקודות בהן האדם צפוי לתפקד היטב, ונקודות בהן תפקודו עלול להיות בעייתי. כמו כן, האבחון מסייע לאתר בעיות פוטנציאליות שונות, למשל יחסי אנוש בעייתיים, התפרצויות כעס, רמת אמינות נמוכה וכן הלאה.
האבחון נערך על ידי פסיכולוג ואורך בין שש לעשר שעות, לרוב בשתיים עד שלוש פגישות. עם סיום האבחון מונפק דוח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות לגבי מידת התאמתו של האדם לתפקיד. זמן הנפקת הדוח עומד על כשבועיים.
כשאמצעי ההערכה הוא גלוי, המועמדים יכולים לנחש מה מצופה מהם ולפעול בהתאם. כך למשל, אנשים לא מעטים מציינים בראיונות עבודה שהתכונה הגרועה ביותר שלהם היא פרפקציוניזם, מתוך מחשבה שתשובה זו תאיר אותם באור חיובי. כמו כן, אנשים רבים אינם מעריכים את כישוריהם באופן אובייקטיבי, אלא עושים הערכת יתר או הערכת חסר משמעותית.
אבחון פסיכו דיאגנוסטי פותר קשיים אלו על ידי שילוב של מבחנים אובייקטיביים ומהימנים הבוחנים כישורים ומבחני אישיות. בתחום הכישורים נבחנות יכולות שונות כגון מהירות המחשבה, דיוק בפרטים, יכולת אנליטית ותפקוד בלחץ זמן. בתחום האישיותי נעשה שימוש במבחנים השלכתיים, כלומר, מבחנים שהאדם אינו יודע בדיוק מה הם בודקים, ולכן אין אפשרות "לרמות" בהם. מבחנים אלו מספקים מידע בעל ערך על סגנון ההתמודדות של האדם במצבים שונים, תפיסת העצמי שלו, השקפתו על העולם, הדרך בה הוא מתמודד עם משברים, נקודות חוזק וחולשה שלו ועוד.
מבחנים אלו נערכים על ידי פסיכולוג, המעביר באופן אישי, אחד על אחד, את כל האבחון. העברה ישירה זו של המבחנים (בניגוד למבחנים ממוחשבים) מאפשרת לפסיכולוג לבצע תצפית קלינית על התנהלות האדם בשעת האבחון, ועל ידי כך לזהות את הסיבות לביצוע (למשל – האם ביצוע פחות מוצלח במבחן כלשהו נובע מאובססיביות או מחרדה המונעת מהאדם לתפקד בצורה יעילה) – מידע שנאבד באבחון ממוחשב. התצפית מאפשרת להעלות השערות לגבי נושאים רבים, למשל יכולת העמידה של האדם בתסכולים וקשיים, יכולתו ליצור קשר עם הסביבה, יכולתו לשתף פעולה ולהישען על הסביבה ועוד.
שילוב המבחנים השונים והתצפית מאפשר קבלת תמונה מלאה על המועמד, המתייחסת לא רק לכישוריו, אלא גם לאישיותו. תמונה זו מאפשרת מידה רבה יותר של דיוק בהתאמת האדם לתפקיד, ומסייעת ליצור סביבת עבודה שתפיק את המרב מהאדם שנבחר לתפקיד. כמו כן, הערכת האישיות מצמצמת את הסיכון להצגה כוזבת של האדם ומאפשרת לגלות נקודות בעייתיות מבעוד מועד מבלי שייגרם נזק.
