שיטת טיפול הנקראת סכימה תרפיה, שנוצרה על ידי פסיכולוג בשם ג'פרי יאנג, טוענת שחוויות מוקדמות עלולות ליצור דפוסים נוקשים ולא מסתגלים הנקראים סכמות. סכימות הן מעין משקפיים שנמצאים על האדם כל הזמן, הוא רואה את העולם ואת עצמו דרכם ומרגיש בהתאם. במילים אחרות, אפשר לראות את הסכמות כמעין אמונה בסיסית או גרעין חזק בבסיס האישיות של האדם.
לפי הסכימה תרפיה, אצל חלק מהסובלים מחרדה חברתית שורשי החרדה נעוצים בעבר, בחוויות שליליות שהשפיעו על תפיסת העולם החברתית שלהם ו/או על הערכתם העצמית. תפיסות אלו נוצרו לרוב בגיל צעיר, ממסרים שהאדם ספג בבית או במסגרות חברתיות שהיה בהן בגיל צעיר עד גיל ההתבגרות, אך עשויות להתעצב לעיתים גם בגיל מאוחר יותר – למשל בקשר רומנטי ממושך שהאדם חווה בו זלזול, השפלה או פגיעה חמורה אחרת בערך העצמי שלו.
בניגוד לקשיים וחרדות נקודתיים בתחום החברתי, כשמדובר בסכמות בעייתיות הקושי הוא כולל ואינו תלוי בטיב החוויה החיצונית בהכרח. האדם אינו חושש ממצב ספציפי, אלא מרגיש שמשהו בו שונה, פגום, ראוי ללעג או הופך אותו לפגיע לנטישה. כלומר, לא מדובר במצב מסוים אלא בהרגשה שמשהו בליבה של האישיות שלו פגום באופן מהותי.
דוגמאות לסכימות:
פגימות ובושה
אנשים עם סכימה זו מאמינים שקיים בהם משהו שונה ופגום באופן מהותי והדבר עלול להיחשף. סכימה זו נמצאת אצל אנשים רבים הסובלים מההפרעה ונוצרת עקב חוויות דחייה או ביקורתיות יתר מצד ההורים או הסביבה החברתית (למשל חרם או לעג בגילאים מוקדמים). חלקם חושבים על עצמם כיצורים, חייזרים, לוקים בהבנה בסיסית של קודים חברתיים או כמודעים לעשות טעויות מביכות בתחום. כתוצאה, הם מרגישים חסרי ביטחון במצבים חברתיים, וגם אם תפקודם טוב, נוטים לחשוב שזה זמני והפגימות הבסיסית שלהם תיחשף במוקדם או במאוחר.
בידוד חברתי וניכור
אנשים המחזיקים בסכימה זו רואים עצמם כשונים מהותית מאחרים ולכן צפויים לחוות דחייה או ביקורת. לרוב מקור סכימה זו הוא בשוני בין האדם לסביבתו בגילאים מוקדמים, למשל מעמד כלכלי אחר מהסביבה, מעבר ארץ או דירה, משפחה השונה מהסביבה (למשל משפחה חד הורית), תכונות של האדם כגון מראה חיצוני שונה (לאו דווקא לשלילה) או הישגים גבוהים או נמוכים מהממוצע בלימודים. אנשים המחזיקים בסכמה זו סבורים שהסביבה שופטת אותם כשונים והם פגיעים יותר לביקורת, גם אם הנסיבות האובייקטיביות השתנו והם כבר לא יוצאי דופן, או שהשוני שלהם יכול להיתפס באופן חיובי.
המשמעות הטיפולית של ראיית אנשים עם חרדה חברתית קשה כבעלי סכימות בעייתיות היא שטיפול שיתמקד אך ורק בכאן ובעכשיו לא יהיה בהכרח מוצלח מספיק. אומנם טיפול קוגניטיבי התנהגותי ייתן לאדם טקטיקות להתמודד בצורה שונה עם מצבים חברתיים המאיימים עליו, אולם לא בהכרח יפחית את רמת החרדה בצורה שתאפשר לו ליהנות ממצבים חברתיים ולא לראות אותם כמקור סבל. מעבר לכך, גם אם האדם יצליח להתמודד טוב יותר נקודתית, תחושת הערך העצמי שלו תמשיך להיות נמוכה והוא עלול לסבול ממצבים נוספים כגון דיכאון או התפרצויות זעם. לפיכך, על מנת להשיג שיפור משמעותי באיכות החיים, חשוב לבחון אם היא נובעת מסכימות עמוקות שיש להתייחס עליהן בטיפול.
אם אתם פונים לטיפול בשל חרדה חברתית קשה, חשוב להיות מודעים לנושא הסכימות ולהגדיר יחד עם המטפל מה מטרת הטיפול. אם מטרת הטיפול היא הקלה בסימפטומים בלבד יתכן והטיפול יהיה קצר מועד. במידה והמטרה היא שיפור באיכות החיים הכוללת, בהחלט יתכן ועל מנת שיהיה צורך בטיפול ממושך יותר על מנת ליצור שינוי משמעותי גם בתפיסות העולם ובערך העצמי.
