מאת: רן ליטמן, לירון אליבר אהרונסון, ודני דרבי
רבים מהמתמודדים עם OCD ומחפשים לא פעם אישורים והרגעות אצל הקרובים אליהם.
חיפוש אישור והרגעה מתייחס להתנהגות בה האדם מבקש מסביבתו מידע מרגיע באופן חוזר ונשנה, למרות שכבר קיבל את המידע הזה קודם לכן, לעיתים ממש לפני רגעים ספורים.
למשל, אדם המתמודד עם OCD עשוי לשאול את בן/ת זוגו שוב ושוב האם נעל את הדלת לפני שיצאו מהבית, האם ראו אותו מכבה את התנור או האם הוא נוהג בצורה בטיחותית מספיק.
התנהגויות אלו, אשר למעשה מהוות טקסים כפייתית אותם מבצעים המתמודדים עם OCD, נועדו להפחית מצוקה רגעית, אך עם הזמן המטופל הופך להיות תלוי בהן ומבצע אותן באופן חזרתי ולכאורה בלתי נשלט.
[contact-form-7 id="12664" title="Posts Form"]
בעוד שכולנו מוצאים את עצמנו שואלים שאלות כאלו מפעם לפעם, המתמודדים עם OCD נוטים לשאול את אותן שאלות שוב ושוב, לעיתים בהפרש של רגעים ספורים כאמור, באופן שעשוי להיות מתיש ומכעיס עבור קרוביהם. יותר מכך, קרוביו של המתמודד לא תמיד יודעים כיצד לסייע לו במצבים אלו, ובמקרים רבים הם סבורים כי מענה לשאלותיו באופן מרגיע יהיה מועיל עבורו. אך האם אכן כך?
אנשים הסובלים מ OCD מחפשים אישורים והרגעות, אישורים והרגעות פועלים בטווח הקצר, אך לאורך זמן הן מגבירות את הצורך של האדם המתמודד בעוד אישורים והרגעות. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי המטופל לומד להפסיק בהדרגה לבצע טקסים כפייתיים אשר מפחיתים מצוקה באופן רגעי אך משבשים את תפקודו היומיומי בטווח הארוך.
על ידי טיפול בטכניקות של חשיפה ומניעת תגובה, בין היתר, המטופל לומד כי המצוקה שמתעוררת בו במצבים שונים תחלוף יחסית במהרה ואף תפחת עם הזמן, גם ללא כל התנהגות טקסית מצידו.
לכן, המטפלים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי מלמדים גם את קרוביו של המטופל שלא לשתף פעולה עם ההתנהגויות הכפייתיות, שכן הדבר רק גורם להן להשתמר ומקשה על המטופל ליצור את השינוי ההתנהגותי הרצוי לו.
עם זאת, חשוב להבין כי אין להתעלם לחלוטין מבקשותיו של המטופל- משום שגם התעלמות לא תסייע לו באופן יעיל. בעבר, קרוביהם של מטופלים אשר הבינו שעליהם לא לשתף פעולה עם חיפושי האישור וההרגעה התכופים היו עלולים לענות כך לדוגמה- "איני הולך לענות לך על זה" או "אני לא רוצה לתמוך בטקס שלך ולכן לא אענה", או לחלופין, להתעלם לגמרי משאלותיו של המטופל.
[contact-form-7 id="12664" title="Posts Form"]
למרות שתגובות מסוג זה ניתנו לא פעם מתוך רצון כן לסייע ואכן לא תמכו בחיפושי ההרגעה של המטופל, הן גם היו משאירות אותו בתחושה של דחייה ושל חוסר התייחסות למצוקתו. נקודה זו היא משמעותית במיוחד לאור ממצאי מחקרים שמראים כי ברוב המקרים, המטופלים לא באמת מבקשים תשובה אינפורמטיבית לשאלתם, שכן התשובה כבר ידועה להם (למשל- המטופל יודע שאכן נעל את דלת הבית או לפחות קיבל כבר אי אלו אישורים והרגעות), ולמעשה מה שהם מבקשים זה תמיכה, אמפתיה והבנה מצד קרוביהם למצוקה ולקושי הנגרמים מ OCD.
כיום, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי המטפל מלמד את קרוביו של המטופל להתייחס לבקשות האישור וההרגעה שלו באופן אשר מעצים את יכולתו להתמודד עם תחושות המצוקה הרגעית מבלי לספק תשובה ישירה לשאלות האישור ומבלי לחזק את ההתנהגות הטקסית. בגישה זו, בן/ת זוגו של מטופל אשר שואל האם נעל את הדלת עשוי לענות "יכול להיות שנעלת ויכול להיות שלא, אבל בכל מקרה- אני פה איתך להתמודד עם המצוקה שזה מעורר בך".
תשובה נוספת עשויה להיות "אני מבין שאתה חש מצוקה כרגע, אולם הצלחת להתמודד עם מצוקה בהצלחה רבה בעבר ואני מאמין שתוכל לעשות זאת גם הפעם". ממצאי מחקר שנערך לאחרונה הראו כי משתתפים אשר זכו לסוג זה של משוב תומך מקרוביהם חשו כי קיבלו תמיכה משמעותית יותר מאשר חוסר מענה לשאלותיהם.
בנוסף, המשוב התומך הביא לירידה במספר שאלות האישור וההרגעה ששאלו המשתתפים, באופן שחיזק את יכולתם להתמודד עם המצוקה ביעילות בכוחות עצמם בהמשך הדרך.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מלמד את המטופל להתמודד באופן יעיל עם תחושות מתח, מצוקה וחרדה תוך צמצום הדרגתי של ההתנהגויות אשר פוגעות בשגרת חייו ומשבשות אותה. במקרים רבים, ההתערבות הטיפולית כוללת גם את סביבתו הקרובה של המטופל ונועדה לספק לקרוביו כלים יעילים כיצד לתמוך בו ובעצמם באופן הנכון ביותר עבורו ועבורם.
אם אתם חושבים כי ייתכן שגם אתם או מישהו מהקרובים אלייכם מתמודד עם קשיים דומים, פנו למרכזנו על מנת לתאם פגישת הערכה עם מטפלים המומחים בטיפול בקשיים מסוג זה.
לתאום פגישת הערכה התקשר/י 072-3306499
Halldorsson, B., & Salkovskis, P. M. (2017). Treatment of Obsessive Compulsive Disorder and Excessive Reassurance Seeking in an Older Adult: A Single Case Quasi-Experimental Design. Behavioural and cognitive psychotherapy, 45(6), 616-628
Neal, R. L., & Radomsky, A. S. (2019). How Do I Say This? An Experimental Comparison of the Effects of Partner Feedback Styles on Reassurance Seeking Behaviour. Cognitive Therapy and Research, 1-11
Rachman, S. (2012). Health anxiety disorders: a cognitive construal. Behaviour research and therapy, 50(7-8), 502-512
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.
